השתק לשנה
תמונה של גופת מחבל הלבוש בחולצה עם כיתוב אירוני? צ'ק. תמונת ילד בן 13 גוסס ברחוב? הגיעה. סרטון יריות במחבלת? בהחלט. הודעות שקריות על מחבלים שמסתובבים בגני ילדים במרכז? יש. מהדורות החדשות מפחידות, אבל הן כלום לעומת מה שהולך לכם בוואטסאפ, התשובה העממית לתקשורת השמאלנית העוינת. ואמנם זה תהליך שהחל כבר בצוק איתן, אבל נדמה שבאינתיפאדה הנוכחית, או איך שלא תרצו לקרוא לה, הושלם המהפך הסופי של הוואטסאפ למערב הפרוע, הדארקנט האמיתי של כל מי שכבר הרבה זמן לא ראה איזו עריפה טובה בסרטוני דאע"ש (ויש לו גם עוד המון זמן עד העונה החדשה של "משחקי הכס"). הוואטסאפ מהיר יותר מהחדשות, קשוח יותר ולא חס על רגשותינו. אפשר להתווכח על אמינותו, אפשר גם (ורצוי) להלחם על זכותנו לא לצפות בגופות, אבל הוא בטוח אפקטיבי יותר מעוד מהדורת חדשות שבה רוני דניאל אומר לנו מה לחשוב.
וכשמהרהרים באירועים האחרונים, מוכרחים להודות שקיימת גם הלימה סימבולית בין הדקירות לדיווחים הלא ממוסדים. שניהם נעדרי תיווך, הוואטסאפ עוקף את התקשורת הממוסדת, הדקירות את אמצעי אכיפת החוק. הן לא קורות בעזה או באמצעות הצבא או אפילו לא על ידי מטעני חבלה – הן הכי פרסונליות שיש, אדם מול אדם. קולפן מול מטריה, מברג מול מוט סלפי. לפעמים לא ברור אם מדובר בפיגוע או בויכוח ב"פוקס הום" שהסלים. אנשים מסתובבים ברחובות עם ספריי פלפל ועושים תורנויות שמירה בפתח הגן של הילד כי אין ברירה אחרת. אין כיפת ברזל ולא תמיד יהיה בסביבה מג"בניק עם מגנום. התחושה היא שאין על מי לסמוך, לא ברחוב ולא בתקשורת, זה רק אנחנו, הוואטסאפ והנונצ'קו שזכרנו לקחת בבוקר.
נשק קר
בואו נעשה סדר: אף אחד, באף סיטואציה, לא צריך לזרוק ארטיק (בהנחה שמדובר בארטיק לגיטימי ולא פלדמן/סולרו דיאט/קרח). הסיבה היחידה להשליך מגנום מהיד היא אם אותה היד עוברת באותם רגעים ממש כריתה, וגם זה רק במקרה שמדובר במגנום פירות יער. אבל כידוע, לפי העטיפה שבידה של החיילת בסרטון מעורר המחלוקת, מדובר דווקא במגנום קלאסי או שקדים, כלומר פיקוח נפש. לא לזרוק את המגנום, גם בעת שליפת נשק, מעיד על אינסטינקטים בריאים, סדרי עדיפויות נכונים ומערכת ערכים בריאה. לעומת זאת, השלכת המגנום אל מול איום קיומי היא תרחיש המעיד, יותר מהכל, על כניעה לטרור. כמובן שנשמח אם שטראוס ירדו נמוך וימנפו את התקרית לקמפיין ברוח התקופה (שיזכה לאינספור טורי דעה זועמים למרות שהוא מתבקש וכיפי), למשל - "לא נפרדת מהמגנום שלי", או "יורה, מתאבד או דוקר – על המגנום לא מוותר", "מגנום – למות בשבילו" וכדומה. קדימה.
תודה לך פייסבוק על הפוסט מאיר העיניים, הנה עוד כמה טיפים לצניעות שיסייעו לנו להכניע את הטרור:
רק שביס – את האויב יביס
לובשות חיג'אב – מנצחות בקרב
נידה שומרות – מחבלים קוברות
עוטות רעלה – מבטלות תרעלה
חובשות פאה – מונעות שואה
חצאית מסתירה – מנטרלת דקירה
מילה נשית – מפגע תשבית
קדימה בנות בואו ניתן יד!
ויצים
אורן חזן תובע את עמית סגל על מיליון שקלים. יסכים לכל פשרה שתכלול צ'ייסר.
יהודי דקר יהודי כי חשב שהוא ערבי. השיר הבא של עדי קיסר כותב את עצמו.
מחשבה: מן הראוי כי מחבל שעובד בבזק יבצע את הפיגוע בעזרת כבל תת ימי.
