הקולנוע הישראלי עדיין לא מתמודד באופן ישיר עם הטראומה של 7 באוקטובר, אבל לא מעט סרטים שעלו לאקרנים מאז השבת השחורה מתכתבים עם הטבח והטראומה - למרות שהופקו לפני. "החייל הנעלם" הכמעט נבואי, שהוקרן כמה ימים לפני 7 באוקטובר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ועלה לאקרנים בחודש שעבר, הוא דוגמה מובהקת לכך. כעת, מצטרף אליו "ארוגם ביי".
הסרט עוקב אחרי מיכאל (מאור שוויצר), קים (ג'וי ריגר) וגל (ידין גלמן), שלושה חברים מחיפה, שיוצאים לטיול אחרי הצבא בארוגם ביי - אחד מיעדי הגלישה הפופולריים בעולם שנמצא בסרי לנקה. אל הטיול יוצאים השלושה כדי להגשים את צוואתו של חברם הטוב (ובן זוגה של קים), יובל, שנהרג בשירותו הצבאי - אבל לא פחות כדי להתמודד בעצמם עם האובדן והטראומה.
מרקו כרמל, במאי מנוסה שיצר סרטים מעולים בדמות "אחותי היפה" ו"פרא אציל", עושה כאן עבודה מעולה בכל מה שקשור לבימוי, ומשתמש בחוכמה בקסם ובנופים של סרי לנקה שמוצגים כאן באופן מהפנט בזכות צילם נהדר. גם הטיפול באובדן והתמודדות עימו מטופל באופן חכם - במיוחד בכל מה שקשור למערכת היחסים בין קים למיכאל והאשמה ששניהם סוחבים. בכלל, 14 החודשים שעוברים על כולנו, המלחמה הבלתי-נגמרת והצער , האבל והטראומה שכל כך הרבה ישראלים חוו בשנה האחרונה, הופכים את הסרט הזה לרלוונטי במיוחד, ולא מן הנמנע שזה יעזור לו בקופות.
אבל לא פחות משהוא סרט על התמודדות עם טראומה, "ארוגם ביי" הוא מעין קומדיית הרפתקאות של טיול אחרי צבא. זה עובד ברמה מסוימת בעיקר בזכות הקאסט והיכולת של כרמל להציג ישראליות אותנטית, שרבים יכולים להזדהות איתה מהטיול הגדול, אבל זה גם מרדד את הסרט מעט ומונע ממנו להגיע לרבדים עמוקים באמת.
הבעיה הגדולה של "ארוגם ביי" היה שהחיבור שהוא יוצר בין דרמה רצינית לסרט הרפתקאות הוא חיבור מלאכותי. התוצאה היא סרט עם לא מעט סצנות טובות (כמו למשל סצנת נסיעה של השלושה, שבה נעשה שימוש חכם מאוד באוזניות כאמצעי דרמטי, ורצף של סצנות נהדרות שקשורות לשימוש באסיד) - אבל סצנות טובות עם בעיות קצב רציניות שלא באמת מתחברות למשהו שלם.
מנגד, המעלה הגדולה של הסרט (לצד עבודת הבימוי של כרמל) היא כאמור צוות השחקנים שפשוט עושים עבודה מעולה. ידין גלמן מרשים מאוד, כשתצוגת המשחק שלו מקבלת עומק נוסף כשלוקחים בחשבון את העובדה שבקרב ההשתלטות על קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, הוא נפצע קשה כשנורה בחזה וביד; ג'וי ריגר טובה כמו תמיד, אבל יש לציין שכבר ראינו תצוגות משחק מרשימות וזכורות יותר מצידה; ומאור שוויצר, שגם קיבל את הדמות הכי מעניינת לעבוד איתה, ממשיך את השנה הקולנועית הנפלאה שלו (שכוללת הופעה מעולה ב"בחורים טובים 2") ועושה כאן עבודה אדירה בבניית דמות שצריכה להתמודד לא רק עם אובדן של חבר טוב, אלא גם רגשות לבת הזוג של אותו חבר וגם עם טראומה נוספת.
"ארוגם ביי" הוא לא יצירת מופת, ובטח לא אחד הסרטים הטובים בקריירה של כרמל, אבל הוא גם רחוק מלהיות סרט רע. יש בו קולנוע טוב וחכם, כמה סצנות מעולות, שחקנים טובים ו-97 הדקות שלו עוברות מהר. ובכל זאת, בשורה התחתונה - מדובר במקרה קלאסי של שלם שקטן מסך חלקיו.