בסוף חודש מאי תארוז נטע צ'רנר מזוודה ותיפרד מהבית ומכל החפצים שלה. מדובר בצעד קיצוני עבור כל אדם – ועבור צ'רנר, שאגרה כמות לא מבוטלת של מוצרים שקידמה בשנים האחרונות ברשתות, זה צעד רדיקלי אפילו יותר. "אני באה מחסך ופתאום יש לי הכל. תיכנסי אליי הביתה, יש לי 50 בקבוקי שמפו. כל מוצר חדש שיצא בארבע השנים האחרונות קיבלתי במתנה, וכל הבלגן הזה, אני לא יכולה לראות אותו יותר. לא מעניין אותי כל השפע, אני מרגישה שזה סתם הבל הבלים".
איך הרעיון הזה נולד?
"היה חודש שהיו לי איזה ארבעה קמפיינים בחו"ל, ושמתי לב שבחצי מהדברים שארזתי בכלל לא השתמשתי. התחלתי לצמצם עד שהחלטתי לעשות ניסוי, טסתי לאילת ואמרתי, אני טסה רק עם בגד ים ושני בגדים, ואותם אני אלבש כל השבוע. את לא מבינה איזה חופש היה לי. הדבר שחתם את זה היה כשטסתי לחודש וחצי בתאילנד. אין לך שום דבר בבית, אין לך טלוויזיה, אין לך מקרר, אז את קמה בבוקר ופשוט יוצאת מהבית בלי לחשוב על מה ללבוש. הבנתי שככל שיש לך פחות, ככה את חיה יותר. אחר כך חזרתי לישראל וניקיתי את הבית שלי כי לא הייתה מנקה איזה חודשיים, ואני זוכרת שמלמלתי לעצמי תוך כדי, 'אני עובדת בשביל הבית הזה'. ברגע הזה החלטתי, אני עוזבת".
לאן תלכי בלילה הראשון ללא בית?
"הרעיון הוא שכל פעם זה יהיה מה שבא לי באותו רגע, וכרגע הפרויקט הראשון שלי זה חוות בריאות. ברשימה שלי יש גם ויפאסנה בסרי לנקה, פסטיבל ברנינג מן בסוף אוגוסט, חודש בניו יורק עם חברה. מדבר לדבר".
מה את עושה עם כל החפצים שלך?
"אני הולכת לתרום חלק ולמכור חלק. אני רוצה לצאת מהדירה עם מזוודה ושלושה ארגזים שאני אאחסן איפשהו. כרגע אני עובדת בלשחרר, חומר זה אנרגיה, וככל שיש יותר ממנו, ככה יש פחות מקום לדברים חדשים להיכנס. מה שאני עושה כרגע זה לפנות מקום לדברים חדשים, לאנרגיה חדשה. אני מפנה את הבית כדי לשחרר את מה שהיה עד עכשיו, כי נטע שהייתה היא כבר לא נטע של היום, יש נטע חדשה. אין לי בית, אז כל מה שאני אקנה, זה רק מה שאני באמת צריכה ורוצה. ככה גם לגבי חברים, אין לי מקום, אין לי מגירות, מה שייכנס זה רק מה שאני באמת צריכה ורוצה. אני מפנה הכל כדי להתחיל מחדש".
עד מתי המסע הזה צפוי?
"עד להודעה חדשה. אני רוצה לתת לחיים להפתיע אותי. אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו מחליטים משהו, אבל יש דברים הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו יכולים לדמיין, אז למה להחליט מראש? שיניתי את דעתי כל כך הרבה פעמים, אני לא אלך עם המחשבות והדעות שלי לקבר".
אני עובדת מגיל 14, קראו לי "נטע ארגזים"
צ'רנר (34) פרצה לחיינו בתוכנית הריאליטי "2025" לפני כשש שנים. להתפרסם אף פעם לא היה החלום שלה, ולכן היא גם לא התאכזבה כשהתוכנית לא הצליחה כמצופה. אחרי התוכנית היא חזרה לעבודה שלה כסוכנת נדל"ן מבלי לנצל אף דקה מ-15 דקות התהילה. "נכנסתי לריאליטי כמו שטסים לדרום אמריקה, אמרתי מה שיהיה – יהיה. מבחינתי זו הייתה הרפתקה, וכשיצאתי חזרתי לחיים הרגילים שלי. לא ניסיתי להתפרסם, לא העליתי כלום".
למה?
"לא היה לי מה לתת. הסתכלתי על זה בתור חוויה, חשבתי שיש לי מזל שזכיתי לעשות משהו שרוב האנשים לא יזכו לעשות בחיים, כמו טיפול פסיכולוגי של 20 שנה בחודשיים. את הכי לבד בעולם בריאליטי, אין יותר לבד מזה, למרות שאת עם אנשים. את יושבת עם בן אדם, מדברת איתו, אבל כל הזמן יש מלחמה על תשומת הלב, אז את מרגישה נורא לבד".
כעבור שנה היא השלימה לימודי התפתחות אישית והחליטה להפוך את האינסטגרם לכרטיס הביקור שלה. "הרגשתי קריאה לייצר משהו, כי הבנתי שיש לי דרך להגיד דברים מורכבים בצורה פשוטה וברורה. התחלתי לייצר תכנים בתחום ההתפתחות האישית וזה תפס מהר, אבל הרגשתי שזה כבד עליי. הרגשתי שכל היום אני מתעסקת בבעיות החיים, ואז היה לי ויז'ן לעשות פינות צרכנות, 'נטע ממליצה'. אני חושבת שהייתי הראשונה שעשתה פינות באינסטגרם והראשונה שעשתה בדיקות על מוצרים".
מתי התחלת לעשות מזה כסף?
"התחלתי את ההמלצות באינסטגרם בערך במרץ 2020, כשפרצה הקורונה, ואז בסביבות יוני עברתי לגור לבד. לקחתי דירה כשלא היה לי כסף לשכירות, אבל ידעתי שמה שאני הולכת לעשות יתפוצץ. היו לי אז 20 אלף עוקבים והציעו לי 15 אלף שקל עבור ארבעה פוסטים. זה בדיוק הסכום שהייתי צריכה כדי לסגור את המינוס בבנק, אבל לא הסכמתי. הם העלו את ההצעה ל-20 אלף, וגם לזה סירבתי. הייתי מוכנה רק להעלות סטורי, אני לא ערוץ הקניות. שלחתי להם הודעה, 'אני מצטערת, בשום סכום אני לא עושה את זה אם זה פוסטים'. איך ששלחתי את ההודעה הייתי בריצה בים, התחיל שיר מרגש והתחלתי לבכות. הרגשתי נורא גאה בעצמי, הרגשתי שהיקום בחן אותי אם אני מספיק חזקה להישאר נאמנה לעצמי, והצלחתי. מאותו רגע התחלתי לעשות כסף ולקבל קמפיינים. הגעתי להצעות של 25 אלף שקל לסטורי".
בריאיון שהתפוצץ סיפרת שכבר עשית את המיליון הראשון שלך.
"בזמן הריאיון כבר עשיתי שניים, פשוט שאלו על מיליון".
זה עשה הרבה רעש.
"זה היה קטע, הייתי בטוחה שאנשים יודעים. עשיתי 300–400 אלף שקל בחודש והייתי הסוכנת של עצמי. הייתי עושה לעצמי משא ומתן, ועשיתי בשנה אחת כמעט 3 מיליון שקל".
רק מקמפיינים באינסטגרם?
"כן, וכמעט לא עשיתי מכר. אני כן מוכרת ומפרסמת קוד קופון, אבל אם חברה אומרת לי שהיא רוצה רק מכר – אני לא לוקחת את הקמפיין. אני לא מסוגלת, זה עושה לי עצבים בגוף, כל ה'תדחפי, תני עוד פוש, תעלי עוד סטורי'".
אז כמה כסף עשית בשנים האחרונות?
"הרבה, אבל ב-7 באוקטובר עצרתי הכל. אני עובדת מגיל 14, קראו לי 'נטע ארגזים'. היו לי 40 אלף שקל בגיל 15, אבל זה לא היה מתוך מרדף אחרי כסף. באתי מבית שלא היה בו וידעתי שאני צריכה להתפרנס. רציתי להיות שווה, להרגיש שאני יכולה את מה שכולם יכולים וגם לא הייתה לי יותר מדי ברירה. החלטתי להיות אובר-חיובית כדי לשרוד, חיפשתי את הטוב בכל דבר ובכוח יצרתי לעצמי איזשהו מנגנון שאני לא רואה רע, כל הזמן טוב לי".
אני כל הזמן ממציאה את עצמי מחדש
בשבעה באוקטובר שהתה צ'רנר בניו יורק וקיבלה טלפון מנציגי הקונסוליה הישראלית בעיר. היא התבקשה לסייע ביצירת תוכני הסברה לרשתות החברתיות, ועשתה זאת במשך כשלושה שבועות. "העליתי להם איזה 30 אלף עוקבים בשבועיים. בשגרה אני לא רואה חדשות, אני מאוד מודעת למה עושה לי טוב ומה לא, וכשהייתי בקונסוליה לא הייתה לי ברירה. הרגשתי שאני צריכה להיות חזקה בשביל כולם, אבל אחרי שלושה שבועות לא הצלחתי לקום מהמיטה, הרגשתי שאני מדממת מבפנים. נסעתי לקוסטה ריקה לבד, סגרתי הכל, השארתי לעוזרת שלי את המייל, את הוואטסאפ והאינסטגרם, רק לשני אנשים היה את המספר החדש שלי. אלה היו הימים הכי קשים שהיו לי בחיים. הבנתי שאני לא יכולה לחזור לאינסטגרם ככה, ביטלתי את כל הקמפיינים מלבד אחד. פשוט אמרתי לא להכל, כי הרגשתי שזה אוכל אותי מבפנים".
חזרת מאז לאינסטגרם, לקמפיינים?
"לא בדיוק. הייתה שנה וחצי מוזרה שבה אני נמצאת ברשתות, אבל גם לא ממש. פרנסה זה משהו שבא לי בקלות כי אני מאוד יצירתית, אני לא עושה דברים בשביל כסף אז אני לא בלחץ מהבחינה הזו. אני תמיד עושה את מה שאני אוהבת, ואז אני מביאה דרך הדבר הזה כסף. לצורך העניין, הייתי בהרצאה של דרור גלוברמן בנושא בינה מלאכותית לפני שנתיים ונפלה לי הלסת. אמרתי שאני חייבת להביא את זה לקהילה שלי ומכרתי הרצאה לשני אולמות, אלף אנשים הגיעו, הבאתי חסויות, והנה הכנסה. עשיתי קורס השקעות ואהבתי את זה, אז הבאתי לקהילה שלי קורס השקעות. עשיתי קורס התפתחות אישית ופתחתי שלוש כיתות בבית ספר למאמנים, מכרנו מיליון שקל ביום אחד. נסעתי לסקי והבאתי איתי 50 בנות. אני נטע, אני נוטעת כל מיני דברים, כל אחד מתחבר למשהו אחר".
אבל בסופו של דבר זו עבודה, את צריכה להתפרנס. את לא יכולה לעשות רק מה שמעניין אותך.
"אני מוצאת דרכים יצירתיות לעשות את זה. אני יזמת, אני עושה המון דברים, יש לי קורס ללימוד אנגלית, יש לי קורס בינה מלאכותית עם דרור גלוברמן, אני כל הזמן ממציאה את עצמי מחדש. עד 7 באוקטובר הייתה לי קהילה חברות בתשלום, עוקבות היו משלמות כל חודש כסף כדי לראות תוכן שלי. הייתי עושה להן לייב פעם בשבוע של בין שעה לשלוש שעות, תלוי כמה היה לי להגיד".
אז את כן מתפרנסת ועובדת סביב האינסטגרם, אבל לא בדרך הקונבנציונלית של קמפיינים.
"אני רואה את האינסטגרם ככלי. אני לא מייצרת תוכן בשביל העוקבים, אני מייצרת תוכן בשביל עצמי, אני מייצרת מה שמעניין אותי. מי שנמשך אליי, זה כי מעניין אותו מה שמעניין אותי. זאת החנות שלי, אני אעשה בה מה שאני רוצה, אני מעלה סרטונים של 15 דקות לא ערוכות ואנשים אומרים לי, 'איך את מעלה את זה?'. אתה רוצה? תהיה שם, אתה לא רוצה, אל תהיה. לפני השבעה באוקטובר הייתי כמו מאסף, כולם היו חשובים לי, הייתי חסרת ביטחון, רציתי שכולם יאהבו אותי. היום אני יותר בטוחה בעצמי".
המשבר שהתחיל בשבעה באוקטובר הוביל אותה לתהליך ארוך של שבסופו הגיעה ההחלטה לעזוב את הבית ולהפוך למעין נוודת. "זה הגיע אחרי שנה וחצי של ניקיון. איבדתי אמון בחיים, לא ידעתי כבר מה כן ומה לא, שמתי סימן שאלה על כל מה שהאמנתי בו. הרגשתי אבודה, שאין לי על מי לסמוך, שאני לא יודעת מה נכון לי. התחלתי ללמוד קבלה, קראתי מאתיים ספרים, טסתי לסדנאות. אמרתי לעצמי שאני שמה את נטע הקודמת מאחור ולא מפחדת. אני כבר שנה וחצי בלי הכנסה קבועה, רוב החודשים אני מוציאה יותר ממה שאני מכניסה, אבל אני יודעת שזה שווה את זה. אני רואה את עצמי כמו מניה שאני משקיעה בה כרגע".
ניקיון יכול להיות גם נפשי ורוחני. למה גם לעזוב את הבית ולהיפטר מכל החפצים?
"באופן אוטומטי נהייתי נורא מינימליסטית בתהליך הזה. כילדה לא היה לי כסף, ופתאום בשנים האחרונות אני יכולה לקנות מה שאני רוצה. הייתי עושה סופר באלף שקל, שהכל יהיה, יש לי את כל התבלינים והרטבים כדי שאם אעשה מתכון, לא יהיה חסר משהו. היום אני מבינה שזה רק הכביד עליי".
סגרו לי את הפה כדי שאלמד להקשיב לעצמי
למשבר שהחל בשבעה באוקטובר התווספה לפני כשמונה חודשים גם פציעה קשה. צ'רנר עברה תאונת קורקינט, איבדה את ההכרה, שברה את הלסת והייתה במשך כחודשיים עם לסת נעולה, מה שלא אפשר לה לדבר. למרות הקושי והכאב, היום היא מרגישה שזה הדבר הכי טוב שקרה לה. "אחרי שזה קרה המטפלת שלי אמרה לי, 'סגרו לך את הפה כדי שתלמדי להקשיב לעצמך', ובאמת, למדתי בחודשיים האלה לשחרר שליטה. למדתי להקשיב לעצמי, לשמוע את האינטואיציה שלי, פתאום את לא ממלאת את החלל בדיבור, כי הרי מה זה לדבר? זה להסביר כל הזמן ולא לאנשים, אלא לעצמך. הפציעה ממש ניקתה ממני את הצורך להסביר וגרמה לי להיות מחוברת לעצמי ולרגשות שלי".
התאונה הייתה בעצם חלק גדול מהתהליך שעברת, שהוביל אותך לרגע הזה של העזיבה.
"מאוד גדול. מה שמצחיק זה שלפני התאונה כבר התחלתי קצת להיכנע, חיפשתי משרד ועובדים ורציתי לחזור לעבודה של לפני השבעה באוקטובר, אבל מלמעלה אמרו לי לא, את עדיין לא שם. בכלל, כשאת רוצה לתת השראה את צריכה לעבור קודם דברים קשים, כי מי מביא השראה? מישהו שעבר משהו, שהגיע מאיפשהו. אם מישהו היה למעלה ונשאר למעלה, אין מה ללמוד ממנו. כל מה שעברתי מתכנס לזה שאני אוכל לדבר ושאנשים יתחברו אליי. אני מאוד ורבלית, זו מתנת האל שלי, אני יודעת שאני אשנה את העולם ואני יודעת שזה יהיה בחו"ל, כי אני אי אפשר לשנות את העולם בעברית. איך זה יקרה? לא יודעת, היקום יסדר את זה".
הפרנסה של צ'רנר כיום מבוססת על מספר אפיקים. היא מעבירה קורס בנושא בינה מלאכותית (יחד עם דרור גלוברמן) וקורס ללימוד אנגלית, ולאחרונה היא גם השיקה את הפודקאסט "הנטע". "אף פעם לא דאגתי לכסף. בכסף תמיד הייתי בטוחה בעצמי, ובגלל זה גם מאוד קל לי איתו, אין לי אמונות מפחידות לגביו. כשאמרתי לך שעשיתי 3 מיליון שקל בשנה חשבתי 'אולי לא להגיד?', אבל צריך להגיד את זה כדי שאנשים יאמינו שזה אפשרי. לא עשיתי 3 מיליון כי אני גאון הדור או כי יש לי 500 אלף עוקבים, יותר מזה, עשיתי 3 מיליון בזמן שאמרתי 'לא' ל-99% מהקמפיינים ויש לי בסך הכל 100 אלף עוקבים. ברגע שאת במקום המדויק לך ונשארת נאמנה לעצמך, הכסף מגיע, ככה זה עובד. היקום יעזור לך, לא משנה מה תעשי".
הפודקאסט החדש הוא כאמור, הפרויקט המרכזי שלה בימים אלו. "אני מרגישה שזה זה, שאני במקום שלי. אני יודעת שאני אקבל ביקורת, אבל אני out there וזה יהיה הפודקאסט הכי מטורף בעולם. כשנהיה בפרק 100 אני רוצה שאנשים יקשיבו לפרק הראשון ויבינו שזה לא התחיל מושלם, זה התחיל בזה שעליתי לפרק הראשון ואמרתי 'אמא'לה, אני הולכת להתעלף'. כל מה שעברתי בחיים נועד לזה שאני אוכל לדבר בפודקאסט ושתרגישי חיבור. זו המהות שלי בעולם, יש לי חשיבה אחרת, זו מתנה שקיבלתי".
הגישה שלך שונה מהגישה הקלאסית, שבה מקור ההכנסה ברשת הוא מקמפיינים מסחריים.
"אנשים חושבים מה העולם צריך כדי לייצר כסף, ואני אומרת ההפך, תגידי במה את טובה ותבני סביב זה את ההכנסה. כרגע בפודקאסט אין לי כלום, אין לי חסויות, אין לי מושג איך אני אעשה ממנו כסף, אבל אני מתעסקת קודם כל בליצור מוצר טוב, שאני מאמינה בו ואוהבת אותו. ברגע שהוא יעבוד, מה הבעיה? נביא חסויות, נעשה אירוע, במה, נעשה קהילה, נעשה משהו, נמצא".
מה הסביבה שלך אומרת על השינוי שעברת?
"כל ההודעות של חברות שלי זה, 'את הבן אדם הכי אמיץ שאני מכירה'. סבתא שלי וההורים שלי בחרדות, אבל אני מזכירה להם שככה הם הרגישו גם כשעזבתי את הנדל"ן, תחום שהייתי מאוד טובה בו. אני מרגישה שאני במקום שלי, אני מרגישה שלאן שאני הולכת, זה בדיוק מה שאני צריכה. בא לי לעוף על החיים שלי. פעם הרגשתי שאני קצת מקשקשת קשקושים, אבל החיים הוכיחו לי שכל מה שקשקשתי קרה".
אמרו לי, "את גויה, אף אחד לא יתחתן איתך"
צ'רנר היא בת להורים גרושים שעלו מלטביה והתגרשו כשהייתה רק בת שנה. יש לה ארבעה אחים למחצה, חלקם לא גרים בארץ, והיא בקשר קרוב רק עם דין, אחיה הצעיר בן ה-25. אמא שלה הייתה תמיד החברה הכי טובה שלה, אבל עם אביה היא בקשר רופף, בעיקר בגלל פערי שפה.
אביה יהודי, אימה נוצרייה, ובהתאם לכך, גם היא נולדה לא יהודייה. כשגילתה זאת בגיל 14 היא עברה לדבריה משבר זהות של ממש. "מישהו אמר לי, 'את גויה ואף אחד לא יתחתן איתך'. הרגשתי כאילו הורידו לי מסכה ופתאום אני לא חלק מכולם. שמרתי כשרות בבית, עשינו חגים, פשוט ברמת הנייר לא הייתי יהודייה. בגיל 20 עברתי גיור והתחברתי לזה בטירוף, הייתי בטוחה שאהיה דתייה. במשך שנה וחצי הייתי ממש דתייה, בזמן שחברות שלי יצאו למסיבות בתל אביב בשישי בערב, הייתי מדליקה נרות והולכת לבית כנסת. היום אני מחוברת לדת, אבל לא מנהלת אורח חיים דתי".
היה לך חשוב לעבור גיור?
"היה לי מאוד חשוב, אבל האם היום אני מאמינה שהייתי צריכה לעשות את זה? לא. מבחינתי אם אני מרגישה יהודייה אז אני יהודייה, אבל לגדול כלא יהודייה במדינה של יהודים, זה לא פשוט. אי אפשר להסביר את זה, את מרגישה תלושה. אפילו ביום השואה הרגשתי פתאום לא נעים לבכות. כל החיים הייתי בוכה ביום השואה, ופתאום כשגיליתי את זה הרגשתי שרגע, זה בכלל לא שלי".
אמרו לך שלא תתחתני כל עוד את גויה. איפה את היום סביב זה?
"אני רוצה זוגיות, הכי רוצה בעולם, אבל אני כבר לא עובדת בזה. אני יוצאת למסיבה היום ולא מסתכלת ימינה ושמאלה, פעם הייתי נוסעת באוטו ומסתכלת לצדדים, כי אולי אני אכיר מישהו ברמזור. הייתי קמה בבוקר ואומרת 'היום אני אכיר את בעלי', אבל פתאום יש מלא דברים שאני רוצה לעבור לבד ולא בזוג. אני יוצאת למסע שהקטע שלו זה שאני לא מתכננת קדימה, אני כל פעם אחליט מה הצעד הבא".
היו לך מערכות יחסים רציניות בעבר?
"הייתי בזוגיות עד גיל 29, אבל להגיד לך שאהבתי מישהו? אני חושבת שלא, כי לא אהבתי את עצמי, ואני לא מאמינה שמישהו יכול לאהוב כשהוא לא אוהב את עצמו. אמא שלי היא האישה הכי טובה שאני מכירה, אבל הרבה פעמים היא הייתה טובה מידי ושמה את עצמה בעדיפות אחרונה. כששואלים אותי, 'איך את עדיין רווקה בגיל 34?', אני עונה שלא ראיתי אהבה בבית. היום אני לומדת את זה, ואני לא אוותר עד שאני לא אמצא משהו שאני מאמינה בו".
את שלמה עם הצעד שלך? אפשר להגיד שאת מאושרת?
"אני ממש בשיא של החיים שלי, אני מרגישה שמתפוצץ לי המוח. מה שעברתי אחרי השבעה באוקטובר היה שווה כל דמעה שירדה לי, כל יום שבכיתי על הספה ואמרתי לאלוהים, 'בבקשה, די, למה זה מגיע לי? למה אני עוברת את זה? די, תשחרר אותי, אני בן אדם טוב, תקל עליי'. זה היה שווה את זה, כי ככה הכרתי את עצמי באמת".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: קורין סוויד | איפור: אופק לוי | שיער: רז ארביב | הפקה: טל פוליטי