קל
אחת ולתמיד: קל = בטח, ברור, בוודאי. המונח הוטבע על ידי סטטיק ובן אל ב"זהב" ו"הכוכב הבא" והנה דוגמה לשימוש נכון בו במהלך שיחה:
- "איזה פתטי זה אנשים מעל גיל 30 שאומרים קל"
- "קל"
גוסטינג
מטאפורת דייטינג יפה שהפכה למונח המתאר התנהגות נפוצה. גוסטינג פירושה היעלמות של צד אחד בקשר אחרי דייט או שבוע ביחד או חודש, במקרים מסוימים גם יותר. אדם שנעלם מחייו של מישהו בלי לתת הסבר או להודיע מראש, ומשאיר את הצד השני אבוד ומבולבל. לצד הגוסטינג עליו גם מונחים חדשים נוספים כמו "האנטינג" - אלה שעושים לך גוסטינג אבל לא נעלמים לגמרי, ממשיכים לעשות לייקים או לצפות לך בסטוריז, וגם ה"סלואו פייד" שמטשטש את הצד השני בהדרגתיות. כל כך הרבה דרכים להתעלל בצד השני, פלא שאנשים צריכים ריאליטי שמכריח אותם להתחתן?
צעדות הנשים
בחירתו של טראמפ הפתיעה לא רק את הילארי קלינטון, אלא גם חצי מהעולם המערבי שהיה בטוח שהוא לא יותר מבדיחה, שבעוד עשר שנים תהיה לא יותר מקוריוז קלאסי ל"עשרים שאלות" של יום שישי. ההפתעה מבחירתו התחלפה די מהר בזעם, בעיקר נשי, שהוביל לכך שמליוני נשים (וגברים) פתחו את השנה בצעדות מחאה בערים שונות. חצי מליון צעדו בוושינגטון והפגנות נוספות נערכו ב-600 מוקדים ברחבי העולם. זאת הייתה יריית הפתיחה לאחת ההתעוררויות האקטיביסטיות הגדולות שהתוותה גם את הדרך ל- metoo#, ככה שאולי יש גם יתרונות בבחירתו של טראמפ.
#metoo
אליסה מילאנו הייתה זו שהפיצה את הקמפיין החזק של השנה, לאחר שהתפוצצה פרשת ההטרדות המיניות של הארווי וויינשטיין. נשים סיפרו את סיפורי ההטרדה שלהן ברשתות החברתיות והוסיפו metoo#. מדובר באחד הקמפיינים הנשיים, המשמעותיים והחשובים שהתפוצצו בעולם. הוא ממשיך לבעור ואדוותיו יורגשו עוד שנים קדימה, לא פלא שטיים בחר לשער "איש השנה" המסורתי שלו את מובילות הקמפיין. קווין ספייסי, לואי סי.קיי, אלכס גלעדי וגבי גזית - עוד ועוד שמות של מטרידנים צצו תחת התיוג הזה שהזכיר לנו עד כמה קשה זה להתלונן על הטרדה מינית, לא משנה מתי היא התרחשה. וכמה עוזר לדעת שאת לא לבד, ושתחת ההאשטאג הזה מסתופף, פחות או יותר, חצי מהעולם.
אפקט מרקל
מייגן מרקל, ארוסתו הטרייה של הנסיך הארי, היא אחת הנשים המדוברות בעולם בתקופה האחרונה. כולם המומים מזיווג של בן מלוכה בריטי עם אמריקאית, גרושה, מבוגרת ממנו בשלוש שנים וחצי ושחורה. אנחנו כבר יכולים לצפות שהחתונה שלהם תהיה אחד האירועים המתוקשרים בבריטניה ובעולם בשנת 2018. בינתיים, אפשר להרגיש זאת כבר עם "אפקט מרקל", שגורם לכל בגד שהיא לובשת ומצטלמת איתו להימכר בכמויות ולהיעלם מהמדפים. כן, ממש כמו קייט מידלטון. היא הספיקה כבר להעלות את המכירות של מעיל לבן ושל זוג ג'ינס שלבשה, ועושה רושם שהאפקט הזה יסלים בשנה הקרובה ויהפוך את מעצבת שמלת הכלה שתבחר לאישה עשירה.
פחם
לא ברור איך הפך בשנה האחרונה החומר הזה, שמתקשר אצלנו לעבודת פרך ופועלים מאובקי פנים מסרטים טראגיים על תאונות במכרות, למוצר לייף סטייל נחשק שגם מצטלם מדהים לאינסטגרם. מסיכות הפחם הנדבקות סיפקו לנו את פילינג הפנים הנחשק, כי כולנו רק רוצים לקלף מעצמנו משהו כל הזמן, אבל זה לא נגמר שם. "גלידת הפחם" של מורגנסטרנ'ס בטעם אפר וקוקוס הפכה לאחד המאכלים הכי מצולמים השנה, וזכתה גם לגרסה ישראלית ב"בוזה". נקווה שהמין האנושי ידע לשים את הגבול איפשהו וש-2018 לא תהפוך לשנה שבה זללנו בוץ.
הפיצול
כמה ערוצי טלוויזיה אדם צריך? כמה שיותר, מסתבר. השנה הסוערת שעברה על שוק הטלוויזיה הסתיימה בפיצול ערוץ 2, שהפך ל-12, קשת ו-13, רשת. ערוץ 10 עבר למספר 14 בממיר. קמפיינים אינטנסיביים של כל הזכייניות, לוחות שידורים נוצצים שמלאים בכל הכוכבים הגדולים וצופים מבולבלים שצריכים להכריע בין "המירוץ למיליון" לבין "מאסטר שף", ולך תבחר בין אמא ואבא. כל העסק הופנם במהירות מפתיעה. אף אחד כבר כמעט לא מתבלבל ולוחץ בטעות על 22 בשלט, עושה רושם שנתוני הרייטינג התייצבו ושכולם, בסך הכל, רואים די הרבה טלוויזיה.
ספינר
לשנייה וחצי זה היה הצעצוע הלוהט של השנה. הגיע, כבש, מת. איכשהו כולנו השתכנענו שאנחנו חייבים משהו לעשות עם הידיים בכל רגע נתון, שחלילה לא ישתעממו לנו האצבעות. בערך חודשיים סובבנו את פיסת הפלסטיק המפגרת הזאת חזור וסבוב עד שנמאס לנו, כי נזכרנו שיש לנו אייפון והידיים שלנו עסוקות תמיד גם ככה.
יבורך הפרי
"סיפורה של שפחה" הייתה הסדרה המדוברת של השנה, והשתמשנו ב"יבורך הפרי" או "תחת עינו" בכל הזדמנות, או לפחות עם כל סיפור חדש שצץ על עובדת במעון ראש הממשלה. הסדרה, שמבוססת על הספר באותו השם מאת מרגרט אטווד, עלתה לאוויר בתזמון מדהים – טראמפ נבחר לנשיאות, הזעם הנשי יצא לצעוד ברחובות והתרחיש האפוקליפטי המתואר בספר – דיסטופיה שבה הנשים משועבדות ככח פוריות בחברה דתית ומדכאת – נראה אפשרי מתמיד. ספק אם הסדרה, למרות היותה מצוינת, הייתה משאירה כזה חותם ללא הטיימינג הפוליטי ונקווה שהעונה השנייה (גם של הסדרה וגם של טראמפ) לא תהרוס לנו הכל.
מאלומה
פופ לטיני, קצת כמו פריצה לבית או איידס, יכול לתקוף אותך בגלל רגע קטן של חוסר זהירות. לשנייה הורדנו הגנות וזהו, כולנו מזמזמים דספסיטו. וברגע שהסכר נפרץ זה אבוד. גרסאות גרועות מלוא החופן, להיט אחרי להיט של מאלומה החתיך, mi gente ושאר רוכבים על הגל שבאו לעשות את המכה. ועשו, כל הכבוד. עכשיו הניחו.
כאן
כמה חיכינו! תאגיד השידור הישראלי קם, סוף סוף, אחרי אין ספור דרמות, נסיונות סגירה של ראש הממשלה ואכילת ראש אינטנסיבית. וזה עוד לפני משמר 88 שהרימו קול זעקה בגלל שלקחו להם שירים של פינק פלויד והחליפו אותם בשירים אחרים של פינק פלויד. אחרי פעילות אינטרנטית מצטיינת וניסיון מעניין ומוצלח בעולם הפודקאסטים, הגיע גם ערוץ הטלוויזיה שבו, אם נודה על האמת, אנחנו לא ממש צופים. אבל זה בסדר, הם רגילים כבר מהערוץ הקודם.
טרלול
לפני כעשור חדרה לחיינו המילה "הזיה" ועשתה בנו שמות. "הזוי" הפך לתיאור הלגיטימי היחידי לכל סיטואציה, גם אחת שלא הייתה הזויה כלל. השנה זה קרה עם "טרלול". או למתקדמים וגייז: "טרולילו". כוכבי ריאליטי לא יציבים? חברי כנסת שיכולים כל רגע להתחלף עם כוכבי הריאליטי הלא יציבים? ציוצים של טראמפ? הכל טרלול אחד גדול, שזאת בעצם דרך חמודה להגיד "הכל נראה לי מוזר מדי, אנחנו כפסע מאסון, איזה פחד מה יהיה".
צמד הדודים
דודי אמסלם ודוד ביטן הפכו בארץ נהדרת לצמד הדודים. לא בקטע של פאט שיימינג, אלא על מנת להכיל איכשהו את דהירתם של שני האנשים האלו לתוך חיינו. שני חברי כנסת מהליכוד שמנסים להעביר חוקים מטורללים (ע"ע טרלול), יורים לכל הכיוונים ומרגישים, באופן כללי, כמו לונדון וקירשנבאום אחרי כריתת אונה. כיפי בסך הכל.
פתח תקווה
איתרע מזלו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להתגורר בפתח תקווה, אותה עיר אפרורית שהפכה לשק החבטות של סטנדאפיסטים גנריים. מאז נובמבר שעבר, מדי מוצ"ש, התקבצו אנשים עקביים מול ביתו להפגנה שנועדה לגרום לו לזרז את החקירה נגד ראש הממשלה. בין המארגנים נמצאים גם אלדד יניב ומני נפתלי, שהוכיחו שעם נחישות אפשר ליצור מסורת ("כל מוצ"ש אצל היועמ"ש") שסוחפת עוד ועוד אנשים, עד שהיא עברה לתל אביב ואז באמת כולם התחילו לבוא.
Woke
להיות מודע, ער פוליטית. בשימוש בעיקר על ידי אמריקאים ובביטוי "Stay woke" (כלומר בשגיאה מכוונת, במקום Awake). הכוונה היא לאדם שהתעורר כבר ושמבין את הדרך שבה גזענות וסקסיזם משפיעים על חיי היום יום שלנו. בארה"ב הוא נולד כבר ב-2013 עם תנועת ה"Black Lives Matter" והוא מופיע פעמים רבות בהאשטגים לצד ידיעות על אלימות משטרתית. מאז המונח כבר איבד קשר עם שורשיו והשנה השתמשו בו לגבי כל נושא אפשרי. ועדיין, הגיע הזמן למצוא איזו מקבילה ישראלית כיפית כי בכל זאת, אין יותר Woke מאיתנו.
קובפיפי
טעות הקלדה של טראמפ שהפכה למילת באז לשניה וחצי. ערב אחד בחודש מאי צייץ טראמפ את הציוץ הסתום הבא: Despite the constant negative press covfefe, הוא כנראה רצה לכתוב coverage והתבלבל, אין לדעת. העולם חגג עליו ואילו שון ספייסר אמר "הנשיא ואנשיו יודעים בדיוק למה הוא התכוון". אולי מדובר ברמז לפעולה גרעינית שתחרב את העולם כולו? או סתם רמז לכך שעדיף שנשיא ארה"ב ישתמש באוטוקורקט? שתי האופציות עדיין באוויר.
קרינג'י
פירוש המושג הוא משהו שגורם לך להרגשה לא נעימה ומוזרה ומביכה. בשימוש בעיקר על ידי צעירים וגיקים. נשמע גם פעם או פעמיים על ידי סטטיק ונכתב פעמים רבות לצד סרטוני יוטיוב, המקום שמעודד יצירתיות אנושית דלת תקציב והופך, באופן טבעי, לצלחת פטרי של קרינג'יות.
אלט רייט
נאצים הם אמנם לא דבר חדש, אבל הגלגול הנוכחי שלהם הוא ה"אלטרנטיב רייט", שאיגד תחתיו כמה קבוצות שמרניות, אנטי פמיניסטיות ותומכי עליונות לבנה שהתאחדו כולם כדי לתמוך בטראמפ. תרבותית, עושה רושם שהאלט רייט מורכב בעיקר מגברים לבנים שנכשלו בחיים ושונאים את כולם בעולם, אבל התאגדו וירטואלית ולכן הצליחו ליצור נוכחות משמעותית ברשת. ההבדל העיקרי בינם לבין נאצים רגילים זה שהאלט רייט, או לפחות חלקים נרחבים ממנו, מורכב מאנשים שלא היו עוברים אקציה.
דייסון 8
בכל שנה עולה מוצר חשמלי אחר שמלהיב חובבי וחובבות גאדג'טים ברחבי העולם שכבר לא מתלהבים מאייפונים. זה קרה עם הנינג'ה, שבגללו כולנו לגמנו שייקים של ירקות לאיזה חודש וחצי, ועם מברשת הדפני שמחליקה עד היום מתולתלות כל בוקר וגם עם האיירובוט, אבל השנה הזאת הייתה שייכת לדייסון 8. דיונים נרחבים בפורומים ובקבוצות פייסבוק, אנשים שנשבעים בשמו ומתייחסים אליו בחיבה כמעט ארוטית, למרות שבואו, שואב אבק.
>> 52 היעדים שאתם חייבים לבקר בהם ב-2018
>> נפרדים מ-2017 - כל הכתבות