לפני מספר חודשים פרסמה היידי מונטאג – כוכבת "הוליווד הילס" לשעבר שזכורה בעיקר כאישה שעברה עשרה ניתוחים פלסטיים ביום אחד – סרטון באינסטגרם שבו היא אוכלת כבד נא. "יש כל כך הרבה יתרונות באכילת איברי חיות נאים", אמרה ולקחה ביס, "מתרגלים לזה". באותו החודש היא גם העלתה סרטון שלה אוכלת אשכי שור נאים, בטענה שזה יתרום לפוריותה. מתברר שהיא לא היחידה שנפלה בטרנד המשונה הזה. לפי דיווחים ברשת, גם אומה ת'ורמן, דמי מור, גורדון רמזי וג'ו רוגן התנסו בתזונה שכוללת בשר נא.
עכשיו, תראו. בשר נא? אנחנו סגורים על זה? אנחנו זוכרים שעוד לא יצאנו מהמגפה שהחלה כשמישהו החליט לאכול בשר לא מבושל כלשהו? הרי אכילת בשר נא היא מצע לכל כך הרבה מחלות וזיהומים (בכפוף לתנאי איחסון הבשר ושמירתו, מציינים שלל אתרים), לא בדיוק הטרנד שהעולם זקוק לו. ובכלל, חשבנו שאנחנו מתקדמים אל עבר הפחתת צריכה מהחי. אחרי הכל, כל ההוכחות מצביעות על כך שבני אדם חייבים לשנות את יחסיהם עם בשר, במיוחד בקר, על מנת להימנע מקטסטרופה אקלימית. איך שתי תנועות כל כך סותרות מתקיימות במקביל?
את הדיאטה הקרניבורית – שבשר נא הוא סוג של פיתוח שלה – אנחנו מכירים כבר ממזמן. מהרגע שהוחלט שחלבונים הם הדבר החשוב ביותר בעולם צצו כל האטקינס, פליאו, קדמונים, קיטו וכל מיני וריאציות שמבוססות על הפחתה (בואכה השמדה) של פחמימות והתרכזות בחלבון, בעיקר מן החי. כתוצאה, העולם המערבי ה"בריא" נמצא כרגע בצריכת יתר מטורללת של חלבון. הקרניבוריות קיבלה בוסט משמעותי לפני חמש שנים כשג'ורדן פיטרסון – פרופסור לפסיכולוגיה והוגה דעות שמרן ופופולרי מאוד – התארח בפודקאסט של ג'ו רוגן וחשף שבעקבות בתו, מיקיילה, הוא נכנס לדיאטה קרניבורית, בגרסתה המאוד אקסטרימית שכוללת אך ורק בשר ומים. לדבריו, הוא הוריד המון במשקל ונפטר ממלא מחלות, כולל מדיכאון עמיד.
דבריו הרשימו מאוד את המאזינים, כולל את רוגן עצמו שנכנס גם הוא מאז לשלל דיאטות קרניבוריות, העיקרית היא כזו שמבוססת על שתי ארוחות ביום, הראשונה כוללת שש ביצים או סטייק, והשנייה סטייק. פודקאסט מעולה בשם maintenance phase, שמדי שבוע מנתח דיאטה אחרת בהקשרים תרבותיים, פירק את זו של פיטרסון לגורמים. כי דיאטת מונו – כזו שכוללת רק מרכיב אחד – תמיד מרגישה נפלא בהתחלה. לא בגלל המרכיב היחיד שכן אוכלים, אלא בגלל כל הזבל שלא אוכלים. אחרי כמה שבועות היא כבר הופכת להרסנית.
בגלל שפטרסון כל כך מזוהה עם שמרנות – הוא יצא נגד תרבות הפי.סי, התנועה הפמיניסטית, סוציאליזם, טרנסים, מה שתרצו – היה די טבעי שהוא גם יתייצב לצד אכילת בשר. הרי מי מקושר עם המנעות מאכילת בשר? ליברלים ושמאלנים. כמובן שהקישור בין דעות פוליטיות לתזונה הוא לא מוחלט, הבשר הוא לא ימין והטבעונות היא לא שמאל – אהלן טל גלבוע – אבל ברור שיש קשר, ולו בגלל שמשבר האקלים מזוהה עם השמאל ולכן גם עם טבעונות.
עוד אדם שהלך בעקבותיו של ג'ורדן פטרסון הוא פול סלדינו, שאותו היידי מונטג גם מתייגת בסטוריז הבשר הנא שלה. סלדינו, טבעוני לשעבר, מכנה את עצמו "אוטוריטה מובילה באורח החיים הקרניבורי" והפך למעין גורו בז'אנר. הוא טוען שצמחים – ירקות במיוחד, רעילים לבני אדם, הוא אוכל רק ביצים ובשר ולעתים קצת פירות, את הכבד הוא אוכל נא.
סלדינו מנסה לשכנע את העולם שסיבים הם אוברייטד וממש לא נחוצים, לטענתו בני אדם יכולים לחיות יופי על חלבון ושומן, לעתים הוא נוהג לסיים את סרטוניו בברכה האינדיאנית השבטית "וויראקוצ'ה" שהוא טוען שפירושה הוא "אני מאחל לך ים של שומן".
אקולוגיה זה לנשים
וחכו, יש עוד כאלו. "מלך הכבד" הוא כינויו של בראיין ג'ונסון, אינפלואנסר בשר נא בן 45 שמכנה את עצמו "מנכ"ל הלייפסטייל הקדמוני". התזה של ג'ונסון גורסת כי העולם המודרני הפך גברים לרכים מדי, והדרך להילחם בזה היא לחיות כמו אבותינו, בין השאר על ידי אימון גופני קיצוני אבל מעל הכל: אכילת כבד חי, התזונה החביבה על – לדבריו – "אריות, עמלצים לבנים וחיות אלפא אחרות".
כמו חיות אלפא אחרות, גם מלך הכבד מסור מאוד לחשבונות האינסטגרם (מיליון עוקבים) והטיקטוק (שני מיליון) שלו, שבהם הוא מצולם טובל באמבטיות קרח, גורר רהיטים בעזרת שיניו וכמובן, אוכל כבד חי. את צבא עוקביו הוא מכנה "הקדמונים". מבחינתו, הקישור הוא בין אכילת בשר נא לבין גבריות, זו המקורית, של פעם, עם השתיקות ושיער הגב.
בהתאם, צצו טענות לפיהן אכילת סויה גורמת לגברים מערביים לאמץ אמונות ליברליות (ולא, נגיד, שבגלל אמונות ליברליות הם החליטו להחליף בשר בסויה). מבחינת נאמניה הקיצוניים של דיאטת הקרניבורים, התנהגויות אקולוגיות הן נשיות.
כשחושבים על זה, דיאטה קרניבורית היא בעצם דרך למשטר את גבולות הגבריות. פעם דיאטה נחשבה לדבר נשי, עד שהגיעו החלבונים שהפכו אותה לגברית יותר, כזו שכוללת בניית שרירים. כל טרפת החלבונים משווקת כגברית, רואים את זה בעיקר עם היוגורטים – מאכל שבאופן מסורתי מותג כנשי – שנארזים בפלסטיק שחור משחור שעליו מצוין בגדול מספר החלבונים, כדי שחלילה השרירן הטסטוסטרוני לא ישים לב שהוא אוכל מעדן חלב בטעם אפרסק.
כמו כל דיאטה מצליחה, גם הקרניבורית בעצם מספרת סיפור. היא לא מוכרת רק תזונה, אלא חזרה לימים שבהם אכלנו אוכל לא מעובד ולא מתועש והיינו קרובים לטבע, לא כמו היום שיש מרחק גדול בינינו לבין מה שאנחנו אוכלים ועל כל עטיפה יש רשימה של עשרים מרכיבים שאת רובם אנחנו לא מכירים. אגב, זה סיפור שתקף לכל דיאטה שלא כוללת רכיבים מעובדים, לא בהכרח קרניבורית, אבל בתזונה הקרניבורית חזרה לצורת אכילה קדמונית מסמלת גם חזרה לערכים קדמוניים של משפחה ותפקידי מגדר. זו פילוסופיה שמרנית, בין היתר כי היא מכילה טענה בסיסית – הבריאות שלנו התדרדרה מאז שנשים עזבו את המטבח והתחלנו לאכול רק מה שתאגידים מבשלים לנו.
לאומנות הביצה הנאה
אסכולות מסוימות במדע באמת טוענות כי המוח האנושי התפתח באופן דרמטי רק כשהחל לאכול בשר, אסכולות אחרות טוענות שההתפתחות הייתה עם האש, כשהחלו לבשל מזון. אבל גם אם זה היה עם הבשר, הוא נאכל באופן מאוד מתון, בני אדם אכלו כל מה שמצאו, מדי פעם, לא כל יום וגם לא כל שבוע. הם אכלו גם בשר, לא רק בשר.
למען הסר ספק: צריכת ביצים נאות ובשר נא מעלה את הסיכון להרעלת מזון, לסלמונלה ולטפילים, גם צריכת יתר של מזונות אלו אינם מומלצת ובכלל, כל תזונה שמבוססת בלעדית על מזון אחד ומעלימה קבוצות מזון שלמות אינה מומלצת. אבל בריאות היא רק אספקט אחד שמוביל לפקפוק בטרנד המשונה הזה. יש גם קשר מאוד מעניין בין אכילת בשר נא לבין אלט רייט, הימין הקיצוני בארה"ב. או, במילים אחרות – אם ניכרת עלייה של מקרי סלמונלה בקרב ניאו נאצים, תיכף תבינו למה.
הקשר בין אכילת בשר לעליונות הגבר המערבי הלבן הולכת אחורה למאה ה-19, למאמר בשם "הדיאטה של עובדי המוח" שנכתבה על ידי נוירולוג בשם ג'ורג' מילר בירד. הוא טוען שבניגוד למוחות של גזעים אחרים, המוח של הגבר האירו-אמריקאי חזק כל כך שהוא יכול להעביד את עצמו עד לכדי תשישות. על מנת למנוע זאת, גברים צריכים לחשל את עצמם על ידי עבודה בחוות בקר וכמובן, לאכול אך ורק בקר.
הדימוי הזה של גבריות מחושלת בכאב ובשר, התגלגל לטרנד ה-RWBB או שמו המלא: Right Wing Body Builder - "בודי בילדרים ימניים". מדובר בקהילת פיטנס ובודי בילדינג שלמה שמאמינה באורח חיים קרניבורי ובשמרנות פוליטית די קיצונית. בשר אדום מקושר אצלם למערכות פטריאכליות וגברי אלפא. הם מאמינים שנוצר כאן דור של גברים כנועים ומסורסים, גברי בתא חובבי טופו ועלים. המלחמה בבשר היא מלחמה בגבריות.
חברי קהילת ה-RWBB נוהגים לצרוך בשר נא ועוסקים בשגרת אימונים קשוחה, הם חברים בפורומי פיטנס של האלט רייט, שבהם מפזרים שלל עובדות ממקורות מפוקפקים על צניחת איכות הזרע ואיך גופם של הגברים הופך ליותר ויותר נשי. מונח שגור בקרב האלט רייט הוא "סוי בוי", ילד סויה, שמאחוריו עומדת האמונה לפיה אכילת סויה מובילה לעלייה בהורמונים הנשיים אצל גברים ולירידה בספירת הזרע שלהם (ההורמונים שיש בסויה משפיעים על בעלי חיים, לא על בני אדם. כל התזונאים ממליצים על צריכת סויה).
הבודי בילדרים הימנים שותים גלונים של חלב לא מפוסטר ומכנים את אמונתם "לאומנות הביצה הנאה", שבמסגרתה הם מטיפים לאכילת ביצים חיות, לטענתם – "אין מזון שהושמץ בזמננו כמו ביצים, ואין עמדה פוליטית שנרדפה כמו לאומנות". לא ברור מי אי פעם השמיץ ביצים, להיפך, הן אפילו כונו סופר פוד, אבל שיהיה. רוב דמויות המפתח ב-RWBB הושעו מטוויטר על בסיס נאומי שנאה או ציטוטים של אקטיביסטים לזכויות הגבר, שטוענים שנשים צריכות לזכות ליחס של אמצעי רבייה ולא של בני אדם אמיתיים.
האמת שכל עניין הבשר הנא הזה – שהוא גם מטומטם, גם מסוכן וגם לא סביבתי - בעיקר יוצר את התחושה שהגבריות העכשווית שברירית עד כדי כך שכדי לאושש אותה צריך לעבור דרך טפיל מעיים, פוליטיקה גזענית ומתבדלת ושרירניות כפייתית. בעצם, מדובר בגברים שמנסים למצוא מחדש את מקומם בעולם שהשתנה. שזה הגיוני, כולם מנסים, גם נשים, פשוט היה עדיף לעשות את זה ביחד.