מן הידועות היא שחברות באתר היכרויות זאת הדרך המהירה ביותר לרסק כל תחושת ערך עצמי ולהסתובב בעולם בהרגשה שכולם סביבך אשפות אדם ונגזר עליך להיות רווק/ה לנצח. חוויות טינדר מעוררות חלחלה, בעיקר של נשים, נפוצות לכל עבר למרות שכל אחד מכיר גם זוג אחד שהתחתן משם (כנראה שאת אותו הזוג) ומשמש כעלה תאנה לגטו הדייטים מבוסס המיקום הזה.
לצרור אפליקציות ההיכרויות הנפוצות הצטרפה השבוע אחת חדשה, "פאק מרי קיל", על שם אותו משחק אהוב שבו בוחרים שלושה ידוענים ומעבירים אותם אקציה מבוססת קטגוריות – מי להרוג, מי לזיין, עם מי להתחתן. ה"ונתנה תוקף" של עולם הדייטים, אם תרצו. באפליקציה הזאת לא מדובר בסלבס אלא באנשים שנרשמו לאתר מרצונם, והם רואים כמה אנשים סימנו אותם ובאיזה קטגוריה. כצפוי, היא מעוררת לא מעט רעש וגם כמה קולות מחאה רפים, בעיקר כאלה המתנגדים לאלימות הטבועה באופציה "קיל", הרי למה שתרצה להרוג מישהו על בסיס תמונה ולא, כמקובל, אחרי דייט ראשון?
לשמחתי לא יצא לי להירשם בשנים האחרונות לאף אפליקציית היכרויות (אבל זה לא אומר שחיי משמימים, אתמול למשל קניתי לבני את מוצר הסופרפארם המסעיר "מטריית חרובים") ואני יכולה להבין את הרתיעה האוטומטית. אנחנו מתמודדים עם כל כך הרבה דחיות בחיים, למה שנתנדב להיות גם מושאו של הרג וירטואלי? מצד שני יש משהו מעניין בלגלות, על בסיס תמונה, איזה אמוציות אתה מעורר באנשים. ולא מדובר רק ב"נמשך" או "לא נמשך" הסטנדרטי, אלא בקשת מורכבת של תחושות. לרצות להרוג מישהו על בסיס תמונתו זה בערך כמו לרצות להתחתן איתו, זה חסר הגיון ואחיזה במציאות ולכן אין מה להיעלב כשאתה רואה בפרופיל שלך ששלושים אנשים סימנו עליך "קיל", אם כי רוב הסיכויים שתלך אחרי זה ותעשה משהו עם התסרוקת.
ובכלל, אף אחת מהאופציות לא באמת מחמיאה. מי שרוצה לשכב איתך בעצם לא רוצה ממך שום דבר אחר, מה שיגרום לרווקה (נתמקד בבנות, כי בואו, בנים פחות יאכלו סרט) לתהות בעצם למה? האם היא לא משדרת חכמה? איכות? מה היא עשתה לא נכון? למה העולם כזה שטחי?
ורגע, מי שסימן אותך כ"חתונה", בעצם זה אומר שהוא לא נמשך אלייך? שהוא מביט בך ורואה ירכיים וולדניות? האם הוא קורא לך שמנה? ואולי בכלל "קיל" זאת המחמאה האמיתית? מן הסתם לא, אבל יש מספיק נשים שיראו את הקיל הזה ויגידו ״הו, למה אני מעוררת בו כל כך הרבה רגשות? אולי בעצם יש כאן פוטנציאל? אולי הוא בכלל מדחיק את זה שהוא מאוהב בי?" משם הדרך ל״זה הגבר שאנשא לו!״ כבר די קצרה.
זה נכון שעולם ההיכרויות תוקפני, קר, מחושב ומדכא גם בלי המילה "להרוג", אבל אלו שחוששים מכך שהאפליקציה תוביל לאלימות או התאבדויות צפויים להתבדות. כלומר, אולי זה יקרה אבל לא בשיעורים גדולים יותר מאלו המתרחשים אחרי שבועיים באוקיי קיופיד.
כשחושבים על זה, החלת המשחק המוכר על עולם הדייטינג מתאימה להלך הרוח הנכחי. טראמפ נבחר אחרי ה"גראב הר ביי דה פוסי", הדיבור הוא שהפוליטיקלי קורקט מת ושמותר לחזור להיות בהמות. ובעוד ״פאק״ היא אופציית אתרי ההיכרויות השגרתית, בין אם היא מופיעה כסימון וי ירוק או החלקה ימינה, קיל פשוט מבטאת את הזעם שכולם חשים כל היום על זה שהכל כל כך חרא. האתר מדגיש כי מדובר ב״הרג מטאפורי״, שהם לא באמת מעודדים רצח אנשים שהפרצוף שלהם בא לך רע, ההמלצה היא כמובן לא לצאת עם אף אחד שזקוק לתזכורת הזאת. לזיין או להרוג - זה מרגיש אפילו טבעי לנוכח הקיצוניות הרגשית ברשתות החברתיות ושרשרת התקפי הזעם האקלימיים הנוכחיים שנעים בקיצוניות של שריפות או הצפות. כולנו על הקצה, כולנו חייבים לפרוק. למעשה, החריגה האמיתית פה היא ה״מרי״. זאת האופציה החתרנית והמוזרה. אם מישהו סימן לך ״מרי״ בפרופיל את צריכה לשאול את עצמך מי הסוטה הזה והאם את מרגישה בטוחה.
