בכמעט עשור שבו בר מסוקרת באובססיביות החולנית השמורה לנינט, גלעד שליט ומבצעים צבאיים, היחסים בינה ובין התקשורת הישראלית תמיד היו מאבק אחד גדול. קרבות עם צלמי פפראצי, החרמות של גופי תקשורת (סבירות לבובת וודו קטנה בצורת גיל משעלי בתיק של ציפי), ניסיונות הסתתרות (ליאו עדיין מתחבא בבולען סמוך לישרוטל ים המלח) ומה שנדמה כמו התמסרות למדורי הרכילות העולמיים וסלידה מהמקומיים. בר לא אוהבת את התקשורת הישראלית, התקשורת הישראלית לא אוהבת את בר והייתה שמחה, בהיעדר שיקולים של תחרות ויוקרה, לעשות יד אחת ולהחרים את האירוע. מעבר לזה, התחושה היא שגם הישראלים עצמם לא הכי מפרגנים. כלומר, רוב הסיכויים שטוקבקי "משתמטת" ילוו כל אייטם עליה גם כשתהיה בת 63.
כבר דיברו על הסיקור חסר הפרופורציות של החתונה שאותו רפאלי מנסה להדוף (ככל הנראה משיקול פרקטי של מכירת התמונות למגזין חו"לי במלא כסף) ולהזין בו זמנית. כאילו, סגירת המרחב האווירי? מה עם להקים איזה חפיר תנינים, לפזר רימוני הלם, לנטוע סבך סרפדים ולפרוס מערכת כיפת ברזל? אין ספק שלמכור את התמונות למגזין זה מהלך כלכלי לגיטימי, במיוחד כשמישהו צריך לכסות את סגירת מלון יערות הכרמל לסופ"ש והטסת רב לאירוע, אבל ספק אם המחיר התקשורתי שהיא משלמת שווה את זה. רוב הסיכויים שאילולא ההתנגדות שלה לסיקור ואם הייתה מסכימה לספק כמה דקות של צילומים זוגיים מחוץ לאירוע (כמו שעשתה נינט, למשל) היו נחסכים ממנה שלל ניסיונות זיוף הזמנות והסתננות מבחוץ. ומצד שני – זאת החתונה שלה, זכותה, שחררו.
אבל זהו, היום זה נגמר. המאבק בין בר לתקשורת הוכרע אתמול (ה'), מישהו ניצח והכל תלוי בתמונה אחת. או שבר תצליח למדר את התקשורת הישראלית למרות ההשקעה הכספית והמאמצים של כל גוף תקשורת אפשרי, או שהיא תגלה, שוב, שאי אפשר הכל. שללכת על חתונה יוקרתית בפרופיל גבוה, במלא כסף (או בחינם, לא ברור על מה היא שילמה) ובתחומי הארץ, לא הולך יחד עם לאטום אותה הרמטית. משהו חייב לדלוף החוצה, בין אם זה מהשמיים, מבחוץ או מבפנים. ועד שזה יקרה, ניקח הפוגה הומניטרית קלה ופשוט נאחל לה ולעדי מזל טוב. כן, בלי אף בדיחה על הסכם ממון. עם תמונת כלה או בלעדיה - שייהנו משנים של זוגיות מאושרת, חברות עמוקה וקצת פרטיות ומרחב. אישי, לא אווירי.