סרטם של גיא נתיב וארז תדמור לוקח אותנו למסע הזוי של אב ובן, שמנסים לתקן את היחסים בפעם האחרונה. על ידי הדגשת פערי הדורות, ההבדלים בין העולם הישן לחדש ויצירה של דמויות צבעוניות במיוחד, הם מייצרים אוסף של סיפורים שמתחברים יחד ליצירה מרגשת
יריב פלג | mako | פורסם 07:00 30.03.14
באחת הסצנות החזקות של "הבן של אלוהים", עולה אברהם קופינס (מכרם חורי) לאוטובוס ציבורי ביוון, ומיד אחריו עולה חבורת ניאו-נאצים גלוחי ראש. המתח באוטובוס, יודעים הצופים ויודע גם קופינס, ראש מועצה מקומית ובעל מחלבה בעברו, חייב להתפוצץ. זה קורה כשלפתע בוקע מכיסו רינגטון של "הבאנו שלום עליכם".
קופינס, שנמצא ביוון יחד עם בנו בשליחות מטעם המועצה המקומית וגם במסע חיפוש אחרי האיש שהסתיר אותו במלחמת העולם השנייה והציל את חייו, לא מצליח להסתיר את הפחד. למרות זאת הוא קם, תוקע בראש החבורה מבט מזרה אימה, גורם לו לסלק את רגלו ולפנות לאדם המבוגר מעבר, ויורד מהאוטובוס. בסצנה הזו מזוקק כל מה שטוב ב"בן של אלוהים" שביימו יחד גיא נתיב וארז תדמור. התגברות על פחד הרובץ עלינו שנים רבות כל כך, הזדקפות, ועשיית מעשה.
מתגברים על הפחד ועושים מעשה. מכרם חורי וזוהר שטראוסזהו סרט מסע, אליו יוצאים אב ובנו זמן קצר לאחר מות אם המשפחה. היחסים בין השניים, בלשון המעטה, אינם כתקנם. הבן, יהודה קופינס (זהר שטראוס), הוא זמר ראפ חב"דניק מצליח, שחזר בתשובה למורת רוחו של אביו, ניצול שואה נרגן שניצל על ידי קוסם יווני גדול והיה שולייתו בתקופת המלחמה.
כאשר נשלח האב, כנציג המועצה שעמד בראשה לטקס ערים תאומות בעיר זניחה בצפון יוון, ממש ליד עיר הולדתו סלוניקי, מצטרף אליו הבן בלחץ ראש המועצה המכהן. הבן מנסה לנצל את ההזדמנות כדי לעשות "תיקון" ביחסים, אך האב מצידו לא עושה לבנו חיים קלים. הוא מנסה לאתר את הקוסם-המציל פאפאלוקאס, ורוקם יחסים עם זונה חד-הורית (אריאן לאבד המצוינת) אותה הוא פוגש בבית המלון.
גם כשהאמונה אובדת, אפשר להתפייסהבן של אלוהים אינו עבודת הבימוי המשותפת הראשונה של תדמור ונתיב, השניים ביימו יחד את הסרטים הקצרים "מבול" ו"אופסייד", איתם זכו בפסטיבל סאנדאנס, ואת הסרט "זרים". זהו מסע מצחיק, מצולם היטב (בידי הצלם בנג'י כהן), אבסורדי ומרגש, העוסק גם בפער בין הדורות ובהחלטות בנים שאינן מקובלות על הוריהם, כמו למשל חזרה בתשובה כבנו של ניצול שואה שאמונתו אבדה לו, אך גם בפיוס, בקבלה ובהכרה, הכואבת תמיד, כי העולם הישן מת. את הגילוי הזה מבינים השניים בשתי סצנות: אחת שבה הם משחזרים בריקוד רחוב מקסים את הקסמים שעשה אברהם עם הקוסם פאפאלוקאס ברחוב, ושנייה בחתונה יוונית אליה הם "פולשים" ובה הם משתכרים ורוקדים יחד, מיד אחרי ריב גדול ביניהם.
מעבר לכל אלה מספר לנו הבן של אלוהים סיפור גדול השזור באין סוף סיפורים קטנים. על זונה חד-הורית, על כוכב כדורגל ענק שהפך לנהג של ראש עירייה, על ראפר חב"דניק שהוא גם היפסטר, ועל המציאות במדינה אירופאית הנמצאת במצוקה כלכלית קשה. כל הסיפורים הללו הם סיפורים מורכבים שאין בהם טובים ורעים או צודקים וטועים, יש בהם פשוט בני אדם. הסיפור שלהם יחד יצא אולי מעט ארוך מדי, אבל אנחנו אוהבים סיפורים.
את הפרס הוא קיבל כבר לפני חצי שנהומילה אחרונה, על פרסי אופיר. חורי זכה (ובצדק) על משחקו בסרט בפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר. טקס פרסי אופיר התקיים בסוף ספטמבר 2013, לפני כמעט חצי שנה, ולא הועבר בשידור חי בטלוויזיה. יחס המפיצים לטקס ולפרס כשיקול בתזמון יציאת הסרט לאקרנים – בהתאם. עכשיו תארו לעצמכם את מתיו מקונוהיי מקבל את האוסקר לשחקן הטוב ביותר חצי שנה לפני ש"מועדון הלקוחות של דאלאס" יוצא לבתי הקולנוע. מגוחך, לא ככה?
