השחקנית ענת וקסמן (64) דיברה בריאיון חדש על הדיכאון שממנו סבלה, ואף חשפה כי סבלה ממחשבות אובדניות. בשיחה עם צחי אליהו בפודקאסט "מתוך השבר", היא סיפרה: "הייתה לי תקופה של שנתיים וחצי שהייתי בדיכאון עמיד, דיכאון מז'ורי עמיד, ואני שמחה לספר שיצאתי מזה ולתת תקווה לאלה שהם נקראים 'עמיד', כי כשאתה מקבל טייטל כזה, 'עמיד', זאת אומרת שהוא עמיד בפני כל התרופות וזה המצב שאיתו אתה אמור לחיות".
"זה פטאלי וזה מקומם", היא המשיכה. "אני זוכרת את אחד הפסיכיאטרים שהייתי אצלו, הייתי אצל הרבה פסיכיאטרים כי חיפשתי את המישהו שיושיע אותי, והוא רק ישב מולי ולא הסתכל עליי בכלל. הוא רק הקליד בצורה מוזרה ולא הסתכל עליי, והוא כתב מה הוא ראה, ולא הבנתי איך הוא כתב מה הוא ראה כי הוא כל הזמן היה בהקלדה. הוא לא לגמרי ראה אותי, הוא החליט שאני עם דיכאון עמיד, נתן לי טייטל, הוא הקפיץ לי את הכדורים וראיתי שזה משהו לא אחראי הבן אדם הזה. הוא ראה אותי שתי דקות והחליט עליי החלטות מאוד פזיזות. לוקח זמן עד שמוצאים את הפסיכיאטר שטוב לך".
"כמה אבחנות זה דבר נורא", אמר אליהו, "בכלל, זה מצמצם - לא רק בתחום הנפש, אלא בחיים שלנו בכלל"; "אני לא יכול להסביר באיזה מקום נמוך וחשוך ומפחיד נמצאים", אישרה וקסמן, "זה מקום נוראי שאתה רק בנפילה, נפילה, נפילה מתמדת. זה נורא ואתה רוצה לעצור את זה, להיאחז במשהו - אבל אין במה להיאחז, וכל סיפור שאתה שומע הוא מחזק. אפילו דיברתי עם כמה בעקבות הכתבה ששאלו אותי 'מה עשית?', ויש לי שלושה דברים שעשיתי - אחד מהם עזר. זה היה הזמן של הדיכאון להיות בגוף שלי, ואז הוא עזב".
"אני חושב על כוחות הנפש שקיימים בתוכך. ידעת שיש בך את זה?", שאל המגיש, והשחקנית ענתה: "לא. אני אפילו הגעתי למצב שאמרתי את המשפט, 'אם לא הייתי פחדנית ונואשת, הייתי מתאבדת'. אני מבינה למה מתאבדים במצב הזה. אין אור, אתה בחושך כל הזמן".
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
ער"ן - בטלפון 1201, בוואטסאפ: 052-8451201
סה"ר - https://sahar.org.il