ביבי ושרה בברזיל, למה זה עדיין לא עונה חדשה של "גולשי ספות"? עד עכשיו, הרווח העיקרי מהמסע הזה הוא הסטוריז של ניקול ראידמן, ידידתה הקרובה של שרה, שחורשת את מסעדות ריו עם מיכאל צ'רנוי. אולי הם הצטרפו אליהם לטיול זוגות ואולי לא, קשה להבין, אבל ניקול מספקת משם תכנים כיפיים ומזכירה שהיא סטורי טלרית ברמה גבוהה מאוד (ושהסוד לזוגיות מוצלחת הוא, ככל הנראה, שאחד הצדדים לא דובר את השפה שבה אתה מסתלבט עליו).

אבל נחזור לראש הממשלה ורעייתו, שתמונות שלהם מציפות את אתרי החדשות. יותר מביקור מלכותי, הם נראים כמו שני פנסיונרים שיצאו לטיול, אולי מאורגן, ובקרוב הם ישובו לישראל כדי לכפות סיפורים ותמונות על נכדים מנומנמים. הם בטח צפו את עיקומי האף על הביקור הזה (שכדאי להזכיר שמטרתו היא השבעת הנשיא החדש, ז'איר בולסונרו - תומך עינויים, מתנגד לדמוקרטיה, מיזוגן, הומופוב ושאר תארים לא מחמיאים שהוא חושב שהם סבבה), אבל סביר להניח שביקורת אחת בכל זאת הפתיעה את הזוג: הרשת קראה לביבי שמן, בעיקר בגלל התמונה הזאת:


 

בחלק מהתמונות שפורסמו מהביקור, לבש נתניהו חולצה כחולה קז'ואלית שיש להודות, לא הייתה הכי מחמיאה. מה שהצית את העניין היו תמונות ממשחק כדורגל מאולתר על חוף בברזיל - אם אפשר לקרוא כך לסדרת בעיטות רפות וחסרות חשק - שבהן נראה נתניהו מכריס מהרגיל. יותר מכל אדם אחר בן שבעים? כנראה שלא, אבל מספיק בשביל בודי שיימינג קטן ומסקרן ברשתות החברתיות.

וזה מעניין, כי עד היום העיסוק שלנו במראה של ביבי התמקד בשיער מסגיל או כמה תמונות הזעה. השמנופוביה הוקדשה לשרה, רעייתו. כינויים כמו "מיס פיגי" הפכו לשגורים, כמו גם הערות על המלתחה והפוטושופ; ועיסוק לא מבוטל בגזרתה המשתנה. אבל פתאום, תשומת הלב המשקלית עברה לביבי ומה מתברר? שבזמן שהתרגלנו לראות אותו חנוט בחליפה מחמיאה ועומד מאחורי פודיום, הוא הצליח להכמין כמה קילוגרמים מתחת לחולצה. הגיוני, במיוחד בהתחשב בהשפעת הגיל על מטבוליזם והעובדה שאנחנו חווים חורף קר במיוחד, כולנו מתנחמים בפחמימה פה ושם.

ביבי בברזיל (צילום: חדשות 2, צילום מסך)
סלט הקפרזה נותר שלם:(|צילום: חדשות 2, צילום מסך

יש לציין שניכר שנתניהו שומר על בריאותו. לא שאנחנו רוצים להיכנס לזוג לצלחת אבל אם היא כבר מצולמת במסעדה צ'יפית בברזיל, קשה לפספס את מערום הצ'יפס שנותר גדוש (וגם, משום מה, סלט הקפרזה המסקרן שבקצה השולחן). לא ברור מה אכל נתניהו בביקור, אבל אין לנו ספק שהוא מקפיד על איזון בין כל אבות המזון עם העדפה קלה לחלבונים. אבל גם אם לא, כפי שגילינו כבר מזמן על פוליטיקאים, על גברים ועל שומן - לאף אחד לא אכפת.

פוליטיקאי יכול להיות שמן. מלבד החיקוי ב"ארץ נהדרת", זה לא באמת משנה. למעשה, לפי מחקרים (מ-2010, ועדיין), מצביעים מעדיפים פוליטיקאים עם משקל עודף. לא פוליטיקאיות, הן צריכות להישאר רזות.  לא כי יש במה לתפוס, אלא כי זה מרגיש להם אמין יותר, יציב, נטוע בקרקע. תחשבו אריאל שרון, תחשבו צ'רצ'יל. עכשיו תחשבו היטלר. למי הייתם מצביעים?

לפי אותו מחקר, פוליטיקאים בעלי משקל עודף נתפסים ככנים, מעוררי השראה ומתמודדים טוב יותר עם לחצים (בטח שכחו להוסיף שם "בעזרת פיצה"). יש גם משהו בתפיסה הבסיסית שלנו של כח שמתאימה לגברים גדולים - הם נוכחים במרחב, הם תופסים מקום, הם בולטים. בעוד אצל נשים שומן מעורר אסוציאציות לחולשה ולהזנחה, אצל גברים הוא עדיין מקושר לגודל, כח ועוצמה, וכל אחד רוצה מנהיג שמתקשר אצלו לכח ועוצמה. *זה* חוסן לישראל, לא גנץ השדוף שמקפיד מדי יום על שלושים נקודות מהחוברת של שומרי משקל.

והאמת שהכרס הזאת גם חמודה על ביבי. הוא נראה כמו דובי חביק וחמוד, סבא חייכן ששומר עלינו, עוד כמה קילוגרמים והוא מחליף את ריבלין בנשיאות. אפילו חמוצים כמוני, שאין דבר שהם מייחלים לו יותר מהחלפתו של ביבי ב-9.4, יודו שיש בכרס הזאת משהו אנושי ומעורר הזדהות. כי עכשיו, כשניפול על חצי עוגה באמצע הלילה, נדע שאולי אנחנו לא לבד. אולי גם ביבי מיישר עכשיו. אולי גם הוא נשבע לתת אקסטרא מחר על הקרוסטריינר ואולי גם הוא, בסוף, רק צריך מישהו אחד בחיים, בין אם זה אדם או פרסומת לדאב, שיאמרו לו - ביבי, אתה נהדר בדיוק כמו שאתה, תרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל, תטרוף את החיים.