זוכרים את הפעם הראשונה שלקחתם ליד ספר וממש רציתם להבין מה כתוב בו, אבל הכל היה נראה כמו ג'יבריש? אז אולי גם דוחות כספיים הם בעיניכם כרגע שפה לא מוכרת אבל אתם לגמרי יכולים ללמוד אותה ובדיוק בשביל זה נתחיל נעסוק בכמה מושגי יסוד שחשוב להכיר, ונסקור את שלושת הדוחות הכספיים המרכזיים.

לשיעור הראשון: מה אפשר למצוא בדוח כספי ומה הסכנה שמסתתרת בו

הדוחות הכספיים הם מסמך גדול יחסית שכולל עשרות עמודים, אבל הוא מהווה רק פרק אחד מתוך הדוח המלא שחברה ציבורית נדרשת לפרסם – שכולל פרקים נוספים. תוכלו למצוא את המיקום שלו בתוכן העניינים או דרך חיפוש בתוך המסמך. בדרך כלל הוא מופיע אחרי הפרק שנקרא "דוח הדירקטוריון".

בתחילת הדוחות הכספיים יש כמה עמודים ראשיים שמייצגים את גוף הדוחות, ואחריהם מגיעים הביאורים. הביאורים לדוחות הכספיים, נפרסים על פני רוב העמודים של הדוחות, והתפקיד שלהם הוא להסביר את המספרים שמופיעים בגוף הדוחות ולפרט עליהם. בקורס הזה מטבע הדברים אנחנו נתמקד בגוף הדוחות, אבל חשוב לומר כבר עכשיו שבכל סעיף בגוף הדוחות שנדבר עליו יש הפניה ברורה לביאור, שמסייע להעמיק את ההבנה של אותו סעיף.

יש שלושה דוחות כספיים ראשיים:

  1. המאזן (או בשם העדכני שלו – הדוח על המצב הכספי) – שמתאר את מצבת הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של החברה לנקודת זמן ספציפית – כפי שאמרנו בחברה נסחרת לסוף השנה הקלנדרית (31.12) ולסוף כל רבעון ( 31.3 30.6 ו- 30.9).
  2. דוח רווח והפסד, שמציג את ההכנסות, ההוצאות והרווח לתקופה– בין אם מדובר בשנה ובין אם מדובר ברבעון.
  3. דוח תזרים מזומנים – שמשלים את התמונה על הביצועים העסקיים של החברה ברמת זרימת המזומנים פנימה והחוצה במהלך התקופה.

שימו לב שהמאזן הוא דוח יתרות ליום מסוים - זאת אומרת לנקודת זמן מסוימת, בזמן שדוח רווח והפסד והדוח על תזרימי המזומנים הם דוחות שמציגים ביצועים על פני תקופה.

עוד אלמנט חשוב קשור לעיקרון בסיסי שנקרא "בסיס צבירה", שעליו בנויים שני הדוחות הראשונים, המאזן ודוח רווח והפסד, וזה בשונה מהדוח השלישי – דוח תזרים מזומנים, שכמו השם שלו, ערוך לפי בסיס מזומן ולא לפי בסיס צבירה. זאת נקודה מאד חשובה בהבנה של הדוחות הכספיים ובואו נרחיב עליה.   

לפי ההגדרה של בסיס צבירה: ההכנסה או ההוצאה נרשמת במועד התהוות התוצאה מבחינה כלכלית, ולא במועד זרימת המזומן פנימה/החוצה.
ככה למשל אם חברה מכרה מוצר ללקוח תמורת 10,000 שקל באשראי בסוף שנת 2023 והוא שילם רק בתחילת 2024, אז ההכנסה תירשם ב-2023 ולא ב-2024 למרות שהתזרים יתקבל ב-2024, כי הפעולה הכלכלית של המכירה והמסירה של המוצר קרתה בשנת 2023.

דוגמא נוספת – חברה שילמה שכר לעובד בסך של 5,000 שקל על חודש נובמבר 2023 רק בתחילת ינואר 2024. אז קודם כל אל תעבדו בחברה כזו, אבל בואו נראה אם הבנתם את העיקרון ואתם יודעים מתי היא תרשום את הוצאת השכר? קחו רגע – אז כן, ההוצאה תירשם בשנת 2023 למרות שהתזרים יצא בשנת 2024, כי העובד נתן לחברה את השירותים בשנת 2023 ולכן זה המועד שבו נוצרה לה המחויבות לשלם לו.

לעומת זאת, דוח תזרים מזומנים מציג רק את הפעולות שהיו במזומן במהלך התקופה. המשמעות היא שהתוצאות התזרימיות יכולות להיות שונות לחלוטין מהתוצאות בדוח רווח והפסד שמוצגות לפי בסיס צבירה. למשל, יכול להיות שחברה תרוויח אבל תהיה בתזרים שלילי, ולהיפך. למרות החשיבות שלו הוא לא הדוח העיקרי ובטח שלא דוח שעומד בפני עצמו, אלא דוח משלים בלבד.

בואו נסביר עכשיו למי יש אחריות לדוחות הכספיים ומה התפקיד של רואה החשבון. הרבה פעמים יש בלבול בין התפקידים וחשוב שבמסגרת מושגי היסוד שלנו נעשה בזה סדר כבר בתחילת הקורס.  

מי שעורך את הדוחות הכספיים זו הנהלת החברה והדירקטוריון שלה, והם אלה שאחראים עליהם. במקביל – כדי לוודא שהדוחות הכספיים אמינים ומשקפים את המצב הכספי האמיתי של החברה– החוק מחייב חברות למנות רואה חשבון מבקר.
רואה החשבון המבקר הוא גורם חיצוני ובלתי תלוי, שהתפקיד שלו הוא לבחון ולחוות דעה על האמינות של הדוחות הכספיים.
חוות הדעת של רואה החשבון מצורפת בתחילת הדוחות הכספיים (בדרך כלל ממש מיד אחרי תוכן העניינים) ברירת המחדל והמצב האופטימלי הוא חוות דעת "חלקה" שבה רואה החשבון מחווה את דעתו, בלי הסתייגות, שהדוחות הכספיים משקפים באופן נאות את המצב הכספי של החברה.  

בחברה שמצבה העסקי הוא בכי-רע ויש חשש משמעותי שהיא עלולה להגיע לחדלות פירעון, רואה החשבון המבקר יצרף בחוות הדעת שלו "הערת עסק חי" שמתריעה על כך. בדרך כלל לפרסום הערה כזאת קיימת משמעות רבה, במובן השלילי כמובן, מבחינת שוק ההון.

הנקודות החשובות

  1. פירטנו את שלושת סוגי הדוחות המרכזיים: מאזן, דוח רווח והפסד, דוח תזרים מזומנים.
  2. אמרנו שהדוחות הכספיים מוצגים על בסיס צבירה (למעט החריג של דוח תזרים מזומנים). זאת אומרת – משקפים את הביצועים העסקיים לפי מועד ההתהוות הכלכלית שלהם, ולא לפי מועד כניסת/יציאת המזומן.
  3. כדי לתת תוקף לאמינות של הדוחות הכספיים שערכה ההנהלה, החברה חייבת למנות רו"ח מבקר חיצוני שמחווה עליהם דעה.