העולם הוא לא מקום קל לשרוד בו כשאתם בגיל ההתבגרות. לא מעט אתגרים מאיימים תמימותה של המתבגרת הממוצעת: קבוצות וואטסאפ נבזיות, השפלות בפייסבוק, ג'יימס פרנקו והנורא מכל – ממשלה שמשתילה שבב בכל המתבגרים והופכת אותם לרובוטים אנושיים שזזים לפי בקשה. תסתכלו על כיתה בתיכון ממוצע בשעות שבהן הריטלין עדיין משפיע, או על העולם של "מפוצלים".
עלילת הסרט מתרחשת בשיקגו העתידנית, שמנסה לשרוד אחרי מלחמה. כדי לשמור על סדר מחולקת האוכלוסיה לחמישה פלגים: אומץ לב, כנות, אוריינות, ידידות והקרבה עצמית. בגיל 16 נדרשים הצעירים לעבור מבחן שיסמיך אותם לאחד הפלגים. ביאטריס (שיליין וודלי) מגלה שהיא "מפוצלת" ומשויכת לשלושה פלגים שונים, מה שעומד בניגוד מוחלט לשיטה שמנהיג המשטר, ולכן היא נדרשת להסתיר את זהותה. בחוסר ברירה מחליטה ביאטריס לעבור מהפלג בו נולדה ל"אומץ לב" ועל הדרך מתאהבת בפור (ת'יאו גיימס שלנצח ישאר הדיפלומט הטורקי החתיך מ"דאונטון אבי"), המדריך שלה בהכשרה לפלג החדש.
מאיפה את מוכרת לנו?
על נערה אמיצה שמעזה למרוד בעידן בו ציות הוא ערך עליון? משטר שמטיל טרור על התושבים כדי למנוע מהם התקוממות נוספת? סיפור אהבה בלתי אפשרי? כן, לאורך כל הסרט היה נדמה שהנה, ממש בעוד רגע, קטניס מ"משחקי הרעב" תפרוץ למסך ותפגע במישהו עם חץ וקשת. כמו "משחקי הרעב" גם "מפוצלים" מבוסס על טרילוגיה (של ורוניקה רות'), שהצליחה לסחוף לא מעט מעריצים עוד לפני שהסרט עלה. כמו "משחקי הרעב" גם "מפוצלים" סימן לעצמו כוכבת עולה שמנסה להיות מגושמת, מוזרה וסקסית בו זמנית. ג'ניפר לורנס אמנם מתרסקת קבוע בטקסים, אבל שיילין וודלי הצהירה שהיא אוהבת לאכול חימר ומשתזפת עם רגליים פתוחות, כדי לתת קצת ויטמין די לחלקים האינטימיים שלה. החומר ממנו עשויות כוכבות נעורים.
ואכן, בחלקו הראשון "מפוצלים" מרגיש כמו "משחקי הרעב", רק פחות טוב. לא נורא במיוחד בהתחשב בכך ש"משחקי הרעב" השני הוא אחד מהבלוקבאסטרים הכי טובים שיצאו בשנה שעברה. אבל יש ל"מפוצלים" חסרון משמעותי שלא היה ל"משחקי הרעב" - הוא פשוט גרפי מדי. בניגוד ל"משחקי הרעב", אין לצופה כאן את הפריווילגיה לדמיין. את הרמזים מחליפים קלוז אפים של איברים מוכים, טיפות דם שניגרות מכל עבר ותיעוד של פציעה עצמית.
בחציו השני של הסרט, הסיפור נעלם לחלוטין לטובת האלימות. לפעמים נראה כאילו הוא מולחם בכוח (כמו בקטע שבו אמא אומרת לבת שלה: "אני אוהבת אותך", רגע לפני שהיא מחסלת בתת מקלע גדוד של חיילים). בכלל, אם כבר הלכתם על אקשן טוטאלי, אי אפשר היה לבחור במרשעת פחות נוראית? לא ברור אם קייט וינסלט משועממת או שזה באמת כישרון המשחק שלה, אבל מה שבטוח הוא שגם אתם תרצו להרוג אותה. ולא מהסיבות הנכונות.
מי שמחפש נחמה בסרט יוכל למצוא אותה בדמות הזוגיות בין פור לביאטריס, וזה לא שלא ניסו להרוס לנו אותה. בכל פעם שהשניים נפגשים, הפסקול הופך לבתי נסבל והעריכה מרמזת לנו שהנה, עוד רגע הם קורעים זה מזו את הבגדים. שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת כמובן (ספוילר: היא מפחדת להתקדם מהר והוא מכבד את זה) והתוצאה היא תחושה של זלזול חמור באינטילגנציה של הצופים. כאילו שאם נקבל חלילה מפגש רגיל של צעיר וצעירה, פשוט לא נוכל לחיות עם זה.