1. האם רימינו באירוויזיון?
    התשובה: זו ממש חוצפה שמדינות אירופאיות מאשימות אותנו בזיוף תוצאות האירוויזיון! אבל בואו נודה שכולנו תהינו.

    כי באמת, מקום שני? גם בלי קריאות הג'נוסייד זה לא שיר למקום שני. ונכון, יש כל מיני תאוריות על כך שהאירופאים אומנם מפגינים נגדנו, אבל בעצם הם שונאים מוסלמים וזו דרכם העדינה להביע בנו תמיכה. יש גם סברה כי יהודים בכל העולם התגייסו להצביע לנו, אבל מתמטית גם זה לא ממש מסתדר (גם בתרחיש הלא סביר שכל אחד מ-8 מיליון היהודים בעולם היה מצביע את כל ה-20 פעם המותרות, זה עדיין היה הרבה פחות מ-700 המיליונים שיש רק באירופה). האם זה באמת בלתי מתקבל על הדעת שאיזה יוצא 8200 משועמם הינדס איזו חוות בוטים שתדלקה אותנו בהצבעות? ובכן. כישראלים, זאת תיאוריה אפשרית. כשזה בא מאירופאים, זה מרגיש קצת אנטישמי. 

  2. האם החטופים הם טרגדיה פרטית?
    התשובה: לא.

    "החטופים הם טרגדיה פרטית של 22 משפחות", עדכנה אותנו עירית לינור, והאמת שזה דבר די משונה לומר. זה כמו להגיד שהקטל בדרכים זו טרגדיה פרטית של אנשים שנדרסו. הרי כל טרגדיה נוגעת בסוף בחייהם של אנשים פרטיים. בדמוקרטיה - הפרט הוא העניין של המדינה. להגיד שהמחיר שמשלם הפרט על החיים במדינה לא חשוב מספיק כי המדינה חשובה יותר ממנו זה, מילולית, ההגדרה של פשיזם: "הכפפת האינטרסים האינדיבידואליים למה שנתפס כטובת האומה או הגזע" (ויקיפדיה). כך שאם החטופים הם טרגדיה פרטית, באמת שאפשר לכבות פה את האור. 

  3. האם כל אחד יכול לרגל למען איראן?
    התשובה: כן, הסטנדרטים ירדו.

    אם בעבר נדמה היה שריגול דורש כישורים ייחודיים, קווי אישיות יוצאי דופן וכמה פניות חיים עקלקלות, כרגע מסתמן שזו פרוצדורה שדורשת בעיקר טלגרם. אם פעם מרגלים היו חמקמקים וחלקלקים ונשאו מזוודת עור קטנה שבה עט שהיא גם מצלמה, גם מקליט, גם זריקת רעל וגם רחפן, כיום מדובר בבחור בכפכפים שמצלם את הבית של ישראל כ"ץ בגלקסי שלו בשביל 1,000 דולר וככל הנראה היה נופל גם בהודעת פישינג מהדואר על פרטי כתובת שגויים. אז סליחה, אבל מעבר לפגיעה הביטחונית, יש פה פגיעה תרבותית ותדמיתית במסורת ארוכה ונאצלת של אספיונאז'. לא חראם?

  4. מי אבי ילדיה של דפנה ארמוני?
    התשובה: זה לא באמת משנה.

    התעלומה הזאת, שכיכבה בכמה כתבות השבוע ומלווה את סרט הדוקו היפה של אלה ארמוני - "ספק ילדה ספק אישה" - הצליחה להסעיר אותנו הרבה מעבר למצופה. כולל הבהרות בפייסבוק שלמרות ספקולציות לאורך השנים, לא מדובר בשלום חנוך (מצער!). אבל האמת היא שהסיפור עצמו גדול יותר מהאינפורמציה הרכילותית שבמרכזו. כי הסרט מדבר על חיים עם סוד, על איך מתעצבים עם הצל הזה, על מה זה עושה לך. שם נמצאת הדרמה. ובמקרה הזה, כל תשובה פשוט תהיה פחות מעניינת מהשאלה. 

  5. האם ה-AI של מאסק אנטישמי?
    התשובה: לא, אבל הוא מעיד משהו לגבי מצבנו בעולם.

    כידוע, לרשת X של אילון מאסק יש צ'אטבוט AI משל עצמה בשם גרוק, שאמור להיות טרול כיפי ומצחיק - כלומר בן דמותו של מאסק בעיני עצמו. השבוע גרוק הטיל ספק בכך ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה. בהתחשב בכך שמאסק עצמו נהנה מאיזה מועל יד פה ושם, אי אפשר שלא לתהות אם ממש כמוהו, גם הצ'אטבוט שלו מפלרטט עם נאציזם. ובכן, ככל הנראה התשובה היא לא, בעיקר כי מדובר בתוכנת מחשב ולכן זה כמו לשאול אם הטוסטר שלכם נאצי. אז מה כן? ובכן, בהתחשב בכך שגרוק נהנה מגישה ישירה ל-X, אפשר ללמוד מזה משהו על הלך הרוח כלפי השואה וכלפי יהודים כרגע בעולם.

  6. האם ישראל נשארה לבד?
    התשובה: אנחנו בהחלט בדרך לשם. 



    בריטניה, הולנד, ספרד, צרפת ועוד מדינות יצאו השבוע נגד ישראל בגלל הרחבת המבצע בעזה והמשבר ההומניטרי. גרמניה עוד איתנו, כי מים רבים לא יכבו את רגשות האשמה האלה, אבל בגדול מדובר במשבר הדיפלומטי הגדול ביותר שידעה ישראל. כזה שכולל גם מסע דילוגים של טראמפ בדרכו לעצב מזרח תיכון חדש, פשוט כזה שלא כולל אותנו. אנחנו מבודדים, מוחרמים תרבותית, אקדמאית ותכף גם כלכלית וחימושית. מסתבר שמלחמה אכזרית, נטולת אסטרטגיה, אופק או תועלת, שמסכנת את חיי החטופים והורגת המוני בני אדם, חלקם בלתי מעורבים, וכל זה למען הישרדותה הפוליטית של ממשלה שהביאה לריסוק של כל מה שאי פעם נבנה פה - לא זוכה להבנה מצד העולם. מי חשב!