כתבתי ספר. הוא יצא לפני שבועיים וקוראים לו "תזכירי לי מי את", תכננתי לאזכר אותו באגביות בטור בתקווה שמישהו מקוראיי יאמר לעצמו "הו, מעניין, בדיוק אתמול השארתי לה טוקבק פוגעני, ארכוש אותו מיד!". כי מה לעשות, אדם לא יושב שנתיים וממיר את נשמתו לקובץ וורד בשביל שאף אחד לא יקרא. המלכוד הוא כזה: בשביל שמישהו יתעניין במשהו שעשית, צריך לקדם אותו בשלל ערוצים. אבל בשביל שמישהו יסכים לקדם אותו בשלל ערוצים, צריך שמישהו יתעניין בך. על זה בנויה התקשורת כולה: אנשים שנלחמים בזכותו הבסיסית של אדם לא להתעניין בזולת.
אז איך אנשים מקדמים את ענייניהם האישיים? הם נדחפים לראיונות ואייטמים תקשורתיים. אף אחד לא מתראיין או נחשף סתם. כולם תמיד רוצים לקדם או למכור משהו, וכל אחד עובד עם מה שיש לו. ואם אין לו כלום? שם זה מתחיל להיות מעניין. הנה כל הדרכים שבהם אנשים ינסו לגרום לכם לצרוך את הסדרה, ספר, אלבום, מחזה או סתם את עצמם, מה הם יסכימו לתת בשביל זה, ובכמה נקודות צלם אנוש זה יעלה להם.
1. אני מתאהב באדם, לא במגדר: יציאה מהארון
קלישאת הקידומים, אבל עדיין אפקטיבי. התקשורת לא נוטה להוציא אנשים מהארון, גם מפורסמים, במיוחד אם הם מתקשרים לעורך ומסבירים לו שאם סבתא שלהם תדע שהם גייז היא תקבל התקף לב ותמות. אבל במקרים מסוימים, אם יציעו להם כתבה ממש שווה לקראת הופעתם בסדרה חדשה, הם יעשו חשבון פשוט של רווח ותועלת ויחליטו להרוג את סבתא. שער ב"שבעה ימים"? סורי סבתא, אני חייב ללכת עם האמת שלי. אגב, פשרת ביניים היא לצאת מהארון, אבל בערך. "המיניות היא קשת", "אני לא אוהב הגדרות" וכל מה שמאפשר מרחב תמרון, פלואידיות וערפל כללי סביב הנושא.
אבדן צלם: להעמיד פנים שאתה גיי במשך תקופה, לצאת מהארון בראיון שער, לחשוף את התרמית בראיון נוסף לכבוד הדבר הבא שתקדם.
האם הייתי עושה את זה? היגון, הצער והחרטה שבלהיות סטרייטית.
2. ואז אח של סבא שלי עלה על מוקש: טרגדיה משפחתית או אישית
הדבר האיום והנורא ההוא שקרה פעם לכם או לבן משפחה? תראו, הוא כבר קרה. את הנעשה אין להשיב אבל אפשר לקושש עליו קצת צומי. זה אולי מצטייר כציני וקר, אבל כך גם העולם. ובכלל, תטענו שאתם עושים את זה כדי להעלות מודעות למשהו ותעמידו פנים ש-15% מההכנסות (=הבטחה שנותנים כשאין הכנסות) עוברות לאיזו עמותה, ואז אתם בכלל מכוסים.
אבדן צלם: להמציא סרטן, אבל כבר סלחנו לחן טל ממזמן.
האם הייתי עושה את זה? שלא נדע.
3. הבנתי שאני לא טיפש, אני פשוט דיסלקט: אוורור טראומה זניחה
אין לך טרגדיה אישית או משפחתית מרגשת? חבל, תחשוב כמה הדיסק שלך היה מוכר אם פניך היו מושחתות כליל בשריפה. למרבה המזל, כולנו עברנו בחיים אי אלו צרות קטנות שאפשר לנפח לכדי פסקה בעיתון שעל הדרך תציין גם את שם הסינגל החדש שלנו. כך נולד ז'אנר שלם של כתבות קידום עם כותרות כמו "הייתי ילד שמן", "אף אחד לא הבין את הפרעות הקשב שלי", "עד היום אני חושב על הגירושים של ההורים שלי ובוכה". עובדים עם מה שיש.
אבדן צלם: לדרוש מהוריך להתגרש בשביל שיהיה לך סיפור.
האם הייתי עושה את זה? בכבוד, למה לא.
4. בשבילי הוא לא עוז זהבי, הוא פשוט עוז: זוגיות עם סלב
בן הזוג המפורסם שלכם יכול לקדם את העסק שבדיוק פתחתם או מופע הקוסמות שהחלטתם להעלות. זאת בהנחה שהוא אוהב אתכם מספיק בשביל להסכים לראיון זוגי ושברור לכם שאיש לא מתעניין בכם, רק בו. אתם כלום, אבק אדם, אנפת הבקר שעל ההיפופוטם, העכבר שדוהר על הפיל וצורח "תראה כמה אבק אנחנו עושים!". כל עוד המודעות הזאת קיימת, אין סיבה לא לרכוב על פרסום של אדם קרוב.
אבדן צלם: לארוב ללוסי דובינצ'יק באיכילוב ולהציע לה נישואים.
האם הייתי עושה את זה? בהיעדר היתכנות, אסתפק בידידות פייסבוק עם ליהיא גרינר.
5. מוזיקה היא הכל בשבילי: ללכת לריאליטי
מוזיקאים ילכו לאחת מתכניות הריאליטי המוזיקליות, בשלנים ל"מאסטר שף", רקדנים ל"כולם רוצים לרקוד", אנשים בלי כישורים אבל שנראים מדהים בבגד ים ל"הישרדות". רוב הסיכויים שלא יצא מזה כלום, אבל ראו אתכם בטלוויזיה. אף אחד לא ממש יזכור מאיפה, אבל השם יצלצל מוכר ולפעמים זה כל מה שצריך. כמובן שישנה אפשרות שהעריכה תפיל אתכם, תצאו ממש רע ואז תגלו שאתם בן הזוג של טל גלבוע ואנשים מפסיקים להיות טבעונים בגללכם, אבל זה אחד מסיכוני המקצוע. אגב, אם אתם כבר מפורסמים וממש צריכים כסף - כבדו את עצמכם. לכו רק לגרסת VIP.
אבדן צלם: לעוף ראשון.
האם הייתי עושה את זה? לעולם לא, אבל ככל הנראה אכתוב את הריקאפ.
6. אני שלמה עם עצמי יותר מאי פעם: לרדת או לעלות במשקל
אנשים משוגעים על סיפורי ירידה או עלייה במשקל. "עלתה ארבעים קילו והיא מאושרת יותר מאי פעם", "רזתה שלושים קילו, לא תאמינו איך היא נראית היום" הן ככל הנראה ז'אנר הכותרות הכי מקליק באתרים אחרי "הרופא הציץ לתוך אוזנו עם פנס - וגילה שם את הנורא מכל". לאף אחד לא אכפת מהסדרה החדשה שכתבת להוט (אם מופיע בה מפורסם יעדיפו לראיין אותו), אבל ברגע שיש לך סיפור מעורר השראה על ירידה במשקל או, לחילופין, עלית עשרים קילו ויש לך אג'נדת העצמה מנומקת ותמונות ביקיני, כל מגזין נשים יחשוק בך.
אבדן צלם: חצי מגש דומינוס קר על הבוקר.
האם הייתי עושה את זה? למה לפסול?
7. אני מת על הטרדות מיניות: טקטיקת האמירה שערורייתית
אמירה שערורייתית ומחרידה תסייע לכל אחד להתפרסם במהירות, גם אם פחות בערוצים המקובלים ויותר במחוזות השיימינג. אתה לא מעניין אף אחד, איש לא רוצה לצפות במיצג הוידאו או ללכת לתערוכה שלך, אבל ישמחו להתבונן בך נתלה בכיכר העיר. נושאים נפיצים מומלצים: ימנים, שמאלנים, טבעונים, להט"בים, נשים, ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה, שמנים, חטופי תימן, בעלי מוגבלויות. בהצלחה!
אבדן צלם: מראש לא הגעת עם אחד מהבית/אריאל ברונז.
האם הייתי עושה את זה? אולי, אבל בלי להתכוון.
8. שלום לכם, אני אישה: רכיבה על פוליטיקת זהויות
שיח הזהויות של השנים האחרונות פתח בפנינו עולם שלם של אופציות לקידום עצמי. כל עוד לא איתרע מזלנו להיוולד גבר, לבן, סטרייט ומבוסס, תמיד נמצא איזו פינה קטנה לדבר בה על החוויה האישית שלנו. את אישה? דברי על תקרת הזכוכית. מזרחי? דון בהסללה. הומו? הצף את תחושותיך לגבי אמיר אוחנה. ההמלצה לגברים לבנים, סטרייטים ומבוססים היא כמובן להיות טבעונים, אחרת אף אחד לעולם לא ירצה לקדם את הפודקאסט שלהם. וחבל, מי לא רוצה להאזין לשלוש שעות על מושגי יסוד בכלכלה.
אבדן צלם: להדגיש את השמינית העיראקית שלך כדי לא לצאת אשכנזי לגמרי.
האם הייתי עושה את זה? כאישה, מזרחית וחצי טבעונית, אני מאמינה שצריך להשתמש במה שהחיים נתנו לנו.
9. אהלן, אני ימני עכשיו: יציאה מארון פוליטי
אם אתם כבר מפורסמים, שינוי קיצוני של דעתכם הפוליטית ייצור סקרנות ועניין. אל תתנגדו, זאת בסך הכל דעה פוליטית, אתם לא נשואים לה ובכלל, מה שורף לכם לכתוב משהו נחמד על ביבי? תפרגנו פעם אחת בחיים, במיוחד אם זה יקדם את הדוקו ריאליטי שאתם בדיוק משתתפים בו. אגב, עדיף שהשינוי הזה יתרחש לכיוון הימני, מדובר בקהל סלחן ומחבק וגם שמאלנים ישמחו לקרוא על סיפור ההתפכחות שלכם ואז להזדעזע ממנו ברשתות החברתיות.
אבדן צלם: לכתוב טור ב"הארץ" על זה שאתה שמאלני ובמקביל טור ב"מקור ראשון" על זה שאתה ימני ואז לטעון בפייסבוק שהכל יצא מהקשר.
האם הייתי עושה את זה? לא מפורסמת, לאיש לא אכפת.
10. מבחינתי בנאי זה סתם שם: להיוולד למפורסם
בניגוד לזוגיות עם מפורסם, להיוולד למשפחה מפורסמת זה קצת יותר מסובך. אתה נתון לבחינה והשוואה מתמדת וככל הנראה תמיד יטענו שאתה פחות טוב מהמקור. ומצד שני - נקודת הפתיחה שלך טובה יותר, תצטרך להיאבק פחות בשביל כתבה או אייטם טלוויזיוני. אתה לא צריך לעורר סקרנות, היא כבר שם. כמובן שקידום אישי יכול להגיע בצורת אלבום עם אבא, ראיון עם אמא וכתבת "איך זה להיות אח של בר רפאלי".
אבדן צלם: להקליט דואט עם אבא ואז לטנף עליו בראיון.
האם הייתי עושה את זה? הספינה הזאת כבר הפליגה.
11. בכנות, הוא פשוט לא מוכשר: לטנף על קולגה
אם אין לך בעיה להסתכסך ויש לך עם מי, כנס בכל הכח באדם אחר. זה יעבוד גם בסטטוס (פאבליק) בפייסבוק, מיד תהפוך לכותרת קטנה איפשהו (בחר שבוע יבש במיוחד, אל תבזבז טינוף טוב על יום שקורים בו דברים מסעירים ממך). על מנת לשאוב השראה, כדאי לקרוא ראיונות עם אביב גפן, זמרים ים תיכוניים ושפים כועסים. אבל! קח בחשבון שיגיבו לך. שזה טוב כי מדובר בעוד כותרת, אבל גם עלול להזיק לך כי מישהו אחר יאמר את המילה האחרונה.
אבדן צלם: ללכלך על מתים או ילדים או גלעד שליט.
האם הייתי עושה את זה? למה לא, עבד מדהים לג'קו אייזנברג.
12. אני רק אניח את זה כאן: להידחף לכל מקום אפשרי
