ולתפארת: יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל יחול השנה ביום חמישי (הוקדם), וייפתח בטקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל - אך בעקבות תנאי מזג האוויר הוחלט כי האירוע לא יתקיים בשידור חי, ובמקומו תשודר החזרה הגנרלית שנערכה לקראתו. זו השנה השנייה שמדינת ישראל חוגגת את עצמאותה בזמן שעדיין מתחוללת מלחמה אשר נפתחה ב-7 באוקטובר 2023, כשעדיין ישנם חטופים המוחזקים בשבי בעזה. בין שורדי שבי שיצאו מהתופת, להורים שכולים שאיבדו את היקר להם מכל, בין משיאי המשואה השנה גם מתנדבים שפועלים ללא לאות עבור לוחמי צה"ל ומפונים, וגם מוזיקאים פורצי דרך וספורטאים שעשו לנו המון כבוד בעולם. תעלה המשואה!
משואת החטופים
אמילי דמארי
"גיבורת ישראל שהפכה לסמל של השראה וניצחון": אמילי דמארי (28) נחטפה ב-7 באוקטובר מביתה שבכפר עזה, תוך שהמחבלים יורים בה מטווח קצר - מה שהביא לאובדן שתי אצבעות בידה ולפגיעה ברגלה. דמארי שרדה את השבי במשך 471 ימים עד שהושבה לישראל, ומאז היא ממשיכה לפועל למען השבתם של כלל החטופים לביתם - בהם חבריה הטובים, האחים התאומים גלי וזיו ברמן. "עמידתה האיתנה אל מול תלאות השבי והחוסן האדיר שהפגינה עם שובה היוו ביטוי מרגש לעוצמתה של הרוח הישראלית ולתקווה המפעמת בה", הסבירה רגב את הבחירה בה.
שורד השבי אלי שרעבי גם נבחר להשיא משואה, אך בעקבות ביטול הטקס בשידור חי בגלל מזג האוויר, והיעדרותו מהחזרה הגנרלית - לא ישיא. בבוקר השבת השחורה, אלי שרעבי (52) נחטף מביתו שבקיבוץ בארי ובמשך 491 ימים הוא הוחזק בשבי בעזה, בתנאים מזעזעים, כמעט ללא אוכל ושתייה, כשהוא חווה התעללות משוביו. רק כשהוחזר ארצה, אחרי יותר משנה של מלחמה, הוא גילה כי אשתו ליאן ובנותיו נויה ויהל נרצחו, וגם אחיו יוסי - שנחטף יחד איתו - נרצח בשבי. השרה רגב ציינה עם בחירתו כי שרעבי "גילה מנהיגות ותעצומות נפש".
משואת בזכות הנחישות
אורן סמדג'ה
"אלוף ישראלי במובן העמוק של המילה": שנה מטלטלת עברה על ג'ודאי העבר ומאמן נבחרת ישראל בג'ודו, אורן סמדג'ה - בחודש יוני נהרג בנו עומר, לוחם בסיירת גבעתי, שנפל בעזה במהלך המלחמה והוא בן 25 בלבד. כחודש לאחר מכן, כשהאבל עוד כל כך טרי, סמדג'ה (54) - זוכה מדליית הארד באולימפיאדת 92' - טס לאולימפיאדת פריז וליווה את נבחרת הג'ודו הישראלית, שסיימה את התחרויות עם שלוש מדליות בסך הכל. "מתוך הכאב האדיר הצמיח אורן כוחות יוצאי דופן שבאמצעותם הוביל את משלחת הג'ודו בכחול לבן להישגי שיא באולימפיאדת פריז", מסרה רגב, "על המזרן ומחוצה לו, הוא מהווה מודל השראה ומקור תקווה למדינה כולה".
דני אבדיה
"מנהיג יוצא דופן על המגרש ומחוצה לו": כוכב ה-NBA הישראלי דני אבדיה (24) עשה היסטוריה לפני חמש שנים, כאשר נבחר במקום התשיעי בדראפט של ליגת הכדורסל הטובה בעולם - הדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע שחקן ישראלי אי פעם, ומאז הוא ממשיך לכבוש פסגה אחר פסגה - ולא שוכח להזכיר את החטופים. בשנה האחרונה הגיע להישגים יוצאי דופן במדי קבוצתו פורטלנד טרייל בלייזרס והפך לשחקן מוביל, שגם פרשני הספורט בארצות הברית מתקשים להישאר אדישים אליו. בדבריה של רגב נכתב כי דני "משמש מופת לנוער הישראלי: דוגמה לכך שאפשר לשאוף הכי גבוה - מבלי לאבד את השורשים, הערכים והאחריות הלאומית".
גל חמרני
"אלופה במובן העמוק ביותר של המילה": גל חמרני נולדה עם לקות ראייה קשה שהחמירה עם השנים ובגיל 25 איבדה את ראייתה. אך גם אובדן הראייה לא מנע ממנה להגיע לפסגות הספורטיביות הרמות ביותר - בגיל 13 החלה להתאמן בכדורשער בבית הלוחם, ושנתיים לאחר מכן כבר ייצגה לראשונה את ישראל באליפות אירופה. מאז הייתה גל שותפה להישגים בינלאומיים רבים - כולל מדליות באליפויות עולם והשתתפות בשלושה משחקים פראלימפיים. באולימפידה האחרונה בפריז, היא זכתה במדליית הכסף ונשאה בגאון את דגל ישראל על הפודיום. "סיפורה של גל הוא סיפור של נחישות, אמונה, התמודדות עם אתגרים והפיכת חלומות למציאות".
משואת הפסקול הישראלי
דנה אינטרנשיונל
"סמל של קבלה, שוויון וגאווה": פורצת הדרך, הזמרת והאייקון הלהט"בי, הדיווה הבלתי מעורערת שסחפה את אירופה וזכתה באירוויזיון 1998 - דנה אינטרנשיונל (56), תהיה בין משיאי המשואות השנה - חרף העובדה שבשנה שעברה היא קראה למוזיקאי עברי לידר לוותר על הכבוד משום שעדיין ישנם חטופים בעזה. אינטרנשיונל היא הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה בתחרות השירים האירופית, ולאורך הקריירה שלה פעלה רבות לקידום ערכי הסובלנות והקבלה בחברה הישראלית - אם כי נראה שעדיין יש המון עבודה לעשות בנושא, שכן עם היוודע בחירתה קראו ארגוני ימין קיצוני לבטל את הבחירה בה. זה לא קרה. "הבחירה בדנה היא הכרה בתרומתה הייחודית וביכולתה לאחד לבבות סביב ערכים של שוויון וכבוד הדדי", הסבירה רגב.
בנאום השאת המשואה שנחשף עוד בטרם הטקס, בחזרה הגנרלית, אמרה אינטרנשיונל כי היא משיאה את המשואה "לכבודם של כל הילדים, דור המחר ולכבוד העולם שתבראו. עולם בלי פחד, עולם שבו האור תמיד מנצח את החושך. לכבוד העם בישראל, העם היפהפה שלנו שבלבו נטועות סובלנות ופתיחות ואהבת אדם. העם שהגשים לי את חלום הילדות להיות זמרת. לכבוד המחויבות שלנו כחברה למגר את הפחד מהשונה כי חביב אדם שנברא בצלם".
זהבה בן
"אחת מאבני הדרך של הזמר הים-תיכוני בישראל": כבר בתחילת דרכה, בראשית שנות ה-90, הזמרת האהובה זהבה בן (56) סימנה כיוון חדש למוזיקה המזרחית - כזה שמשלב עומק רגשי עם עיבודים עשירים, מזרח ומערב, מסורת וחידוש. שיריה הביאו את הפיוטים, הכאב והאהבה של התרבות המזרחית למרכז הבמה הישראלית, והפלייליסט הישראלי לא שלם בלי הלהיטים שלה: "טיפת מזל", "חיים שלי", "אהבה כזו" ועוד. "קול הזהב הייחודי שלה הצליח לפרוץ גבולות ולגעת בלבבות של כל שכבות האוכלוסייה", הסבירה רגב. "זהבה הוכיחה שניתן להישאר נאמנה לשורשים - ועדיין לפרוץ את תקרת הזכוכית וכך לחבר בין קהילות ותרבויות".
מיכה שטרית
"תרומתו לחברה הישראלית - אדירה": המוזיקאי הוותיק מיכה שטרית (62) החל את דרכו המוזיקלית בסוף שנות ה-80, כשהכיר במגדל העמק את ארקדי דוכין, ויחד הקימו השניים את "החברים של נטאשה" שהפכה לאחת מלהקות הרוק האהובות והמצליחות בישראל. מעבר לשירים שכתב והלחין במסגרת "החברים של נטאשה" ובקריירת הסולו שלו, שטרית הוא גם היוזם והיוצר של פרויקט "עבודה עברית", שבמסגרתו ביצעו עשרות אומנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירי עבר. "מפעל חייו מורכב מעשרות רבות של גשרים מוזיקליים שחיברו בין קהלים, יוצרים, סגנונות וחבלי ארץ", מסרה רגב, "עשייתו הענפה למען הלומי קרב, נוער בסיכון ומשפחות שכולות מהווים עדות מרגשת לתרומתו של מיכה לחברה הישראלית".
משואת הגשר לעולם
עמרי כספי
"העניק השראה לדור שלם": אייקון הכדורסל הישראלי עמרי כספי (36) היה הישראלי הראשון שהגיע ל-NBA, ושיחק בליגה הטובה בעולם למעלה מעשור. מאז שהוא פרש הוא נהיה לאיש עסקים ובין השאר הוא גם מגיש פודקאסט פופולרי, ומזה למעלה משנה וחצי, עם פרוץ המלחמה, שהוא עוסק בהסברה של מדינת ישראל. "כספי הוכיח שעם שילוב של כישרון, אמונה ואמביציה, אפשר לכבוש גם פסגות, שפעם היו נראות דמיוניות", ציינה השרה. "הוא התגייס למאמץ ההסברתי של ישראל מאז 7 באוקטובר, שהוא נעזר במוניטין המצוין שלו כדי להביא לידי ביטוי את פניה הצודקות של ישראל. אני גאה שהוא ישיא משואה".
בן שפירו
"מגדולי תומכיה של מדינת ישראל בעולם": בן שפירו (41) הוא מהפרשנים הפוליטיים המשפיעים ביותר בארה"ב, יש לו עשרות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, ופרקי ההסכת האקטואלי היומי שלו - "המופע של בן שפירו" - זוכים למאות אלפי האזנות. הבחירה בו לוותה בביקורת ציבורית, שכן שפירו התבטא בעבר נגד להט"בים ונגד הפלות, ואפילו דנה אינטרנשיונל (ע"ע) התייחסה אליו כשהסבירה מדוע היא הסכימה להשיא השנה משואה. בנימוקי הבחירה בו, ציינה רגב כי "מאז תחילת המלחמה הוא מפגין את תמיכתו חסרת הפשרות בישראל, בצדקת דרכה ובזכותה להגן על עצמה, והבחירה בו כמשיא משואה מבטאת את הכרת התודה שהחברה הישראלית רוחשת לו".
עו"ד נטשה האוסדורף
"מציבה חזית נחושה מול מבקרי ישראל": עו"ד נטשה האוסדורף, בת לקהילת יהודי בריטניה ומומחית למשפט בינלאומי, ניצבת בשנים האחרונות בחזית ההסברה המשפטית בעולם. היא מייצגת את ישראל בהצלחה מול כל הגורמים המנסים לקרוא תיגר על צדקת דרכה ועל זכותה להגן על עצמה "בקולה הצלול, הנוקב והלא מתנצל נאבקת נטשה בהצלחה בגורמים המבקשים להפיץ שקרים נגד מדינת ישראל ולהחליש אותה דרך הזירה המשפטית. נטשה מגנה על ישראל באולפני חדשות בינלאומיים, בכתיבה משפטית ותקשורתית ובזירה האקדמית. היא מפריכה את האשמות נגדנו ומציגה באוזני העולם תמונה מבוססת שמאפשרת לאמת לנצח".
משואת עוצמת הרוח
רחל אדרי
"גיבורה של אומה שלמה": רחל אדרי (66) הפכה לסמל מוכר בכל רחבי תבל בזכות התושייה יוצאת הדופן שהפגינה מול המחבלים שהחזיקו בה ובבעלה כבני ערובה ב-7 באוקטובר. במשך קרוב ליממה הצליחה רחל לדבר אל ליבם של המחבלים ולרכוש את אמונם, ובכך תרמה רבות להצלחתו של מבצע החילוץ שהציל את חייה ואת חיי בעלה דוד ז"ל, אשר הלך לעולמו מספר חודשים לאחר השבת השחורה. "גם הכותבים בעלי הדמיון הפורה ביותר לא היו יכולים להמציא דמות מופלאה כמו רחל מאופקים. אישה עוצמתית ומרגשת שבכוח התבונה, האומץ והעוגיות הצליחה להערים על המחבלים שפלשו לביתה. כשתשיא משואה - אף עין לא תיוותר יבשה".
רפאל ארווס
רפאל ארווס הוא אביו של סמ"ר שי ארווס ז"ל, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, אשר נפל באסון הנמ"ר בג'באליה ב-31 באוקטובר. לאחר שפקד אותו האסון החליט רפאל להקדיש את חייו למען הנצחת בנו, ומאז הוא פוקד באופן תדיר את בית העלמין בחולון שם הוא מנקה ומטפח את לוחות האבן, מחווה אישית ומרגשת שמאחוריה כאב עצום והוקרה עצומה לא פחות לנופלים ויקיריהם. בנימוקי הבחירה בו, ציטטה רגב משפט שאמר רפאל אחרי האסון, שלדבריה לא יוצא לה מהראש: "מי שחושב שיש לו צרות, שיבוא לחלקה מספר 10 בבית העלמין חולון, שבזכותם אנחנו פה". "כגודל האובדן כך גודל המחויבות של רפאל להבטיח שאנחנו כחברה נעניק לכל אחת ואחד מהנופלים את הכבוד שהם כל כך ראויים לו", היא הוסיפה.
מכלוף אוחנה
"מהדמויות המסורות והמרגשות בנוף האנושי היפהפה של קריית שמונה": מכלוף אוחנה (68) הוא מנהל בית העלמין בקריית שמונה, הנושא במשך שנות דור בעבודת קודש שבמסגרתה הוא מביא למנוחות עולמים את תושבי אצבע הגליל. בתקופת המלחמה עשייתו הפכה למורכבת במיוחד - והוא עשה כל שביכולתו כדי להשלים את הלוויות ואף סיכן את חייו כדי לממש את שליחותו. "במעשיו, הוא לא רק קידש חיים אלא גם פעל בנחישות כדי להציל חיים על ידי הגבלת התקהלות בימים של הפצצות", הסבירה רגב, "זוהי גמילות חסד במובן העמוק ביותר של המילה".
משואת צה"ל
סא"ל פאיז פארס וסא"ל (במיל') חגית אלון אלחרר
"גשרים אנושיים של תקווה והשראה": סא"ל פאיז פארס, בן העדה הדרוזית המתגורר בחורפיש, ביצע שורה של תפקידי פיקוד בחטיבת כפיר. בבוקר 7 באוקטובר הוא התייצב עם פקודיו בקיבוץ רעים והצטרף לכוח סיירת מטכ"ל שניהל לחימה עיקשת בקיבוץ, חתר למגע בגבורה וחילץ אזרחים תחת אש. לאורך כל מלחמת "חרבות ברזל" פאיז המשיך לתרום רבות למאמצי הלחימה של צה"ל ולהישגיו המרשימים של הצבא בשדה הקרב. לאחרונה החליט הרמטכ"ל על קידומו לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית אפרים.
סא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר, בת למשפחה ברוכת ילדים מקריית שמונה, פרצה את הדרך לנשים בתפקידים לוגיסטיים ביחידות השדה. בין היתר שירתה כראש מדור ציוד פיקודית, קצינת הספקה ולוגיסטיקה חטיבתית ואוגדתית ועוזרת ראש קצין הלוגיסטיקה הפיקודי לארגון. בבוקר השבת השחורה היא התייצבה לשירות מילואים, ושנה לאחר תחילת המלחמה שכלה את בנה אמיתי ז"ל, טירון בבסיס האימונים החטיבתי של חטיבת גולני - ולמרות זאת המשיכה בשירות מילואים רצוף, שנמשך עד היום.
ענבר בן סימון
"מאחורי כל מילואימניק עומדת אישה שמחזיקה מדינה שלמה על הכתפיים": ענבר בן סימון מייצגת את נשות המילואימניקים, שנשארו לשמור ולטפח את הקן המשפחתי, בשעה שבן זוגם גויס למאמץ המלחמתי. ענבר תשיא את המשואה לצד בעלה, לוחם מילואים בחטיבת אלכסנדרוני רז בן סימון, שנפצע בחודש יוני האחרון בזמן לחימה במסדרון נצרים. זמן קצר לאחר מכן, בחר רז לחזור להילחם לצד חבריו ומילא מאז חודשים ארוכים בשירות. "הבחירה בה מייצגת את הכרת התודה, שאומה שלמה רוחשת לנשות אנשי המילואים, שמתעסקות כבר למעלה משנה וחצי בשמירה, על שגרת החיים במשפחה ובבית בעת, שהמילואימניקים נמצאים בחזית", מסרה השרה.
משואת אנשי הצללים
"מבצע שייכנס לדברי הימים של העשייה המבצעית בעולם כולו": השרה רגה בחרה להשאת משואה בשלושה משרתי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אשר הובילו את מבצע הביפרים בלבנון: ר', בת 49 ממרכז הארץ שפיקדה על המבצע באגף המבצעי במוסד; ד', מוביל טכנולוגי באגף טכנולוגיה למבצעים במוסד; ו-נ', קמ"ן במנהלת המודיעין שיזם וקידם עשרות פעילויות ומבצעים מודיעיניים לפגיעה בארגון הטרור חזבאללה. "שלושת נציגי המוסד ידליקו יחד משואה משותפת, שתעלה על נס את העוצמה המבצעית, המודיעינית והטכנולוגית של מדינת ישראל".
משואת ערבות הדדית
שי גראוכר
"ביטוי מרגש לחוט השדרה הערכי של החברה בישראל": איש העסקים החרדי שי גראוכר (35) הקים את מפעל החסד "ביחד ננצח", התומך בהמוני אנשים שצלקות המלחמה חרוטות בגופם ובנפשם. בין היתר הוא יזם וארגן נופשים למשפחות שכולות, תרם לשורדי שבי והפיק בריתות ואת פרויקט "מהפכת ימי הולדת" שנועד לשמח את ליבם של הילדים ששכלו את הוריהם. "שי הוא נציגה המובהק של ישראל הרגישה, החומלת, ישראל שבליבה בוערת כמיהה לתיקון עולם", מסרה רגב. "בעשייתו הוא מוכיח שערבות הדדית אמיתית חושפת את פניה האנושיות של החברה".
אורלי רובינזון
"מופת של סולידריות וראיית האחר": עם פרוץ המלחמה ייסדה אורלי רובינזון עם ילדיה, עדיה ועידו, את המיזם החברתי-התנדבותי "חזית הבית". המיזם, שבמקור נועד לאבזר ולרהט בתים זמניים של מפונים, התרחב עם הזמן גם לעיצוב בתי משפחות חטופים, משפחות שכולות וחיילים שנפצעו במלחמה. רובינזון נעזרה בישראלים מכל רחבי הארץ שביקשו לסייע, גייסה האנגר עצום ולמעלה מ-100 מתנדבים, יצרה קשר עם חברות מסחריות שעוסקות בעיצוב והשיגה רהיטים מכל הבא ליד במטרה לתרום אותם למפונים וכן למשפחות חטופים, לפצועים ולבני משפחותיהם. בנימוקי הוועדה נמסר כי רובינזון "אפשרה לישראלים רבים למצוא מסגרת שאפשרה להם לתרום ולסייע לאלו שנעקרו מבתיהם, ובכך מציגה את פניה היפות של העם בישראל".
חיים טייב
"שגריר אמת שתורם רבות להעלאת קרנה של ישראל בעולם": חיים טייב יסד את קרן "מנודמין" המפתחת ומטמיעה מפות דרכים לאומיות ושינוי מדיניות בתחומי רווחה וחינוך בישראל. מלבד זאת, הוא הקים את הקונגרס הישראלי לקידום אחדות רחבה, חיזוק המשפט היהודי-דמוקרטי ואת תוכנית "עאלאם" לצעירות וצעירים דרוזים בהענקת מלגות לסטודנטים דרוזים אשר משרתים במילואים. טייב מוביל מיזמים בעוטף עזה ובנגב המערבי וכן מקדם פעילות חינוכית מערכתית בנתיבות, בטבריה ובמועצות שדות נגב. "חיים מקדם את החוסן הלאומי והערבות ההדדית באמצעות שורה יוצאת דופן של תכניות רחבות היקף".
משואת מדור לדור
לבנה זמיר
"מפעל חייה הוא מופת של נתינה המחברת בין קהילות יהודיות": לבנה זמיר (וידאל), שנולדה בקהיר בשנת 1938, היא היסטוריונית, חוקרת ומרצה בנושא יהדות ארצות ערב והאסלאם. היא ייסדה והובילה את האגודה לידידות ישראל-מצרים, תרמה רבות לחיזוק הקשר עם יהדות ארצות ערב וזכתה לאורך השנים בפרסים רבים - כולל פרס ראש הממשלה לעידוד והעצמת קהילות ישראל בארצות ערב ואיראן. "לבנה, שעלתה בילדותה ממצרים וחוותה את המעברה, נשאה בליבה לאורך כל הדרך את זיכרונות התקומה ואת קסמה המרהיב של תרבות יהדות המזרח. קולה מזכיר לנו: הסיפור אינו רק עבר - הוא מצפן לעתיד".
ד"ר אלי דוד
"מינף את ידענותו כדי לספר ללא פחד את הסיפור הישראלי": ד"ר אלי דוד (42) הוא אחד החוקרים המובילים בתחומי ה-AI והבינה החישובית, שעוסק במחקר ויישום של הבינה המלאכותית מזה שני עשורים. הוא היה שותף להקמת מספר חברות הייטק, ועל אף מתקפות ברשת הוא הצליח - באמצעות עמוד ה-X הפופולרי שלו - להפוך במהלך המלחמה לפעיל מרכזי מתחום ההייטק והבינה המלאכותית בהסברה הישראלית, ולאחד מיזמי ההיי טק הישראלים המשפיעים ברשתות החברתיות. "זה לא מקרי שחשבונו של אלי נחשב לאחד ממאה החשבונות המשפיעים ברשת החברתית מתחומי ההיי טק. זהו תוצר של מאבק עקבי ושיטתי למען האמת והצדק".
בן קרסו
"הקול המבטיח שהאמת לא תושתק": בן קרסו בן העשר הוא הצעיר ביותר שנבחר להשיא משואה עד היום. במהלך המלחמה התגייס יחד עם אימו לטובת ההסברה הישראלית, העביר הרצאות ברחבי העולם ושיתף באנגלית על חוויותיו כילד ישראלי במלחמה. בנוסף, יצר שורה של סרטוני הסברה מרשימים באנגלית והגיע לקהלים רבים בכל רחבי תבל, מקנדה ועד אוסטרליה, מברזיל ועד איראן. רגב מסרה כי "מתוך תמימות של ילדות ואמונה עמוקה בצדקת הדרך, הוא בחר להביא לעולם את סיפורם של ילדי ישראל בזמן המלחמה - את כאבם, תקוותם ואמונתם. בעשייתו הוא מייצג את ההבטחה והתקווה הטמונות בדור העתיד של ישראל".
משואת השיקום והריפוי
ירין אילוביץ (ארטיפקס)
"מוכיח שהמוזיקה והשמחה אכן יכולות לרפא את הנפש": ירין אילוביץ, הידוע כארטיפקס, היה הדיג'יי שניגן את הטראק האחרון בפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר. הוא שרד את המתקפה הנוראית ומאז הוא לא מפסיק להנחיל את המוזיקה של שבט הנובה, שאיבד רבים מחבריו ומחברותיו במתקפה הרצחנית, באמונה שלמה כי בכוחה של המוזיקה לרפא את הנפש ולאחד בין אנשים וקהילות. "הבחירה בו מייצגת את עולמם המוזיקלי של קהילות המסיבות, שהמונים בארץ ובעולם משתייכים אליהם". לדבריה של השרה, הבחירה בו מבטאת את המחויבות "שלא לעצור את מנגינת חיינו ולהמשיך לעשות הכל כדי לייצר נחמה ותקווה גם בתוך הדרך המורכבת שאנחנו צועדים בה".
אלישע מדן
"תהליך השיקום שלו הפך למסע מעורר השראה": אלישע מדן, לוחם מילואים וממייסדי היישוב "אביגיל" במועצה האזורית הר חברון, נפצע קשה בפיצוץ בבית הצמוד למסגד בצפון רצועת עזה, באירוע קשה שבו נהרגו ארבעה מחבריו למילואים. בעקבות הפציעה איבד את שתי רגליו, אך למרות זאת מדן התעקש לדבר ולחזק את עם ישראל תוך שהוא קורא שוב ושוב ומעל כל במה לאחדות בעם. "מדן הזכיר לכולנו כי החיילים שנפלו השאירו לנו צוואה לקיים, חייבים להיות מאוחדים, לבנות גשרים כדי להיות יחד. רק ככה ננצח".
ג'ני סבידיה
"מעניקה תקווה וכוח לניצולים": ג'ני סבידיה, פסיכולוגית ארגונית במקצועה המתגוררת בעמק חפר, היא שורדת נובה שסייעה לחלץ פצועים תחת אש בזמן מתקפת הטרור האכזרית על המסיבה ברעים. באסון זה שילמה ג'ני מחיר משפחתי כבד מנשוא: במתקפה נהרגו אחיה שלומי ובת זוגו ד"ר ליליה (לילי) גורביץ', שבילו עימה במסיבה. זמן קצר לאחר שקמה מהשבעה, יצרה ג'ני מיזם שמעניק תמיכה וטיפול למשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר ובמקביל המשיכה להיאבק בחזית ההסברה. "בשנה וחצי האחרונות מנותבים כל כוחותיה למאמצי השיקום, הריפוי וההחלמה של נפגעי המלחמה, והיא עושה זאת בהצלחה הראויה לכל שבח".
משואת גשר לקהילות
רחלי טדסה-מלקאי
"תרמה רבות לעיצוב דמותה של החברה הישראלית": רחלי טדסה-מלקאי היא המנהלת והמייסדת של קהילת נשים אתיופיות מעצימות, קהילה המונה כ- 16 אלף חברות. רחלי העניקה להן להם את הכוח להעז, ללמוד ולהפוך את חלומותיהן למציאות. השרה רגב מסרה עם בחירתה כי "רחלי היא מנהיגה אמיתית, אבוקה מופלאה של תקווה שהאירה את הדרך לקהילה ענפה של בנות העדה האתיופית. הקול שלה הוא קול צלול הנישא למרחקים, קול הקורא לפעולה, והעניק לאלפי נשים מוכשרות בית ותחושת מסוגלות".
הרב שמואל סלוטקי
"בגבורתו ובהקרבתו מייצג את כל היפה והנאצל שבארץ הזו": בשבת השחורה פיקד הרב שמואל סלוטקי על פלוגה של יחידת סריקת החללים המטכ"לית שחיפשה נעדרים בדרום. באותה העת יצאו דרומה גם שני בניו, ישי ונועם, כדי להגן על יישובי הנגב המערבי ולהילחם במחבלים שפשטו על יישובי העוטף. במהלך היום נותק הקשר עימם וכעבור מספר ימים התברר כי נפלו בקרבות. גם לאחר שגילה על האסון, המשיך הרב לעסוק ללא לאות במשימת הקודש של איתור הנעדרים וזיהוי הנרצחים, ועד היום הוא פועל לחיזוק האחדות בעם ישראל. "במעשיו וברוחו הוא מגלם את היכולת לצמוח מתוך השבר ולהמשיך לפעול לביצור ביטחונה ואחדותה של המדינה שאנחנו כל כך אוהבים".
ריקי סיטון
"פועלת ללא לאות כדי לחבר בין חלקי העם": ריקי סיטון (46) היא אם לעשרה המתגוררת בבני ברק, מנהלת את פרויקט "חברותא" של ארגון "איילת השחר" ומתנדבת על בסיס יומיומי בכיכר החטופים. בהתנדבותה היא מקרבת לבבות באמצעות מעגלי שיח, תפילה, טקסים ומפגשים, ובאמונתה, באישיותה ובמעשיה היא הצליחה להביא חרדים רבים לשיעורי תורה בכיכר החטופים וערכה שורה של אירועים לתמיכה במשפחות. "ריקי מחברת בין חילונים וחרדים, קיבוצניקים ומתנחלים, צעירים ומבוגרים", הסבירה רגב, "והחיבוק החם שהיא מעניקה למשפחות החטופים מחזק את העם כולו ומטפח את האמונה בכך שגשרים של תקווה אכן יכולים להיבנות".
משואת הנתינה
בלנקה גוט
"רוח ההתגייסות והנתינה שלה לא עוצרת גם בעשור העשירי לחייה": מאז 7 באוקטובר, בלנקה גוט (90) נרתמה למען חיילי צה"ל ביוזמה פרטית - היא רכשה יחד עם ילדיה את "כל הצמר בצבע ירוק זית שהיה ניתן להשיג", והחלה לתפור ביגוד חם לחיילים. כבר שנה וחצי שהיא סורגת מסביב לשעון. רגב ציינה כי "בידיה הטובות היא מתפעלת בהצלחה מרשימה מפעל מחמם לב. היא לא רק סורגת כובעים לחיילות ולחיילים, אלא גם רוקמת סולידריות לקרוב ולרחוק ומעבירה בכך מסר מעצים ומחזק שגיל איננו מכשול כשמבקשים להרבות אור ולסייע לאחר".
רנ"ג (במיל') איציק אקריש
"עשייתו מייצגת את חוט השדרה הערכי של מפקדי צה"ל": רנ"ג (במיל') איציק אקריש פיקד על מחנה זרוע היבשה במשך לא פחות מ-17 שנה. הוא הטמיע את התוכנית החשובה "שווים במדים", פעל ללא לאות למען שילובם של חיילים עם צרכים מיוחדים במסגרת "גדולים במדים" בזרוע יבשה ואף קיבל פרס מפעל חיים מראש אכ"א. גם לאחר פרישתו מצה"ל לא הפסיק לפעול למען החיילות והחיילים, שממשיכים לראות בו דמות אב ומודל לחיקוי. "רנ"ג אקריש מייצג דור מופלא של מפקדים ששילבו בין קשיחות לרגישות, בין מקצועיות, יסודיות, אהבת הארץ ואהבת אדם", מסרה רגב. "גם לאחר שפשט את מדיו וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה הוא מקפיד לסייע לכל חייל הזקוק לעזרה".
מי שעוד הייתה אמורה להשיא משואה בקטגוריה הזו היא ציקי אלגניאן בת ה-84, אולם בעקבות ביטול הטקס בשידור חי בגלל מזג האוויר, והיעדרותה מהחזרה הגנרלית משום שלא חשה בטוב - היא לא תשיא. אלגניאן נולדה בטהרן בשם שקופה (פרח האביב), התגוררה רוב חייה בארה"ב ועלתה בשנים האחרונות לישראל. היא הפכה את דירתה במרינה שבהרצליה לחמ"ל בישול לחיילים לאחר פרוץ המלחמה, רכשה ביוזמתה ועל חשבונה כמויות עצומות של מזון - וגם שקדה על הכנת אוכל חם עבורם. כשהמיזם שלה התפרסם, החלו מתנדבים רבים להצטרף אליה ומזה חודשים ארוכים שהיא מנהלת חמ"ל יוצא דופן של מתנדבות ומתנדבים. "דרך האוכל המשובח שממנו נהנו אלפים רבים של לוחמים, מבטאת צי'קי את הכרת התודה שהעם כולו רוחש לאנשי כוחות הביטחון הניצבים על המשמרת. המשואה שהיא תדליק ביום העצמאות היא דרכו של העם בישראל לומר לה תודה בחזרה".
