אנשים עוזבים את הארץ. או יותר נכון: אנשים מדברים על לעזוב את הארץ. תופעה ותיקה ושכיחה, אבל כזו שתפסה תאוצה בשנה האחרונה וגברה ביתר שאת מאז הבחירות. לא רק בקרב שמאלנים, אלא גם נאבקי יוקר המחיה ומוציאי הדרכונים הזרים. האם הם באמת עוזבים או שרק מדובר בזמזום טורדני? האמת שלא קיימים נתונים לגבי הגירה בשנה הנוכחית (או זו שלפניה) באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל גם ככה אי אפשר להשיג תורים לחידוש דרכון אז מי בכלל יכול לעזוב?

פעם קראו להם "יורדים", ואזרחים ותיקים בטח זוכרים את "נפולת של נמושות" של רבין, אבל די. הגירה היא כבר לא בושה, היא חלום. פתאום עומר אדם לקח "פסק זמן" בדובאי, עיר שנוסדה כדי שעומר אדם יגור בה, וכל אחד מכיר מישהו שמימש את חלום הנדל"ן ביוון או בקפריסין. ברי המזל זוכים לכנות את זה "רילוקיישן", מה שחוסך מהם מעמד של מהגרים, וגם "נוודות דיגיטלית", שם קוד לתיירים עם לפטופ, היא אופציה רווחת. העולם גדול, הנה חלק מהאופציות הפרושות בפניכם:

החלטתם לעבור לדובאי כי אתם אנשי עסקים - יש כאלו שיאמרו """אנשי עסקים""" - ואתם מרגישים שלא מפרגנים לכם מספיק בארץ. אתם גברים, ברור, ועשירים. יש לכם פמליה שכוללת גמד, בז מאולף וכפיל שנראה בדיוק כמוכם רק בלי השתלת שיער. אתם רוצים לחיות במקום שבו יכבדו את המעמד שלכם, ובמעמד הכוונה למעמד שליפת העצם מהאסאדו. 

כמעט אבל לא בדיוק? אין בעיה. סעו למיאמי. כי יש לכם דוד שם וכי אתם פוראח של כסף ומוצרי חשמל. אתם פטריוטים, עובדה שהגעתם להופעה של דואה ליפה רק כדי להניף דגל ישראל. אתם רוצים זכות הצבעה בישראל משם, אבל עד אז תצביעו לטראמפ. תשתקעו רק לכמה שנים כי אין על הארץ, אבל תרוויחו טוב מדי ויהיה לכם נעים ורגוע ותיקשרו לקהילה הישראלית והילדים כבר יסתגלו אז חבל.

אם קיבלתם הצעת עבודה מדהימה, יכול להיות שתמצאו את עצמכם בעמק הסיליקון, ואז זה לא הגירה אלא רילוקיישן. אתם ההייטקיסטים שהייטקיסטים מקנאים בהם. אתם ליברלים ומשכילים ובזים לתרבות האמריקאית, נוהגים להיפגש עם חברים ישראלים אחרים, להיאנח על המצב בארץ, לדבר על "בריחת מוחות" ולהתכוון לעצמכם. הילדים שלכם יחזרו לארץ לעשות צבא (8200, אבל לא רק).

אתם דוקטורנטים אדיבים שמחפשים מדיניות הגירה רכה יותר? אולי קנדה היא היעד. איזה יופי - תספרו בבלוג שתפתחו - יש תנאים סוציאליים ותחושה שהמדינה באמת דואגת לכם, והחלק הכי מוזר זה כמה כולם נחמדים כל הזמן. מסתבר שאפשר לחיות ברוגע, אפשר לקום כל בוקר ולהביט בשלכת במשך שעתיים. הסתיו פה מקסים, רק מינוס עשרים ושש מעלות. אבל בכלל לא מרגישים, שתדעו, זה הכל עניין של תשתיות ומעיל טוב, בישראל היה לכם הרבה יותר קר. אתם מרגישים שאתם מתאימים לפרופיל הקנדי אבל עם טעם טוב יותר? נסו את קופנהגן. 

אתם אמנים, קווירים, שמאלנים, בעלי דרכון אירופאי ואוהבים לצלם מחירים בסופר? ברלין תמיד רלוונטית. התנאים הסוציאליים משגעים ואתם אוהבים נוקשות וכללי נימוס קשיחים, ומתרגשים מרחובות עם שמות ממש ארוכים. לפעמים, בלחש, אתם תודו שקצת קשה לכם עם כל המהגרים, אבל זה בסדר כי אומרים את זה גם עליכם. אגב, אם אתם סטודנטים לעיצוב אז גם אמסטרדם על הפרק, שזה כמו ברלין רק עם עבודה. 

אם אתם קצת היפים (= יצא לכם להשתמש במונח "לא מוזרקים"), יכול להיות שפורטוגל היא התשובה. הרי עבדתם כל כך קשה על הדרכון הזה, חבל לא לנצל, יש חוות משגעות ליד ליסבון בזיל הזול. עם יוקר מחיה נמוך, אקלים משגע ויין מהמם, אין שום סיבה שלא תמצאו שם את עצמכם מקימים את הפרבר הישראלי החדש על שם עורכת הדין תותי אשבל.

עוד אופציות קטנות: צ'כיה, בולגריה, איטליה, רומניה הם יעדים טובים לכמה שנות לימודי רפואה, משם תחזרו מיידית למשמרת של 72 שעות באיכילוב ותתפטרו במחאה. אוסטרליה, למקרה שאתם ממש שונאים את המשפחה שלכם. יפן, כי אתם רוצים להיוולד מחדש בלי עבר. לוס אנג'לס כי אתם שחקנים מצליחים והארץ קטנה עליכם. לונדון או ניו יורק כי חסכתם שנה למעבר הזה ולא ידעתם שייגמר לכם הכסף תוך חודשיים. אה, וקוסטה ריקה כי או שאתם אחרי צבא או שהצטרפתם לכת.