פסטיבל ירושלים לקולנוע פותח שוב את דלתותיו לשבועיים חמים של קולנוע איכותי בבירה הקרירה. האמת שלא חשבנו שנגיע לרגע הזה - זו הייתה שנה עמוסת שערוריות לסינמטק ירושלים. אותו גוף קולנועי מכובד שהצליח להביא אורחים רמי דרג מחו"ל מדי שנה ולהוות אטרקציה לחובבי הקולנוע בארץ, נתקל השנה בקשיים רבים. אבל למרות הבעיות והמתחרים האיכותיים שקמו לפסטיבל ברחבי הארץ, ההתרגשות לקראת העלייה לבריכת הסולטן עדיין מרגשת. אז אם גם אתם מתכננים לבלות באולמות הממוזגים אל מול חומות העיר, הנה עשרה סרטים שכדאי לשים לב אליהם.
Upstream Color
ככל הנראה הסרט עם הכי הרבה הייפ בפסטיבל השנה. החזרה למרכז הבמה של שון קארות' היא לא פחות ממהפנטת. קארות' התפרסם לפני שמונה שנים עם סרטו הראשון "Primer", שהוצג בפסטיבל סאנדנס. הסרט, שהיה סיפור מד"ב מתוחכם, נחשב לפורץ דרך בתחום הצילום הדיגיטלי והאגדות על האופן בו הצליח קארות להפוך תקציב דל ליצירה ייחודית מלווים אותו עד היום. בפרק הזמן שחלף מאז ועד סרטו החדש, התפתח הצילום הדיגיטלי משמעותית בידי יוצרים וותיקים וחדשים כאחד.
את מה שקארות למד אז, הוא מיישם במלוא העוצמה בסרטו השני. ב-"Upstream Color" הוא מנצל את הצבעים הדיגיטליים ליצירה שהטקסטורות שלה קופצות החוצה מהמסך. הצילום המרהיב של קארות' נועד לספר סיפור רב ממדים, בצורה שיכולה לבלבל לא מעט צופים. גם כאן מדובר במדע בדיוני המסופר בעולם מציאותי לחלוטין, בו גנב משתלט על אנשים בעזרת סמים בדמות תולעת. קארות' משתמש בסיפור המוזר על מנת לבחון מה נשאר מאדם אחרי שכל כולו נגנב ונשלל ממנו. אם כל זה נשמע לכם מסקרן וביזארי, חכו שתראו את הסרט עצמו.
פרנסס הא
כל מי שנוהג לפקוד בפסטיבלים באופן קבוע מכיר את התחושה הזאת: אחרי הסרט המדכא החמישי באותו היום, לא משנה כמה הנוף מהגשר שמעל הסינמטק יפה, כל מה שתרצה לעשות זה להיעלם מהעולם האיום והנורא הזה. לכן, העובדה שבתכניה השנה מכילה קומדיה מוערכת באמת, היא נכס שכדאי לנצל בהתלהבות. "פרנסס הא" הוא הסרט החדש של נוח באומבך, שותפו ליצירה של ווס אנדרסון ויוצר מוערך בפני עצמו. מאז "חיים בין השורות", הסרטים של באומבך לא מגיעים יותר להקרנות מסחריות בישראל, וחבל. "גרינברג", סרטו האחרון, היה אמנם יצירה חסרה אך מעניינת והסרט החדש שלו עושה רושם של יצירה בוגרת ושלמה יותר. גרטה גרוויג, נסיכת תעשיית האינדי, כתבה ומככבת. גם כאן נראה שבאומבך נוגע במקומות שהוא אוהב במיוחד: אנשים עם כסף, פריווילגיות וחיים מעניינים שהם מסרבים לקחת בהם חלק משום מה. לא שמהסרט הזה לא תצאו מדוכאים על החיים שלכם, אבל לפחות תצחקו קצת בדרך.
צ'סול
סרטים קוריאנים הם בדרך כלל סרטים אלימים במיוחד. צ'יסול הוא לא סרט קוריאני רגיל, אם כי גם הוא די אלים. העלילה מתארת את תחילת ימי מלחמת האזרחים הקוריאנית ב-1948, כאשר השלטון הודיע כי על תושבי קו העימות לפנות את בתיהם, תוך הדגשה שמי שלא יפנה את עצמו ייחשב למורד ויסתכן במוות מדי הצבא. הסרט, שזכה בפרס הסרט הזר בפסטיבל סאנדנס האחרון, הוא סיפור מלחמה מסוג שונה לחלוטין: איטי, מוזר ומצמרר. הבמאי או מואל מציג סרט שהחלק המעניין הוא דווקא היעילות שבו: סיפור רחב ידיים שמרגיש כמו סרט קטן וקומפקטי.
צל הימים
השתדלנו שלא להמליץ על סרטים שיגיעו להקרנות מסחריות בסופו של דבר, אבל הסיפור של צל הימים מעניין במיוחד. אחרי שהיה אמור לצאת כבר בסוף השבוע הבא לבתי הקולנוע בארץ, הקרנתו נדחה בכמה חודשים, מאחר והבמאי, מישל גונדרי, החליט לערוך אותו מחדש. גונדרי רוצה להוריד את אורך הסרט מ-120 דקות לפחות ממאה. כך שלמרות שהסרט כבר יצא לאקרנים בכמה מדינות בעולם, כולל בצרפת, הוא חוזר לידיו של הבמאי לעבודה של עוד מספר חודשים. אם אתם ממעריציו של גונדרי, זו ההזדמנות האחרונה בהחלט שלכם לראות את הסרט החדש שלו באורך מלא, רגע לפני הקיצוץ.
הסרט, בכיכובם של רומיין גוריס ואודרי טוטו מבוסס על רומן הקלאסי בעל אותו שם מאת בוריס יאן. אפשר לצפות מגונדרי להשתוללות וויזואלית אופיינית גם בסרטו החדש. הטריילר נראה חלומי, והביקורות חיוביות ומפרגנות.
לוויתן
בגזרת הקולנוע התיעודי-אקספרימנטלי-פיוטי תמצאו את "לוויתן", שכל כולו מתרחש על ספינת דיג. בדקדקנות, כמעט באובססיביות, מכניסים אותנו צמד הבמאים אל המתרחש בתוך ספינה בלב הים האכזר. לא מומלץ למי שסובל ממחלת ים, אבל עבור מי שימצא את מתגעגע לים בלב ירושלים, זו הזדמנות לא רעה בכלל.
מגע של חטא
היישר מפסטיבל קאן מגיע זוכה פרס התסריט להקרנה שצפויה להפוך לאירוע של ממש. ז'יה ז'אנג-קה הסיני שב לירושלים אחרי גלות לא קטנה עם סרטו עטור השבחים, שבמרכזו מספר סיפורים על שחיתות שאותם ביסס על ידיעות שקרא בעיתונות הסינית. ז'אנג-קה הוא במאי מיומן שיודע לקשור בין סיפור פשוט למשהו גדול ממנו בהרבה, ומעניין יהיה לראות אותו מתעסק בארבעה סיפורים בו זמנית. הביקורות המשתפכות שהגיעו מקאן מבטיחות חוויה מענגת.
Prince Avalanche
מסתבר שיש עוד קומדיה בפסטיבל השנה וגם איתה מומלץ לחגוג. דיוויד גורדון גרין, הבמאי האמריקאי שהחל בשולי האינדי עם סרטים כמו "ג'ורג' וושינגטון" ועשה את דרכו אל לב התעשייה "פיינאפל אקספרס", חוזר לשוליים עם סרט קאמרי קטן, שהוא, שומו שמיים, רימייק לקומדיה איסלנדית. את הקומדיה המקורית אף אחד כנראה לא ראה, אבל את הגרסה זוכת פרס הבמאי של פסטיבל ברלין האחרון, עם פול ראד ואמיל הירש בתפקידים הראשיים, בהחלט לא כדאי לפספס.
בית הרדיו
עוד בגזרת הדוקו תוכלו למצוא את הסרט החדש של ניקולא פיליבר, אותו אתם בטח זוכרים מ"פעלים למתחילים". הפעם הבמאי החמוד מוצא את עצמו כלוא בתוך תחנת הרדיו France Live, שהיא מעין הרשת ב' הצרפתית, רק עם תקציב שהיה גורם גם לערוץ 2 לקנא. בחכמה ועם הרבה הומור הוא מציג באמצעות תחנת הרדיו את האומה הצרפתית המשונה והמשעשעת, ואת האופן הנלעג מצד אחד ומעורר ההשראה מנגד שבו הם מתייחסים לתרבות.
הלי
עוד אורח מפסטיבל קאן, הפעם מדובר בזוכה בפרס הבימוי. הלי הוא סרט שעורר מצד אחד התפעלות ומנגד גם לא מעט זעם, כך שתצטרכו להחליט אם לאהוב אותו בעצמכם. במרכז הסרט עומדת ילדה בת 12 אשר חברה החייל מחביא בביתה חבילת סמים, כשאביה מחליט להסגיר את החייל ולמסור את הסמים שהוחבאו בביתו. מכאן והלאה ההסתבכות הופכת את הלי לאחד הסרטים היותר גרפיים שתמצאו בפסטיבל, כולל סצנה שכבר עשתה לה כנפיים בעולם ובה נראית דמות אחת מציתה לדמות אחרת את האשכים. נשמע די סטנדרטי בהתחשב בפסטיבלים בעשור האחרון, למען האמת.
שלוש אחיות
במסגרת היוצרים הסינים שמנסים לספר לנו עד כמה סין של ימינו היא מקום מדכא – מגיע סרטו החדש והאפי של וואנג בינג. אמנם אין כאן קשר עלילתי למחזה של צ'כוב, אבל ברוח דווקא אפשר למצוא דמיון. הסיפור עוקב אחרי שלוש אחיות (הפתעה!) אשר אימן נטשה אותן בהיותן קטנות ואביהן ברח מן הבית. השלוש מנסות לחיות בכוחות עצמן, אך אינן מוותרות על הילדות שלהן. בכך הן מגלות את הצד האפל יותר של הבום הכלכלי הפוקד את סין. 150 דקות של בכי וסבל, מה צריך יותר בפסטיבל קולנוע?
ילד הזיג-זג
ובפינת הביזאר סרט הולנדי שמבוסס על סיפרו של דוד גרוסמן. בחיינו. הדבר הזה קיים ואנחנו חייבים לראות אותו, כי ספר של גרוסמן על ירושלים, שעובר אדפטציה להולנדית נשמע לנו כמו חתיכת דבר שאסור להחמיץ. גם הביקורות מחמיאות למאמץ ההולנדי וגם גרוסמן עצמו מגיע לביקור בסרט.