החלק הכי מעניין בביקורו של טראמפ בארץ (תחרות קשה, הכל היה מרהיב) היו הידיים של מלאניה טראמפ. מי שהביט בידיה של מלאניה, הבין את הביקור כולו. נכון, היו שמלות יפות, הייתה שרה, היה אורן חזן, אבל הידיים של מלאניה הן אלו שנתנו לנו את הצצה לכל מה שהחיוכים הרשמיים והמבוכה הקולקטיבית הסתירו.
זה התחיל בנחיתה בארץ. כולנו כבר התעמקנו בסרטון או בגיף בנושא – מלאניה ודונלד יורדים מהמטוס ופוסעים על השטיח האדום, טראמפ שולח ידו לאחור, מנסה לתפוס את זו של מלאניה, היא מעיפה אותה בזעף והם חוזרים לצעוד בנפרד. יומיים לאחר מכן זה קרה שוב. הזוג טראמפ המריא מכאן ונחת באיטליה. כשהגיחו מפתח המטוס טראמפ ניסה לאחוז בידה של רעייתו, היא התחמקה באופן לא מאוד מעודן. אולי הם בדיוק רבו, אולי היא סתם עצבנית עליו, אולי היא מתעבת אותו ולא מסוגלת לסבול את נוכחותו הפיזית. אנחנו לא יודעים כלום ולכן מפרשים את האירועים באופן שיתאים לנרטיב שלנו. והנרטיב שלנו, של חלקנו, הוא שאנחנו בזים, שונאים, מפחדים מטראמפ, אז היי - בטח גם היא. אנחנו מעניקים לסירוב של מלאניה לאחוז בידו של בן זוגה משמעויות שלקוחות מעולמות פטריארכליים דכאניים, מצייצים שזה בדיוק כמו ב"סיפורה של שפחה" ושמישהו חייב להציל אותה, שרואים שהיא מתה מבפנים ויש כאלה שגם מקנחים בהאשטאג Freemelania.
When the Stockholm Syndrome starts to fade away #freemelania #savemelania #shesontohim pic.twitter.com/EmejhKYPMQ
— FreeMelania (@FreeMelaniaNow) 24 בינואר 2017
מהרגע הראשון מלאניה נתפסה כדמות מורכבת. דוגמנית ומהגרת שמצאה את עצמה באור הזרקורים, בתפקיד הגברת הראשונה לצד נשיא שהעולם מפחד ממנו, במה שאנחנו מפרשים כנישואי נוחות מנוכרים וחסרי האהבה. זה הסיפור שנוח לנו להתמודד איתו, פשוט לא בטוח שזה הסיפור הנכון. כי מלאניה היא לא שפחה, היא אישה חזקה שככל הנראה אוהבת את הפוזיציה הנוכחית שלה, גם אם לא את נישואיה (ואולי גם אותם, אגב). המצוקה שאנחנו מייחסים לה היא מדומיינת, היא למעשה המצוקה שאנחנו חשים מאז שהוא נבחר. וזה בסדר, אין דרך לשרוד בעולם הזה בלי להשליך פסיכולוגית את תחושותינו על אחרים.
כשטראמפ נכנס לתפקיד ההערכות היו שאיוונקה, בתו הייצוגית, תתפקד כגברת הראשונה בעוד מלאניה תידחק לצללים. בפועל הפופולריות של איוונקה, שנעמדה לצידו של אביה, צנחה במהירות וזו של מלאניה נסקה. זה קרה דווקא בגלל שמלאניה נראית כל כך מדוכאת כל הזמן, ובגלל שהיא לא רוצה לגור בבית הלבן ובגלל שהיא סוטרת לידו של בעלה. בראש שלנו, היא עברה צד. אנחנו לא אוהבים אותו? גם היא לא. היא לא רוצה להיות שם? גם אנחנו. כולנו כבולים במערכת היחסים האיומה הזאת. מלאניה הפכה מאשת הנשיא האאוטסיידרית והמעט נלעגת, לדמות שאנחנו מזדהים אתה ותנועת היד שלה הפכה, איכשהו, לסמל להתנגדות לשלטון.
The FLICK OF THE WRIST seen worldwide, is from a woman simply fed up with the ORANGE BUFFOON. Laughing stock of the world! #TuesdayThoughts pic.twitter.com/EKi9JmxgXX
— Voice of Reason (@raggapegs) 23 במאי 2017
אותה יד של מלאניה, באותו היום, אחזה גם בזו של נחמה ריבלין שהמתינה לה בשערי בית הנשיא בירושלים, והפכה לתמונה המרגשת היחידה מהביקור הזה. כשמלאניה הגיעה, ריבלין הסבירה לה שהיא תנסה לעמוד בקצב שלה כשהן יצעדו, אבל אולי תתקשה מעט מאחר והיא נעזרת במיכל חמצן. מלאניה אחזה בידה של ריבלין ואמרה "נלך בכל קצב שתבחרי". לאורך כל הסיור הן נשארו יד ביד. זה היה רגע אנושי ונוגע ללב ששינה גם הוא, בדרכו, את תדמיתה של מלאניה . לא הגברת הראשונה עם האנגלית הגרועה שמשדרת מצוקה וחולשה, אלא אישה אצילית וחזקה שבשנייה אחת הוכיחה שהלב שלה פתוח והיא מלאת חמלה.
>>למנהיגים האירופאים אין ילדים וזה ממש מסעיר אותנו
הביקור הזה בבית הנשיא היה פחות מעניין מזה שהתרחש בערב בבית ראש הממשלה, אבל הרבה יותר יפה. ריבלין, בשמלה של בית האופנה הישראלי "משכית", לעומת שרה בשמלות מעצבים זרים ולוק מתוקתק. הזוג נתניהו מעניק לטראמפים תנ"ך עתיק ויוקרתי, ריבלין נותנת למלאניה ספר ילדים לבנם, בארון. שרה לא מפסיקה להתנצל על הבית המוזנח ולפרט את מצב הטיח, הסיד והמטבח, נחמה מתנהלת בנינוחות והשתיים, לדבריה, משוחחות על קירוב לבבות. הייתה שם פשטות, טבעיות ואיזשהו רוגע כללי, בניגוד מוחלט לתחושת הלחץ והמאניה בארוחת הערב בבית ראש הממשלה (לפחות בדקות הראשונות והמצולמות שלה שהרגישו כמו צפייה ב"תרגיע").
כדאי להזכיר שהמשפט הראשון ששרה אמרה למלאניה היה "גם אותנו התקשורת שונאת", מי רוצה לשמוע דבר כזה? זה כמו להגיד לאורחים "אנחנו ממש שמחים שבאתם למרות שכולם ממש מתבאסים לראות אתכם". בואו נסכים שזאת מחמעליבה ממש לא מוצלחת. במפגש עם שרה, שרה הייתה העיקר. ואילו במפגש עם נחמה, מלאניה קיבלה את ההזדמנות האמיתית לזרוח.
תנועות גוף נראות לנו כמו מחוות אותנטיות יותר ממילים או חיוך, או לפחות פחות נשלטות, תנועת יד אחת של מלאניה וכולנו מומחי שפת גוף שנועצים מבט חמור סבר במסך וממלמלים "רואים שהיא ממש לחוצה". זה מגוחך, כמובן. אנחנו לא יכולים להסיק דבר על יחסי מלאניה-טראמפ-נחמה-שרה או אף אחד, אנחנו יכולים להסיק רק על עצמנו. מה שבטוח זה שדווקא חריגה מכללי הטקס, גם אם כל העולם מסתכל, יכולה לעבוד לטובתך. לפעמים אפשר לסרב להחזיק את ידו של מישהו או סתם ככה, בהפתעה, להושיט יד, ובשני המקרים תקבל בחזרה חיבוק.
mako תרבות בפייסבוק