רולאפס עם גלידה, בטח כבר טעמתם את השרלטנות הזאת. אולי קניתם בפיצוציה במחיר מופקע, אולי בשוק שחור של ילדים באיזו גינה, אולי הברחתם מזוודה מחו"ל ואתם עשירים עכשיו. אם לא, לא נורא, תיכף זה יהפוך למהדורות מוגבלות של ממתקי עלית או גלידה גולדה, ותוכלו לעקם אף ולמלמל שכבר נמאס מטעמי רולאפס. הו כן, תסמכו על הלימון הזה שייסחט עד תומו, גם על קראנץ' פיסטוק אנחנו עדיין משלמים מחירים.
@tommywinkler NO WAY #thefoodguy #foodtok #dessert #kingofcrunch #fyp #snack #wet ♬ Sunshine - WIRA
רולאפס - למקרה שאין לכם ילדים, נכדים, חברים, מסכים, קולגות, או שזה עתה הקצתם, מבולבלים, מתרדמת - הוא טופי פירות דביק, סוג של לדר (אם אתם מהאייטיז) או חמצוצים בלי מעטפת סוכר (אם אתם מהניינטיז). קצת כמו "מגן וחץ" ו"עמוד ענן": שמות שונים וזמנים שונים לאותו מוצר רעיל. רולאפס הפך באקראיות ופתאומיות ללהיט טיקטוק עולמי, בגלל מיליוני סרטונים שכוללים שימוש בממתק כמעטפת דביקה לגלידה. פורשים את משטח הסוכר, מניחים במרכזו כף גלידה, עוטפים אותה במשטח שמתקשח מיידית במגע עם הקור, ואז מתקתקים עליו קצת עם ציפורניים ארוכות - כי מדובר למעשה במעדן שמשולב ב-ASMR - ונותנים ביס. בעצם, עזבו, עדיף שפשוט תראו סרטון.
אפשר לתהות איך הפך הרולאפס לכזה טירוף עולמי, וזה בטח קשור לכך שמדובר בשימוש חדש לממתק ישן, להפעלת הגלידה (אנשים אוהבים תעסוקה לידיים) ולסאונד הנעים שהוא משמיע, גם בנגיסה וגם בנקישת הציפורניים. בטח גם הביקוש שתפס את הפיצוציות לא מוכנות הגביר את האפיל, והמחסור שהוביל לעליית מחירים בכלל הפך אותו לטירוף.
היסטריית הרולאפס היא תופעה מדהימה שאפשר לדון עליה מזווית המחירים החמדנית, שמזכירה קצת את מחירי המסכות בתחילת ימי הקורונה - או לחשוב על התופעה מהזווית של כמה כבשים אנחנו (סליחה על לינגו מתנגדי החיסונים), שהולכות כצאן לפיצוצייה, נוהרות אחר כל טרנד ולא משנה כמה טיפשי או מסוכן הוא. האנושות המערבית, מסתבר, עם יד אחת על הרולאפס והשנייה על מזרק האוזמפיק.
אבל האמת שהכי מעניין להסתכל על הרולאפס יחד עם עוד כמה תוצרים תרבותיים מהשבועות האחרונים. הראשון: על האשששששש. רקדנית בשם הדר שלום העלתה לטיקטוק סרטון שלה אומרת "יו הם עושים על האש", עם ש' שורקת במיוחד, והפכה לוויראלית עם מאות אלפי צפיות, מחוות, פרודיות, הזמנה לתכניות בוקר ועוד. להיט ויראלי מצחיק נורא - גם אם לא תמיד ברור למה, זו בסך הכל בחורה עם ש' שורקת - שנולד בטיקטוק והתפשט משם החוצה.
@hadarshalom ♬ original sound - Hadar Shalom
השני: תיק קטן. פזמון/צ'אנט/המהום טיקטוקי של הראפרים נס וסטילה, שהפך לכל כך פופולרי עד שיצא כשיר אמיתי שהתברג ישירות בראש המצעדים. "תיק קטן" זוכה לאינספור איזכורים, מחוות ברשת ובפרסומות, ובגדול רובנו נסכים שמדובר בפזמון קליט יותר מ"יוניקורן". אפשר לחשוב על מילותיו, "כל אחת סוחבת איתה תיק קטן", כמטאפורה למטען רגשי, אבל אפשר פשוט למלמל "תיקטן תיקטן תיקטן".
שלושת הטרנדים התרבותיים האלו הגיעו מטיקטוק. ונכון שזו לא חוכמה גדולה, הרי זו הרשת החברתית המצליחה ביותר בעולם בחמש השנים האחרונות, אבל האמת היא שעבור אנשים לא מאוד צעירים, או לפחות כאלו שכבר עברו את גיל 30 או 40, היא נשארה די עלומה עד עכשיו. ידענו שהיא קיימת, שמדובר ביקום שלם ועמוס, אבל לא פתחנו את הדלת הזאת. זה היה הדבר הזה של הצעירים ומה לנו, בומרים מרקיבים, ולאפליקציית ריקודים של תינוקות? אנחנו עדיין באינסטגרם ובטוויטר ובנטפליקס ובשידורים חיים, רק השבוע בהינו באדם בן שמונים אוחז בשרביט ב"טקס הכתרה" כאילו אנחנו גרים בפרק של "ברידג'רטון".
טיקטוק היא אמנם האפליקציה המצליחה בעולם, אבל אנשים בני שלושים ומעלה לא באמת נכחו בה. עד עכשיו. עכשיו היא משפיעה על התרבות באופן מוחשי, בקרוב היא תהיה הספקית של רוב תוצריה ותשתלט עליה לגמרי. יותר משרולאפס, "על האששש" ו"תיק קטן" הם טרנדים דביליים, רנדומליים ומצחיקים, הם בעיקר ההוכחה הסופית לכך שטיקטוק ניצח. מי ששם כבר יודע את זה, מי שעדיין לא - זו ככל הנראה ההזדמנות לעלות על הרכבת הזאת ולהישאר אדם מעודכן בעולם. או, לחילופין, להכיר בכך שזה הגיל שבו אנחנו בוחרים להתחיל להשתרך מאחור, ושגם זה לגמרי סבבה.