התחסנתם כבר לשפעת? הצלחתם להשיג לילד? בתרסיס או בזריקה? מומת או חצי מומת? יש לכם קומבינות בקופה? קיבלתם SMS? שלחתם מייל מתחנן לרופאת המשפחה? הצלחתם לקבל על כרטיס קופת חולים של חבר? חיסנו אתכם בעבודה? אותנו כן, אגב, כמדי שנה. מי חשב שזה יגרום לאנשים להסתכל עלינו כאילו אנחנו עובדים בגוגל.
עד לפני שנה התייחסנו אל חיסוני השפעת בזלזול, ספקנות, על סף המטרד. אסוציאציה: זרועו השלדית, על חוורונה האנמי, של שר הבריאות ליצמן, בזמן שהוא מקבל את החיסון השנתי. זוהי לא זרוע שתגרום לנו להתחסן. קופות החולים התחננו שנבוא לקבל חיסונים והתנגשו חזיתית באופיים הדחייני של בני האדם שאין להם כח להוציא את האוטו. חיסונים בעבודה נדמו לנו כמזימה קפיטליסטית שנועדה לשמור עלינו בריאים ובמשרד, וחיסונים בכלל נדמו לנו כמעט חשודים. לא שאנחנו מתנגדי חיסונים, אנחנו הכי לא מתנגדי חיסונים שיש, אבל זה של השפעת הרגיש לנו מפוקפק. "אני תמיד נהיה חולה מזה", "הם לא קולעים לזנים", "זה בריא לגוף לחטוף את זה ולהחלים לבד", "אני מרגיש טיפה את הגרון, עדיף לדלג" וכל הטיעונים שלא היינו אומרים על אבעבועות שחורות. שפעת הייתה מחלה כל כך רנגארד, שאפילו האפשרות למנוע אותה נדמתה לנו מיותרת.
ואז הגיעה הקורונה ופתאום כולנו בהיסטריה. אנחנו חייבים את החיסונים האלו, אנשים באובסס, האווירה היא של שואה ושוק שחור, להתדפק על דלתות מסתוריות באישון לילה ולקבל מבחנה בשקית נייר חומה. הקורונה העניקה לשפעת את הפרסטיז' ששיוועה לו כל השנים האלו, או במילותיו של יורם לס - את יחסי הציבור שחסרו לה. שפעת הפכה ממחלה של פשוטות ליהלום נוצץ, מ"אמילי בפריז" ל"גמביט המלכה". כמובן שהחשש האמיתי הוא שנתעורר מנוזלים ולא נדע אם זה שפעת או קורונה ונצטרך להיכנס לבידוד, או חמור מכך - שהילדים יתעוררו מנוזלים ולא נוכל לשלוח אותם לגן. או אולי בעצם לחלות בשפעת ובקורונה בעת ובעונה אחת - יש כמה עדויות לכך שזה אפשרי - איחוד נגיפי מגה זורדי שהשלכותיו יכולות לנוע על הטווח שבין צינון טורדני למוות.
איזה מהפך. כל מה שהיה צריך כדי שנבין שחיסונים עונתיים הם חשובים זו מגיפה עולמית אחת. לזלזל בחיסונים זאת תופעת עולם ראשון מוחלטת, שמאפיינת רק אנשים שבחיים לא ראו מישהו חולה באמת, ילד חולה באמת, אז יכולים להגיד דברים כמו "ניתן לגוף לפתח חיסון טבעי" או "מחדירים שבב מעקב בחיסון אז אוותר". תציעו חיסונים לאנשים ממדינות עם מגיפות, והם בחיים לא יסרבו. והנה, עכשיו כולנו מדינות עם מגיפה. פשוט כזאת שאין לה חיסון עדיין, אז נילחם במקום זה על חיסון למגיפה אחרת. ניקח מה שיש.
אבל בואו נשמור על אופטימיות. כלומר, אלו מאיתנו שהשיגו חיסון. סתם, האמת שכולם. הגיוני להניח שהשפעת לא תהיה זאת שתקריס את מערכת הבריאות החורף, כי אורח החיים שלנו שונה משמעותית מזה של החורף הקודם. אתם בטח כבר לא זוכרים, אבל בחורף הקודם הסתובבנו בלי מסכות ואלכוג'ל ונסענו באוטובוסים הומים, חיים אחרים. וממי כבר נידבק החורף? את חלקו גם ככה בטח נבלה בסגר שלישי או בבידוד כי יתגלה מאומת בכיתה של הילד (חוק: אם אין מאומת בכיתה, אתה המאומת). אפשר להמנע מקורונה ומשפעת בדיוק באותן השיטות - ריחוק חברתי ועטיית מסיכה, שניהם בהישג יד ובטח גם החיסון עצמו יהיה בקרוב במרחק קבוצת טלגרם אחת מכם.
ובגדול, זה כנראה מסכם את הטבע האנושי העלוב. כל מה שצריך כדי שממש ממש נרצה משהו, זה להכריז שאין אותו יותר. אזל. סורי. שומרים לאנשים בקבוצות סיכון שעכשיו עפים על עצמם, ובטח גם לחברים ולמקורבים כי אין מדינה שכונה יותר מישראל. ככה זה, ביקוש והיצע, כוחות השוק. זבל של שנה אחת הוא אוצר של שנה אחרת.