סתו בן דוד, בילתה במסיבה ברעים, ובזמן שנמלטה מהמחבלים היא נורתה וספגה תשעה כדורים בגופה. ממקום מחבואה בתוך תעלה, סתו חולצה בידי לוחם ביחידת מצדה של שב"ס, והיום (רביעי) הם נפגשו בפעם הראשונה מאותה שבת שחורה - אחרי שהיא ביקשה בריאיון קודם שייצור עימה קשר.
אחרי שנחשף לריאיון של סתו, שביקשה לפגוש אותו, דוד (שם בדוי) ביקר אותה בבית החולים בילינסון. "הגענו לנקודת הפריקה, פרקנו כולנו מהדוידים (רכבים צבאיים), התחלנו תנועה בחסות התעלה. אחרי מרחק של בין 40-30 מטר מפקד הכוח המוביל אמר שיש פצועה בהמשך, אני נעתי במרכז הכוח", סיפר הלוחם בריאיון ל"שש עם".
"חלפנו על גופה של מחבל, לקחתי ממנו תחבושת מסוג חוסם עורקים", שחזר דוד. "את אותה תחבושת, אחרי שהגעתי לסתו וראיתי את חומרת הפציעה שלה, הנחתי לה על רגל ימין כדי לעצור את הדימום, והתחלתי תוך כדי גם לשאול אותה שאלות, לבדוק את העירנות שלה, לראות מה המצב שלה בעצם, תוך כדי חיפוי של הכוח".
עוד הוסיף הלוחם משירותי בתי הסוהר: "הרמתי את סתו על הידיים והתחלתי בכוונה לחלץ אותה אחורה לכיוון השוטרים שהיו שם, כאשר הכול מסביב אש ופיצוצים וירי. כשהורדתי אותה, אמרתי לשוטרים מהו המשך הטיפול, כל פלג הגוף התחתון שלה היה פצוע קשה. לאחר מכן נאלצתי להיפרד ממנה והייתי חייב לחבור לכוח, להמשיך תנועה איתם, לתוך המסיבה".
סתו הודתה ללוחם: "הוא המלאך שלי, חד משמעית. הוא השאיר את הטלפון הנייד שלי והאפל ווטצ' בשטח, אבל בסדר, אני אסלח לו על זה". דוד הסביר: "הגעתי אליה ופתאום היא הביאה לי את הטלפון והשעון. הנחתי אותם על הקרקע והרמתי אותה על הידיים".
סתו הודיעה שכשהיא תשוב לרקוד אחרי שתחלים, היא ודוד ירקדו יחד: "זה יקרה". דוד הוסיף: "משימה מאתגרת. משימה מאתגרת". בהמשך סיפרה הפצועה כי היא לקראת סוף האשפוז. "בעזרת ה' בקרוב אני משתחררת וחוזרת הביתה".
דוד הדגיש כי "אנחנו, יחידת מצדה, ממשיכים לפעול ולתת מענה איפה שצריך אותנו. גם שב"ס נרתמים למאמץ הלחימה, למאמץ הלאומי, במשימות שונות שלא אפרט עליהן כאן. וממשיכים עד הסוף, כל הרגל על הגז ועשייה, המשך עבודה".
כשחילץ אותה, אמר דוד לסתו שהוא שייך ליחידה 669 של צה"ל. "כשהגעתי אליה היא הייתה חצי מעורפלת, ושאלה מי אני. סתם, זרקתי מספר שפשוט עלה לי לראש, כי הגעתי אליה רעול פנים והסיטואציה מלחיצה. רק רציתי שהיא תבין מי אני".
בסוף הריאיון פנה דוד לסתו: "אני גם רוצה לאחל לך שתחזרי לרקוד, שתצאי מבית החולים כמה שיותר מהר - אמן. ואת אלופה, אין מה להגיד, את אלופה, את חזקה".