המילה הלפני האחרונה: "דיברנו מספיק" - קומדיה חביבה ושכיחה

הנה שני דברים שצריך לדעת לפני שמתחילים לדבר על "דיברנו מספיק": הראשונה היא שלמרות הניסיון של היוצרים לשכנע אותנו בכך, לא באמת מדובר בהופעה האחרונה בהחלט של ג'יימס גנדולפיני. זה יקרה בדרמת הפשע Animal Rescue בשנה הבאה. השנייה היא שמדובר ככל הנראה בתפקיד האחרון שהייתם מצפים לקבל ממי שהיה מזוהה כל כך עם דמויות של פושעים קשוחים. מי שיגיע לסרט בציפייה לקבל שאריות מחוממות של טוני סופרנו, צפוי להתאכזב. קאטים דרמטיים לשחור לא תקבלו כאן.

בידור עם בגאז'

הדמות המרכזית בעלילת הסרט היא דווקא אווה (ג'וליה לואיס דרייפוס), גרושה, מסז'יסטית ואם למתבגרת שעומדת לעזוב את הבית לטובת הקולג'. בזמן שהיא לא גוררת את מיטת הטיפולים המתקפלת שלה לדירות נידוחות של לקוחות מוזרים, היא חולמת על פרק שני של אהבה בחייה. דווקא ברגע הכי לא צפוי נכנס בדיוק אל המקום הזה גרוש בשם אלברט (גנדולפיני), גבר גדול גוף ומעט מוזנח למראה ש...הפלא ופלא מתכונן אף הוא לשלוח את בתו היחידה אל מוסד לימודי מרוחק. מערכת היחסים המתפתחת ביניהם נקלעת למשבר לא צפוי כשגרושתו של אלברט (קת'רין קינר) הופכת ללקוחה של אווה.

לכל זה מתחבר גם הטון הכללי של הסרט שמוכתב על ידי הבמאית והתסריטאית ניקול הולופסנר: גלגל מונוטוני של שיחה קלאמזית שמובילה לטיפול קלאמזי שמוביל לארוחת ערב קלאמזית. בחלק הראשון זה עדיין נחמד כי הטקסטים שנונים והציפייה היא שבהמשך משהו ישתנה, אבל לא נעשה כאן ספוילר דרמטי מדי אם נחשוף שזה לא ממש קורה. החיים ב"דיברנו מספיק" מתנהלים בעצלתיים ולא ממש הולכים לשום מקום. אף דמות לא משתנה בעקבות מה שקורה בו, שום דבר יוצא דופן לא מתרחש בחיים של הדמויות מהרגע שהיכרנו אותם לראשונה ועד שהן נעלמות מחיינו. בסופו של דבר התחושה היא שקיבלנו מוצר מעט סתמי, גם אם מבדר לפרקים.

אז על מה דיברנו?

הבידור נובע בעיקר מכך שכוכבי הסרט עצמם הם (כמאמר האנה הורבאת') מעניינים באופן טבעי. ג'וליה לואיס דרייפוס מכניסה בכל דמות שלה קסם מגושם וחינני וגם הפעם זה קורה כמעט בלי מאמץ. אווה היא בוודאי לא הדמות הכי מרתקת שראיתם על המסך, אבל היא מתבלת את המחסור בהתרחשויות משמעותיות בכריזמה וניואנסים קטנים של שחקנית גדולה. אבל התירוץ האמיתי לתת לסרט צ'אנס הוא ג'יימס גנדולפיני כמובן. אלברט שלו מזכיר את הדובים הענקיים שהיו תלויים פעם בקצה הויטרינה של חנויות הצעצועים. הוא חמוד ומקסים וכובש וכל כך בא לרוץ ולחבק אותו. חבל רק שכל החן הזה מבוזבז על דמות כל כך לא ייחודית שמעט מאד ממנה נשאר אתכם כשתצאו מהאולם.

>> בואו לפייסבוק שלנו