הספר של ניקול ראידמן שוקל כמו הבן שלי. הוא עצום וכבד וייתכן בכלל שמדובר ברהיט, אם ייפול ממרפסת בגינדי יהרוג שלושה אנשים. "קופי טייבל בוק", נהוג לכנות את הספרים האלה (זה ספציפית עלול לסדוק לכם את שולחן הקפה), ענקיים ועמוסי תמונות ולמעשה יותר עזר עיצובי מספר. הם מיועדים פחות לקריאה ויותר לאורחים שיראו שיש לכם ספר, כי מי לא רוצה שאורחיו ידעו שהוא קורא את הספר של ניקול ראידמן? היובל נוח הררי של הטראש. אבל אנחנו לא כאן כדי להתעליין, זה לא המדור הנכון. אנחנו האנשים שיקראו את הספר של ניקול אבל יעמידו פנים שקראו את "נתניהו" של בן כספית. גם הוא שוקל די הרבה. אגב, הספר של ראידמן עולה 129 שקלים, שקל אחד יותר מזה של כספית, אבל הרווחים ממנו הולכים לתרומה למלחמה בסרטן בעוד הרווחים מספרו של כספית ילכו, ככל הנראה, לתרומה לבן כספית. בשניהם שרה נתניהו נוכחת.
"NO MASKS", ככה קוראים לספר של ניקול. למטה בקטן מתרגמים לנו - "ללא מסכות". אגב, הספר כולו בעברית. הוא מכיל תמונות שחור לבן מושקעות של מפורסמים - ללא מסכות אבל עם מלאאאא פוטושופ - תיאור קצר של האדם ולצידו ראיון. כלומר, תמלול הראיון הרדיופוני שערכה איתם ניקול ("אשת עסקים, מפיקה, מגישה, זמרת, מעצבת תכשיטי יוקרה, אייקון אופנה ופלנתרופית" - שכחת סופרת, ניקול) בתכניתה "ראידמן סטייל" ברדיוס.
תמהיל המרואיינים מעט משונה וכולל את מעגל חבריה האקלקטי של ראידמן. פליטי ריאליטי, זמרים, סטייליסטים, פוליטיקאיות, אמני חושים ושרה נתניהו. איי ליסטים מעניינים כמו ליברמן ("פוליטיקאי, שר הביטחון") ושרית חדד ("זמרת ויוצרת") לצד אושיות עבר כמו מיקאגי ("זמר, מאפר ומתקשר") וסמי אלמונים מקורבים (כוכבי הילדים שי ורועי, כנראה, היו דרישה של מישל ראידמן). יש אפילו ז"ל אחד - אמיר פרישר גוטמן, וכמובן, שרה נתניהו ("רעיית ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ופסיכולוגית חינוכית מומחית בשירות הפסיכולוגי בירושלים", מניחה שלא היו תלונות על הטייטל). 325 עמודים של נייר עבה ותמונות מעובדות, ווייב של אלבום לופה שיצא משליטה.
בגדול, החוויה היא כמו לעלעל במבחר גליונות פנאי פלוס לאורך השנים. לקט ראיונות עם אנשים בדרגת סלביות משתנה, שאותם ראידמן שואלת את כל השאלות הקשות. השאלות הקשות: איזה חלומות עדיין לא הגשמת? קשה להיות אישה בפוליטיקה? איך את נשארת כל כך מהממת בגילך? מה את מאחלת לעצמך? מה הפריט הכי יקר בארון שלך? מהיכן את שואבת השראה? מה הופך קוסם רגיל למצליח? כמה זוגות נעליים יש לך? את בוכה לעתים קרובות? איזה סבא אתה? איך שומרים על סטייל כשאת חברת כנסת? מה את עושה בשביל להרגע? איך התזונה שלך? איך אתה מפנק את עצמך? יש לך שני ילדים מקסימים, יאיר ואבנר, אותם גידלת לתפארת. אילו ערכים היה חשוב לך להעניק להם כדי שילוו אותם כל החיים? לא שיש לדרוש מראידמן עבודה עיתונאית יסודית, אבל גם ציפוי הסוכר לא חייב להיות כל כך עבה.
ההישג הגדול בספר, מן הסתם, הוא הראיון עם אשת ראש הממשלה וידידתה הקרובה של ניקול, שרה נתניהו. שרה לא נוטה להחשף בתקשורת יותר מדי, לפחות לא מרצונה. ניקול קיבלה איתה ראיון לא קצר שכולל את שאלת החנף הנפלאה "היית טום בוי?". התשובה, אגב, היא כן, כולל לטפס על עץ תאנה בבית ילדותה בטבעון. הראיון הזה כבר הוציא כותרת בזמן אמת, על עבודתה של הגברת נתניהו בניקיון משרדים בתקופת לימודיה. אחרי זה הפכה לדיילת באל-על והיא מספרת שאהבה במיוחד את הטיסות לניו יורק ושם הייתה נוהגת "לבלות שעות בספרייה העירונית כדי לחפש מאמרים לתזה". החברות בין ניקול לשרה מצחיקה, בונד דיוות. הטוויסט הכיפי הוא שבמקום להפוך לחברת להקת המעודדות של שרה, שרה הפכה לחלק מהפמליה של ניקול. בקרוב נראה אותה מתלווה לניקול בשבוע האופנה בפריז, סוחבת לה את המזוודה וצורחת "קוטור". ברור לנו מה יש לניקול להרוויח - כח, פרסום, השפעה. אבל מה לשרה? בגדים ממדאם פומפידו? די נו.
אני מתה על הסטוריז של ניקול ראידמן, חבל שהיא לא הוציאה אסופת סטוריז. אהבתי אותה גם ב"מעושרות" כי היא אדירה, מצחיקה, חדה, ידידת הקהילה, אייקון פוראח וגלאם. אבל בניגוד לחוצפה הכיפית הרגילה שלה, כאן הכל נורא ממלכתי ומחבק. נראה כאילו היא הרגישה שהיא רוצה להיות "מכובדת" כי זה "ספר", אז השאירה בחוץ את כל מה שהופך אותה להיא. פוטושופ אישיותי שלא הותיר ממנה מאום, רק מפגן כח יומרני שעלה המון אבל כשל בתחום העניין והג'וס. די, ניקול, יש לך טונה של אישיות ומספיק כסף כדי שלא תאלצי להסתיר אותה, את הסולידיות תשאירי למשעממים כמונו.