לקראת ליל חג החירות והחופש, הערכים שעומדים בבסיס הגאווה, מפרסם ד"ר אלעזר בן לולו, חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל, מאמר על מחקר שערך ועוסק בהצטלבות שבין הדת היהודית ולהט"ב בקהילות בארצות הברית וישראל, ובה הוא מציע חלופה לצלחת סדר הפסח המוכרת, במטרה לתת מקום לחווית החיים הלהט"בית. "זה לא מספיק רק להגיד שמקבלים, צריך גם לפעול כדי לפתוח את השער ללהט"ב במסגרת הפרקטיקה הדתית", אומר בן לולו (36), חוקר דת, מיניות ומגדר - הכלאה מעניינת ונדירה בנוף. 

במסגרת המחקר, בן לולו מציע סימנים חדשים בקערת הסדר המהווים ביטוי סמלי לחוויות ומאבקים של הקהילה הגאה. כך לדוגמה ענבים מסמלים אחדות פנים-קהילתית, פטריות מייצגות רשת ומאבק נגד להט"בופוביה, ניצנים מסמלים יציאה מהארון ומימוש זהות גלויה, וריבת תפוחים מייצגת זכרונות וגעגוע. 

"כשאתה יושב מסובין בערב החג ומתפלל לאחדות קהילתית או מברך על תודעה של גאולה לאומית אתה מבין שאתה חלק מקולקטיב מסוים", אומר בן לולו ומזכיר את ארגון "קשת", ארגון יהדות הלהט"ב הגדול ביותר בצפון אמריקה, שעוסק בחיבור שבין להט"ב ליהדות. "הבחירה לסמן את המאבק הקווירי או המאבק הטרנסי, או את המקום של ביסקסואליים בחברה באמצעות פירות וירקות שונים מתכתבת עם המסר: זרעי חרדל, חמאת תפוחים, או פירות הדר מוזרים כמו קרמבולה ועלי קייל - כל מיני מאכלים שגדלו בתנאים קשים ונראים מוזר, אבל בפועל הם מאוד טובים לבריאות ולמערכת החיסון". 

לדבריו של בן לולו, בעזרת הסימנים החדשים אנו מסמנים את סיפור החיים החוויה הלהט"בית ויש לדבר אלמנט סמלי מאוד גדול. "זה מזמין שיחה - כמו לדוגמה תפוז בצלחת הסדר, פרקטיקה שקיימת כמעט 30 שנה ונחשבת פמיניסטית-לסבית", הוא מסביר. "מקור המנהג מופיע במספר מקורות והוא סיפור המיוחס לפרופ' סוזנה השל, בתו של הרב אברהם יהושע השל, לפיו פנתה אישה לרב ידוע וביקשה שיאפשר לנשים לעלות לתורה בבית הכנסת. הרב השיב לה שאישה שייכת לבימת בית הכנסת כפי שתפוז שייך לקערת הסדר.

"ברגע שהתפוז נמצא בקערה נפתחת האפשרות לדון בנושא כי אי אפשר להתעלם מזה", ממשיך בן לולו. "חוגגים את החריגות שיש בקערה. האובייקטים הללו גדלו בתנאים קשים, סבלו ממזיקים, נראים קצת מוזר, לכן הלבישו עליהם את הפרשנות הקווירית. בסוף מבינים שהמסורת כשמה כן היא - נמסרת – התנועה מתקיימת והמסורת לא קופאת, אלא משתנה".

חג הפסח זו אחת מהזירות הרגישות ביותר בלוח השנה היהודי, וכאן מבקשים להיאבק את המאבק הלהט"בי לא רק באמצעות בג"צ, אלא גם בשולחן הסדר - שהוא רלוונטי לא רק בהקשר הקווירי של חופש וחירות, אלא גם בהקשר הישראלי, שכן זה אחד החגים שנחגגים גם בשולחן המשפחה החילוני, ולכן יש כוח רב במעמד. 

"המחקר, אשר עוסק בקערת ראש השנה וקערת הפסח, מזמין שינוי במנהגים עתיקים כדי לספר את סיפורה של הקהילה הקווירית", מסביר בן לולו. " להכניס שינוי בקערת הסדר שעוברת מדור לדור ולשנות את הסיפור זה כמו לשנות את המתכון של המטבוחה של סבתא ולהוסיף חציל מעל - זה לבגוד בזיכרון שלה ושל אנשים אחרים שאינם. מהלך כזה יכול לעורר המון פחד והתנגדויות גדולות. זה נובע בעיקר מזיכרון כי ליל הסדר בסוף עוסק בזיכרון יציאת מצרים, ויש מקום להכיר בזכרון הזה, אבל אולי גם יש מקום לשחרר ולשנות קצת. סבתא אולי מתהפכת בקברה אבל השינוי לפעמים הוא הזדמנות". 

צלחת אלטרנטיבית לפסח
צלחת אלטרנטיבית לפסח

"מרוקאים מדליקים סיגריה אחרי קידוש - ה הכי רפורמי שיש"

בן לולו, שאת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מספר ברהיטות אקדמית על מה הוביל אותו לחקור דווקא את את נקודת המפגש בין דת ללהט"ב. הוא בן למשפחה מרוקאית מסורתית מטירת הכרמל, וכנער ממשפחה מסורתית בשנות ה-90 בעיירת הפיתוח לא היו יותר מדי אופציות ליהדות מלבד האורתודוקסית. כאשר נחשף לבתי כנסת גאים וליהדות אחרת, רפורמית וקונסרבטיבית, בזמן שהיה בשליחות של הסוכנות היהודית ועבד בקהילות יהודיות לא אורתודוקסיות, משהו בו ניצת. 

"זו הפעם הראשונה שהבנתי שיש מקום ליהדות שלי, כי בבית הכנסת המסורתי האורתודוקסי ספרדי שבו גדלתי לא דמיינתי אי פעם שיהיה מקום לזהות המינית שלי כהומו", הוא אומר. "למרות שאני לא מגדיר את עצמי רפורמי או קונסרבטיבי, לקחתי חלק בפעילויות ואפילו את הדוקטורט שלי הקדשתי לחקר הקהילה הרפורמית".

בן לולו, שיצא מהארון בגיל צעיר, הוא איש של מילים. בעברו התנדב בחוש"ן וכעת במקביל לעשייה האקדמית הוא עיתונאי בגלי צה"ל ועבד עם גופי התקשורת הגדולים ביותר בישראל. "השאלה המרכזית שלי היא באיזה אופן הקהילות הלא אורתודוקסיות בישראל וארה"ב סוללות מקום לעשייה קווירית, ומאפשרות יצירה של טקסטים וטקסים חדשים עבור להט"ב, כמו טקס עבור יציאה מהארון או תפילה לאנשים שעושים התאמה מגדרית", הוא אומר. "זה נמתח עד לאופן שבו מעגל חגי ישראל זוכה לפרשנות קווירית חדשה".

כבן למשפחה מסורתית – איך התקבל נושא המחקר שלך על להט"ב ודתיות?
"המשמעות היא המון יציאות מהארון, מול הדוד והדודה והסבא והסבתא, וכמובן שזה היה מורכב. זה משהו שאני עוסק בו גם כיום: תרבות הסוד, הבושה והשתיקה, כיצד זה מתכונן בנו ברגעים הראשונים ביציאה מול הקרובים לנו ביותר; לנו קשה לצאת מהארון, אז להורים שלנו קשה על אחת כמה וכמה. אבל ברוך ה' המשפחה שלי קיבלה וכיבדה וכיום ההורים שלי אוהבים את בעלי יותר ממני". 

לדבריו של בן לולו, היהדות המסורתית ספרדית-מזרחית מציעה אלטרנטיבה, בניגוד ליהדות האשכנזית. "תמיד מתפלאים איך חבר הכנסת מש"ס השתתף בחתונה גאה של קרוב משפחתו, או איך הנכד של הרב עובדיה ז"ל יצא מהארון", הוא אומר. "אבל היהדות המסורתית מציעה איזושהי דתיות יותר רכה. דווקא הערביות הזאת מאפשרת תנועה אחרת. תמיד צוחקים שאחרי קידוש המרוקאים מדליקים סיגריה וטלוויזיה, וזה הכי רפורמי שיש. זה כמובן לא רפורמי כי אין אידאולוגיה מאחורי זה, אבל יש משהו בפרקטיקה שהוא  גמיש יותר מיהדות אשכנז. הנזילות הזו תואמת את הנזילות שאנחנו פוגשים בהקשר הקווירי". 

ד
ד"ר אלעזר בן לולו

כשאנו מבקשים לתת דוגמה על התאמת טקסטים וטקסים ללהט"ב, לד"ר החד והרהוט לא נדרשת אפילו שבריר שנייה למחשבה והוא מיד מזכיר את קהילות יהדות הגאה "בית שער הזהב" ו-"חיים חדשים" מקליפורניה, שקמו בארה"ב  בסוף שנות ה-60 כדי לתת מענה לאוכלוסיות יהודיות גאות. בקהילות אלו נמצאים סידורים המכילים טקסטים ללהט"ב כמו תפילות המוקדשות לחיים של להט"ב, תפילות לזוגיות ובריאות, לצד שינויים בטקסטים הקיימים או השמטות מסוימות מציטוטים הטרוסקסואליים. 

"במסגרת עבודת המחקר שלי מצאתי בארכיון העיר סינסינטי באוהיו אוגדן משנות ה-80 עם תפילות המוקדשות לאנשים עם HIV, או כאלה שנפטרו מאיידס", מספר בן לולו. "זה מעניין לראות את הקהילה היהודית בתקופות שונות מתאימה את עצמה לציבור המתפללים. לפתוח את השער ללהט"ב זה מן הסתם אומר גם להתאים לחייהם את הטקס, ולא רק להגיד 'אתה חלק מאיתנו', כי זה לא מספיק". 

אחרי 50 שנה של יצירה יהודית קווירית, גם בישראל, אנחנו רואים תנופה של קהילות מכילות. "בארץ קהילות יוצרות טקסטים בעברית לטקסים כמו 'קבלת שבת גאווה', המתרחשת בחודש הגאווה בקהילות רפורמיות בארץ, או תפילת הדרך לקראת יציאה למצעד הגאווה, שיצרו רבנים ישראלים כמו הרב גבי דגן", אומר בן לולו. "כדאי לשים לב כי הדיון בארץ על הקשר בין דת ללהט"ב עובר בציר האורתודוקסי, כי ישראלים, חילוניים ודתיים כאחד,  תופסים את היהדות שייכת לציר האורתודוקסי, לכן היהדות הרפורמית מתמודדת עם אפליה והדרה משני צדי המתרס".

מתי הבנת שיש לך מקום?
"בתיכון. מצעד הגאווה הראשון בחיפה הונהג על ידי התיכון שבו למדתי, וקהילת 'אוהל אברהם' הייתה אחת מיוזמות המהלך. זה היה רגע מאוד משמעותי בשבילי, כאשר הבנתי שמבית הספר הרפורמי שלי, מבית הכנסת שנמצא מתחת לכיתה שלי - דווקא משם יצאה תורת גאווה. זה עוד לפני שבכלל התעמקתי בטקסטים או בהיסטוריה - הבנתי שאני לא חייב לסלק את היהדות בגלל הלהט"ביות וזה ריגש אותי – הבנתי שאני לא צריך לוותר על הזהות, הציונות והאמונה שלי". 

בן לולו מספר שמעולם לא היו לו טענות לאלוהים, הוא מעולם לא היה במשבר אמוני ותמיד היה בהודיה. "זה מאוד חשוב שבית הגידול שלך, בשלבים הראשונים, יהיה מרחב בטוח ראשוני. למרות שלא הכל היה ורוד ולא יצאתי עם דגלים, עדיין הייתה הסתרה והיה ארון, למרות החוויה המכילה בתיכון".

ד
ד"ר אלעזר בן לולו

"חשתי נבגד על ידי הקהילה הקווירית"

את הדוקטורט עשה בן לולו בבן גוריון בנגב, אך את המאמר הוא פרסם כחבר סגל באוניברסיטת אריאל. כשאנחנו שואלים איך היו התגובות בממסד האקדמי ובממסד הדתי הוא עונה בחיוך ומפרגן לאריאל, האוניברסיטה שאליה הוא שייך והמוסד האקדמית אשר מתקצב את מחקריו. "מעולם לא הרגשתי שיש התערבות בתחומי המחקר", הוא אומר. "לצערי יש תפישה שאריאל היא סוג של אולפנה, אבל דין תל אביב כדין אריאל, במיוחד כיום אחרי 7 באוקטובר. 

"פעם הייתה מעין צביעות של האקדמיה שהסתכלו על אריאל ותל אביב בעיניים שונות, כיום מבינים כי האקדמיה הישראלית משוקצת ומגונה בכל העולם", הוא ממשיך ומסביר כמי שניחש את השאלה הבאה. "בתור חוקרים שעליהם להצדיק את קיומם באמצעות מחקרים המתוקצבים ממענקים אני חושש להמשך שיתופי הפעולה, במיוחד בזירות המחקר שבהן אני עוסק".

איך ה-7 באוקטובר השפיע על הקהילות היהודיות הגאות בארה"ב?
"מוקדם לדעת כי אנחנו בעיצומו של האירוע. ברמה הפורמלית כשאני מאמרים לכתבי-עת הם לרוב לא מספקים סיבה לדחייה, אותו דבר גם עם מענקים. לרוב זו רק תשובה שלילית או חיובית בלי פירוט. יחד עם זאת, למרות שהגשתי מועמדות לכמה מענקים בתחומי מחקר שגופים מתקצבים עוסקים בדיוק בהם, נדחיתי. האם זה פוליטי? אין לדעת".

בן לולו מוסיף כי הדבר בולט בעיקר בכנסים, ומספק בתור דוגמה מקרה שאירע בקנזס בעת שהרצה על עולים קווירים, והשאלה הראשונה הייתה קשורה ל-7 באוקטובר. "אני שייך לאגודה האנתרופולוגית ולמחלקה ללימודי מגדר, וזו אסכולה שלצערי היא אנטי ישראלית". 

על ג'ודית באטלר, פילוסופית אמריקאית-יהודייה שספריה היוו בסיס לתיאוריה קווירית וחקר המגדר ואמרה כי מתקפת ה-7 באוקטובר "לא הייתה מתקפת טרור, אלא התקוממות חמושה", אומר בן לולו כי אנטישמים מבית הכי מאכזבים אותו, ומרחיב על העיוורון שבו לוקה האקדמיה האמריקאית, אשר מנסה להכפיף את המציאות לתיאוריות במקום לפעול הפוך. 

"לצערנו נעשה שימוש בתיאוריות כדי להצדיק אידאולוגיות ספציפיות. בחקר המגדר אנחנו עוסקים בתיאוריות ביקורתיות על יחסי כוח, וכאשר אנחנו לוקחים את התאוריה ומכפיפים אותה רק למציאות אחת מבלי לראות את המורכבות משהו שם מחמיץ ולא הגון", הוא מסביר. "מחקר אקדמי צריך להיות ביקורתי, אבל חייב להתכתב עם המציאות. הרבה פעמים אנשים מסמנים את התאוריה ומנסים לדוג את המציאות וזה קשה לי כי זה חוטא לתחום".

איך זה גרם לך להרגיש?
"חשתי נבגד על ידי הקהילה הקווירית. יכול להיות שלא מדובר באנטישמיות אלא באנטי-ישראליות אבל לדעתי זה קשקוש. יהודי-קוויר שלומד באוניברסיטת פנסילבניה ואוסרים עליו ללכת עם דגלי גאווה עם מגן דוד בגלל שיש צלבי קרס בשירותים – מדובר באקט אנטישמי. הניסיון להפריד בין אנטישמיות לאנטי-ישראליות הוא מלאכותי. בסופו של דבר זו הוכחה כמה התיאוריה של איחוד המאבקים קורסת ולא עומדת במבחן המציאות".