העיתונאי, הסופר, הפובליציסט ופרשן הספורט חיים ברעם הלך לעולמו היום (ג'), ביום הולדתו ה-84. ברעם, בנו של השר לשעבר משה ברעם ואחיו של השר לשעבר עוזי ברעם, הניח אחריו את אשתו השנייה מימי ואת ארבעת ילדיו.
ברעם, יליד ירושלים, החל את דרכו כעיתונאי בסוף שנות ה-70 בעיתון "העולם הזה". הוא שימש בו כתב פרלמנטרי, במקביל לעבודה על כתב העת "במרחב" שערך ופרסם לצד מקסים גילן, ובשנת 1990 עבר ל"כל העיר" הירושלמי. ברעם היה אוהד ידוע של קבוצת הפועל ירושלים, ובטורו ב"כל העיר" פרסם מאמרים בנושאי פוליטיקה וכדורגל ירושלמי, אנגלי וספרדי. באותו עשור החל ברעם לעבוד גם כפרשן כדורגל ברשות השידור, ולימים היה מעורב בהקמת קבוצת הפועל קטמון ירושלים הנמצאת בבעלות אוהדיה.
בחשבון הפייסבוק של הפועל ירושלים ספדו לו היום: "נפלה עטרת ראשנו. האדמו"ר האדום הראשון, האיש שעל טוריו ב'כל העיר' גדלנו והתחנכנו. מי שהפך את הפועל שלנו, גם כשהייתה קטנה ואפרורית על הדשא, לקבוצה מלהיבה וססגונית בליבנו ובדמיוננו - איננו עוד. לנצח נזכור את המילים שלו, אלו שכתבו את המורשת האדומה-שחורה. צער גדול, חיים, צער גדול".
עם ראשית המילניום החל ברעם לפרסם את מאמריו במגזין האינטרנטי "הגדה השמאלית", ובשנים האחרונות התבקש שלא לפרסם פובליציסטיקה על נושאים שנויים במחלוקת בטורו השבועי ב"כל העיר". ברעם הוצא לחופשה ללא תשלום מהעיתון במרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, ובהמשך אותה שנה הודיע על עזיבתו. ברעם אף פרסם את ספר הילדים "גולדברג הצייד" ואת "אדום צהוב שחור", שבו סיפר על ילדותו בירושלים ועל אהבתו לקבוצת הכדורגל שאהד.
ברעם נחשב לאיש שמאל ישראלי, והביע את תמיכתו בתנועת חד"ש. בעבר כתב כי "הלובי הדתי מתנהג בחוצפה כזו, שאין לנו החילונים ברירה אלא להגיב על זה, כי אורח החיים שלנו מותקף", ובשנת 2007 כתב על מצעד הגאווה בירושלים כי "לא ייתכן שצעדות פאשיסטיות למען התנחלויות הן דבר מקובל בעיר, למרות העובדה שהן פוגעות מאוד ברגשותינו, ואילו צעדה שמחה ואנושית מאוד של אנשים המאמינים בדרכם, היא פסולה".