אמש (שלישי) יצא לדרך פסטיבל קאן ה-78 באירוע פתיחה נוצץ וחגיגי, ואומנם כאן בישראל התמקדו בעיקר בהגיעם של קוונטין טרנטינו ואשתו דניאלה פיק (שאף ענדה על השטיח האדום את סיכת החטופים), ברביירה הצרפתית נרשמו כמה רגעי שיא שראויים אף הם לציון - כמו למשל דברים שנשאה זוכת האוסקר ז'ולייט בינוש ובהם התייחסות למלחמה בעזה, וכך גם הנאום הפוליטי של רוברט דה נירו והעקיצה ששיגר לעבר הנשיא טראמפ.
בינוש, המכהנת כנשיאת חבר השופטים, פתחה את הערב בנאום נרגש ודי פוליטי, כשבין השאר אמרה: "אנחנו בתקופה לא פשוטה של הרבה כאב ומלחמות מסביב לגלובוס, ולכן האומנות - כמתעדת את הזמנים הקשים האלו - כה חשובה".
בינוש הזכירה גם את הצלמת הפלסטינית פאטמה חסונה שנהרגה בהפצצה של חיל האוויר בעזה לצד עשרה מבני משפחתה - יום אחרי שנודע כי הדוקו "קח את נשמתך בידך ולך", שבו היא מתעדת את חייה בעזה בזמן המלחמה, יוקרן בפסטיבל. "ב-16 באפריל האחרון, עם עלות השחר בעזה, בגיל 25, צלמת העיתונות פאטמה חסונה ועשרה ממקרוביה נהרגו מפגיעת טיל שפגע בביתם", אמרה ביינוש, "בלילה לפני מותה, נודע לה שהסרט שבו היא הופיעה נבחר כאן בקאן... פאטמה הייתה צריכה להיות בינינו הלילה".
עוד לפני אירוע הפתיחה, במסיבת העיתונאים שהתקיימה אמש, נשאלה בינוש מדוע לא חתמה על ההצהרה הפומבית שפורסמה יום קודם לכן, אז כ-350 אנשים מתעשיית הבידור הבינלאומית בהם שחקנים, במאים ומפיקים, גינו את "שתיקת התעשייה" נוכח המלחמה המתחוללת בעזה. בינוש התחמקה מהשאלה ולא כל כך ידעה מה לענות - ותשובה מתחמקת דומה היא סיפקה גם כאשר נשאלה על כוכב הקולנוע הצרפתי ז'ראר דפרדייה, ששעות לפני כן הורשע בתקיפה מינית שביצע כלפי שתי נשים שונות בסט צילומים. 
ואם כבר בישראל ובעזה עסקינן, השנה חזרו הסרטים הישראלים לפסטיבל - אבל למסגרות צדדיות דווקא. כשמנהל הפסטיבל נשאל בתחילת השבוע מדוע סרטו של נדב לפיד "כן" לא משתתף בתחרות הראשית, הוא השיב בלקוניות מעורפלת כי "הסרט זקוק לעוד קצת עבודת השלמה, לדעתי". האם זוהי תולדה של החרם התרבותי על ישראל כתוצאה מהמלחמה? למארגנים הפתרונים.
מפעל חיים לדה נירו
עוד באירוע הפתיחה, גם הכוכב רוברט דה נירו בן ה-81 קיבל פרס למפעל חיים מידידו לאונרדו דיקפריו, ובנאום נרגש שנשא על הבמה הוא אמר: "בארה"ב אנחנו נלחמים על הדמוקרטיה, שפעם לקחנו כמובנת מאליה. והדבר הזה משפיע על כולנו כי אומנות היא דמוקרטית ומכילה מטבעה ומאחדת בין אנשים, ולכן אומנות מהווה איום לפשיסטים ואוטוקרטים".
דה נירו יצא בחריפות נגד ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להטיל מכס של 100% על כל סרט שיוקרן בארה"ב ולא הופק במדינה, והבהיר: "זה דבר שאי אפשר להסכים לו! עלינו להגיב ללא אלימות, אבל עם הרבה תשוקה ונחישות. הגיע הזמן שכל מי שאכפת לו מחופש יתארגן וימחה והכי חשוב יילך להצביע כשהבחירות יגיעו".
הקהל הריע לדה נירו ארוכות, וקשה היה שלא להתרגש כשהוקרן מקבץ מיצירות המופת שבהם השתתף לאורך עשורים של משחק - סרטים כמו "השור הזועם", "נהג מנית", "היו זמנים באמריקה", "צייד הצבאים" ועוד אינספור יצירות מופלאות - אין ספק שדה נירו הוא אחד הגדולים בכל הזמנים. "פסטיבל קאן הוא הקהילה שלי", אמר השחקן הוותיק על הבמה, "זה מקום שהוא חגיגה של רעיונות ופרויקטים חדשים".