כאילו שבוע הדופלגנגר - ליל הסדר הפייסבוקי שכולם שונאים אבל מגיעים בכל זאת - לא הספיק, השבוע גם נחשפנו לפיצ'ר "איך היית נראית כמו גבר" ו"איך היית נראה כמו אישה", או בחורילה, כמו שהיה מכנה את זה הרב יוסף קלנר. ובנחשפנו הכוונה להשחתנו יום עבודה על החרא הזה, אז אין ברירה אלא לכתוב עליו טור. "רחלי רוטנר גבר יפה, את גבר מכוער", סיכם הבוס שלי את החוויה, אבל אני סבורה שאפשר לפתח את הנושא.
אולי, למשל, לשאול איך זה שרוב הנשים הפכו לגברים די כעורים (חוץ מרחלי), בעוד הגברים הפכו לנשים יפהפיות? האם האפליה נמשכת גם כאן? לא ראיתי הרבה נשים שהאפליקציה לא הערימה עליהן עשרים שנה, עשרים קילו ונראו כאילו התגוללו בזיפים. אני, לפי עדויות של אנשים שלדעתי מחבבים אותי, נראיתי כמו עבריין מין רשום, מבחר כדורגלני עבר, מתמודד ריאליטי גנרי תחת שם הקוד "המבוגר מהישרדות" ושגב משה. לעומת זאת, גברים שהשתמשו באפליקציה הפכו לנשים צעירות, חיוניות ופתייניות לאחר שרובבו בליפגלוס וקיבלו רעמת שיער אטרקטיבית. אז רגע, אולי פשוט אתחכם ואכניס את התמונה שלי ל"איך היית נראית כמו אישה" ואקבל ריטוש פוטושופ מחמיא? לא לא, זה לא עבד. לא תצליחו להערים על האפליקציה. כשניסיתי לברר איך אראה כמו אישה, כלומר כמו עוד יותר אישה, קיבלתי את גרסת הדראג של עצמי או, לפי עדויות של אנשים שלדעתי מחבבים אותי - מרגלת מימי המלחמה הקרה אבל שלושים שנה לאחר שנגמרה, כותבת ספרי מתח ארוטיים, אלמנה.
רחלי, יש עם מה לעבוד:
הערת אגב: תמיד יצוץ לו בתגובות האדם שלא משתף פעולה עם המשחק שכולם אוהבים באותו הרגע, כי "את הרגע נתת לפייסבוק את כל הפרטים שלך". הוא ככל הנראה צודק אבל, מה לעשות, הספינה הזאת הפליגה לפני אי אלו שנים. כל הפרטים שלי אצל פייסבוק ממזמן, הוא מכיר אותי כל כך טוב שלדעתי כבר הסתנכרנו במחזור. אם לפני שלוש שנים כל דבר שגיגלתי הופיע לי כפרסומת, ולפני שנתיים כל מה ששלחתי בוואטסאפ, או אפילו רק דיברתי עליו מיד קפץ כמודעה - היום אין צורך בדבר מאלו. אני רק מהרהרת במשהו ערטילאי ומיד הוא עובר פילוח ממוקד וממותג שהופך את השרעף התמים שלי למוצר צריכה שמופיע לי בירכתיי העמוד. אז לא, לא אכפת לי לתת את הפרטים שלי בשביל לדעת איך איראה כמו בן.
למה נשים נראות יותר טוב מגברים באפליקציה? אין לי מושג. אולי כי פשוט מכניסים אותן לתבניות של טיפוח ואיפור שהופכות את זה ליותר קל, או שפחדו לעצבן נשים. הרי גברים שמנים זה בסדר, נשים שמנות זה לא פוליטיקלי קורקט. הנשים יכלו להיראות קצת יותר ריאליות ופחות כמו דמויות סקסיות במשחקי מחשב ובאתרים של סוטים, אבל פוטנציאל ההעלבה גבוה יותר כי לא יעזור - פחות משנה איך גברים נראים. כך או כך, התוצאה היא פיד שמלא בגברים שנמשכים לגרסה הנשית של עצמם ונשים שנראות כמו אחיהן הגדול (או, לחילופין, אנס). תוסיפו לזה את העובדה שכולם עונדים השבוע תמונת פרופיל של אדם שהוא לא הם ואין איך לזהות חברים, הכל מרגיש כמו חגיגת זהות והתחזות אחת גדולה ושמחה.
ואני, השם ישמור ויגן:
אני בעד, מן הסתם. משחקים דביליים הם אחת משלוש הסיבות העיקריות לקיומו של פייסבוק (השתיים האחרות: ריבים, האפשרות ליצור מצג שווא מחמיא של חייך שאיתו תוכל לדכא את הזולת). ובכלל, בעיצומם של ימים לא פשוטים ביחסים בין המינים, אוחדנו על ידי פיצ'ר מטומטם שהעניק לנו חרך הצצה לפלואידיות מגדרית ולחיים שלנו בצד השני, בנעליו של האחר. דלתות מסתובבות גרסת הכרומוזום. נשים הביטו במסך באימה, בגבר שהן הפכו להיות, ואמרו "אלוהים, אף אחת לא תצא איתי. ילדים יראו אותי בגינות שעשועים ויפחדו. רגע, למה אני מסתובב בגינות שעשועים?" ואילו הגברים אמרו - "הייתי מזיין אותי! היי, סטופ, למה אני מחפצן אותי? אלוהים, כמה הטרדות מיניות בטח ספגתי, איך אפשר לחיות בעולם הזה כאישה?". מתוך כל זה צמחה חמלה. סתם, בואו לא נגזים, בשביל זה היה צריך להסתובב ככה שבוע או לצפות בסרט "סוויץ'" עם ג'ימי סמית' ואלן ברקין. מה שבטוח זה ששווה להמתין ליזם חסר הרגישות הפוליטית שיעלה עוד שלל רעיונות שיסחפו את כולנו לסחרחרת חילופים - איך היית נראה כאשכנזי? איך היית נראית כמזרחית? איך היית נראה כמבקש מקלט? איך היית נראית כבעלת מוגבלויות? הנה, הסרנו לך את היד בפוטושופ, שתפי על הקיר.
