תנוחי
מיילי סיירוס. לפני שנה רובנו תהינו מה זה, היום אנחנו סתם מתפלאים איך עבר חצי יום בלי שהיא נתלתה בעירום מאיזו מרפסת והעלתה לאינסטגרם. הבדיחה הקבועה עליה היא שהיא לא מכניסה את הלשון לפה, מה שלא מספרים זה שהלשון שלה תקועה לנו כבר שבועות באוזן, מכרסמת לנו את התנוך בחושניות עיקשת שמרגישה לעתים כמו תחילתו של דייט רייפ, עם המוזיקה שלה על תקן הרוהיפנול.
אם נעקוב אחר השובל הרירי, נגלה שמאז טקס ה-VMA המעורר היא כבר הספיקה להצטלם בעירום לקליפ, להצטלם בעירום למגזין, לחשוף לא מעט בתכנית בוקר אמריקאית ובאופן כללי לעשות את כל מה שעשו כבר לפניה מדונה, ריהאנה, ליידי גאגא וכל זמרת שאי פעם הרגישה שכבר איזה חמש דקות לא דיברו עליה. והיא עושה את זה לא רע, שלא תהיה טעות, הבעיה היא שזה לא כל כך מעניין. סיירוס נראית לגמרי בשליטה ובעיקר נדמה שיותר משהעגל רוצה לינוק, היא רוצה להראות לו את הפטמה שלה.
לכל אחת מהגדולות באמת, יש משהו שגורם לנו להאמין לה: ריהאנה היא ילדה רעה שהולכת על הקצה ואף אחד לא יודע איך זה יגמר, המצוקה של בריטני הייתה אותנטית לגמרי, האוונגרד של ליידי גאגא היה פתטי וקצת נוגע ללב ומדונה? היא הייתה הראשונה. לעומתן, נדמה שמיילי סתם גוררת אותנו לטיול כפוי בנבכי גיל ההתבגרות והאקסהיביציוניזם המיני והמשוחרר שהיא חווה (ושעליו אנחנו מפרגנים לה כי היא מוכשרת ויש לה גוף מהמם), שנועד לסחוט מאיתנו גינויים וזעזועים ולתת לה תחושה שהיא הארד קור. אבל היא לא. אולי יום אחד היא תהיה, ואז היא יכולה לסמוך על זה שלראשונה בחייה היא לא תרצה שמישהו יסתכל, ושאנחנו נהיה שם בכל זאת.
שלום, חבר
ביום שני היה נדמה לרגע אחד שהמדינה נחלקה בין אלו שהתבדחו על מותו של הרב עובדיה יוסף בפייסבוק ובין אלו שזעמו על אלו שהתבדחו על מותו של הרב עובדיה יוסף בפייסבוק, כי תמיד חייבים להיות כמה צדקנים שהורסים לכולם את הכיף. אבל עוד באותו הערב גילינו שהלועגים והזועמים היו מיעוט זניח, כולם בכלל נסעו ללוויה (600 אלף לא כולל נשים), שממעוף הציפור נראתה כמו סט הצילומים של "משפחת הקיסרים", ובהתאם גם זכתה לסיקור תקשורתי די היסטרי. מה שהיה מעניין במיוחד בסיקור הזה, גם עבור אלו מאתנו שהיו קשורים למרן בערך כמו שאריה ורשל קשור לוולטר ווייט , היה לגלות איך שמתקשורת שנחשבת לחילונית, שמאלנית ועוינת, יצאה הזדהות רגשית מוחלטת שליוותה את הלוויה במשך שעות בלי טיפת ציניות. סביר להניח שבניגוד, למשל, לסיון רהב מאיר, מרבית מגישי החדשות לא איבדו באותו היום אב רוחני, אבל לרגע אחד הם נעמדו לצד מגזר די גדול שלרוב לא מקבל מהם יותר מדי סימפטיה, ונתנו כבוד.
ויצים
מרים נופך מוזס, מאחורייך: אייל גולן הולך לשפוט בתחרות דוגמניות. או כמו שהוא קורא לזה – ארוחת טעימות.
אל חשש, הוא לא יהיה שם לבד, אסתי גינזבורג תשפוט לצידו או כמו שהיא קוראת לזה – "אמממ, מה זה? המיקרופון פתוח? אה, עמוס?"
מתמודדי "הכוכב הבא" - כשרני רהב שואל אתכם אם עשיתם צבא, שתדעו שגם להיות ניצבים בפרסומת של סלקום תופס.
בהתחשב בכמות זוכי הנובל הישראלים בכימיה, מפתיע שלא הפכנו למעצמת סמים מרשימה יותר.
מישהו צריך להגיד לאנשים בממשלה שהתשדיר המביך שלהם למאגר הביומטרי לא עובד. אחרי שנים שהם עמלו על מנת להפוך את החיים שלנו לתאונת שרשרת סיזיפית של עוני והתעללות בירוקרטית, אין אף אחד שירצה לגנוב לנו את הזהות. וגם אם יש, הוא מוזמן לקחת אותה בחינם.
שלי יחימוביץ' הודתה שעישנה בעבר סמים קלים. כמה בעבר וכמה קלים? כי מי שזוכר את ימי התלתלים שלה מהמר על קראק.
וניפרד עם מה שמסתמן כבעיה הבוערת כרגע בישראל:
