יום אחד חזרה מורן אייזנשטיין לביתה וגילתה שבן הזוג שלה, האיש שאיתו חלקה קשר אינטימי ארוך, ארז את כל חפציה ודרש ממנה שתעזוב מיד את הבית עם שלושת ילדיה. הרגע המטלטל הזה הביא לסופה של מערכת יחסים שהחלה כמו באגדות, ושהיא מגדירה כיום כרעילה והרסנית.
"הכרנו בפייסבוק, הוא היה חמוד ומאוד לבבי, יצאנו וזה התפתח. אם יש גן עדן, זה היה גן עדן. זה היה הדבר הכי מושלם, הכי קסום, פנטזיה ברמות שאי אפשר להסביר ולדמיין. פינוק בלתי פוסק לי ולילדים שלי, שהתאהבו בו בעצמם. אבל לאט-לאט התחילו מצבי רוח", מספרת אייזנשטיין. "התחלתי לפקפק בעצמי, חשבתי שאולי עשיתי משהו לא בסדר".
באותה תקופה הוצע לה להשתתף ב"האח הגדול" וב"אמא מחליפה". בן הזוג, אומרת אייזנשטיין, לא אהב את זה. "בהתחלה הוא פרגן לעשייה שלי, אבל בשלב הזה הפרגון ירד. היו פרצופים והענשות בשתיקה, אז בחרתי בשלום בית וויתרתי על זה למרות שמאוד רציתי".
מתי התחילו להידלק לך נורות אדומות?
"כשהרגשתי שאני מתחילה לצמצם את האושר שלי וללכת על ביצים, אבל גם בשלב הזה, לא לגמרי הבנתי. הנשמה שלך מרגישה שמשהו רע קורה, אבל את לא יודעת לשים את האצבע על מה. הפעם הראשונה שממש העירה אותי הייתה כשקיבלתי הצעת עבודה באילת עם דמות הילדים שהייתה לי אז, ובכל פעם שנסעתי הרגשתי כאילו אני יוצאת מהשבי. הייתי באילת עם הקהל, קיבלתי חיבוק מההורים והילדים שהופעתי בפניהם, אבל ברגע שהגעתי הביתה, הנשמה שלי הייתה מתה. התחושה היא שאת לא בסדר כל הזמן, שאת אשמה ושאת הורסת הכל, אבל יש לך את הפנטזיה של ההתחלה, של האהבה שהייתה שם. את נורא רוצה לחזור לזה, אז את מנסה שוב ושוב".
בשלב מסוים, משחזרת אייזנשטיין, התחילו גם התקפי זעם. "לא חוויתי דבר כזה בחיים שלי. זו לא הייתה אלימות פיזית אבל זו הייתה אלימות שקופה, ברמה של התקף זעם פסיכוטי על כלום ושום דבר. יום אחד כתבתי פוסט וגבר הגיב לי, 'תודה רבה, עזרת לי מאוד'. עניתי לו 'תודה רבה', וזהו, עברנו מאפס למאה. שם שמתי גבול. אמרתי, או שאנחנו הולכים לטיפול זוגי, או שזה נגמר. הלכנו לטיפול, המטפלת שאלה אותו משהו על קנאה, ובאותו רגע כל מה שעברתי בבית קרה גם בקליניקה. זה היה נורא. הוא יצא וטרק את הדלת, ואני ישבתי עם הראש למטה ובכיתי. התביישתי. אני זוכרת שהמטפלת הסתכלה עליי ואמרה, 'את אישה מוכה'. לא ידעתי אז לקרוא לזה נרקיסיסט, אבל הצלחתי לראות את המעגל שאני כלואה בו".
מבחינתי הוא מת. קראתי לזה קבורה רוחנית
הריאיון שלנו מתקיים יום לפני שאייזנשטיין (47) עוזבת את הבית שבו היא מתגוררת בשנים האחרונות, שאליו היא עברה אחרי שהסתיימה מערכת היחסים ההיא. במקביל היא מוציאה את הספר השלישי שלה, "אהבה זה לא", שמתאר את מה שעברה במערכת היחסים הטראומטית. "אני מרגישה שזו סוג של מתנה ממנו וסגירת מעגל. זה ספר על מערכות יחסים אלימות, קשרים רעילים והפרעת אישיות נרקיסיסטית. הבית הזה, שאנחנו יושבות בו, זה הבית שבעצם הושלכתי אליו. יש כל מיני שלבים בזוגיות עם נרקיסיסט, יש את התקופה של גן העדן, אחרי זה יש שלב הפחתת הערך, שמורידים לך את הביטחון בשביל לקבל שליטה מלאה. אחרי זה מבודדים אותך מהמשפחה ומהחברים, עד שבסוף זורקים אותך".
היו לו מערכות יחסים לפנייך, ואני מניחה שזה קרה גם שם. האקסיות שלו לא יצרו איתך קשר? לא הזהירו?
"אף אחת, למרות שאני חייבת להיות כנה ולהגיד שגם אם מישהי הייתה באה אליי ואומרת לי משהו, אני לא יודעת אם הייתי מקשיבה לה".
המשפחה, החברות שלך, מישהו בסביבה שלך ידע? אנשים סביבך הרגישו משהו?
"לא, הסתרתי את זה יפה. בהתחלה הוא היה מדהים לכולם כי הוא בדק את מי צריך להעיף מהחיים שלי, למי אני קרובה, וככה לדעת ממי להרחיק אותי. יום אחד הוא הזמין חברים שהיו כמו אחים שלי, ואחרי כמה שעות הוא קרא לי לחדר ואמר לי, 'חבר שלך גנב לנו משהו'. הייתי צריכה לצאת מהחדר ולהתנהג כאילו כלום לא קרה. וזהו, אחרי אותה פעם לא יכולתי להזמין אותם יותר, כי אם הוא גנב, איך תזמיני אותו שוב? ככה מרחיקים את כולם ממך לאט-לאט".
מה עם אמא שלך ואחותך? את מאוד קרובה אליהן.
"מאמא שלי אני מודה שהסתרתי תקופה ארוכה את מה שקורה, גם כי לא ידעתי להגיד בעצמי מה אני עוברת. אחותי הייתה היחידה שמההתחלה זיהתה שמשהו שם לא בסדר, שיש שם קנאה ושליטה מטורפות, אבל אני כבר הייתי בתוך זה. זה היה שיעור שהייתי צריכה לעבור".
אחרי הטיפול הזוגי החלטת לעזוב?
"כן, התחלתי לחפש דירה, אבל במקביל הוא הבין שעליתי עליו. הייתי מרוחקת והפכתי ללא רלוונטית עבורו, אז הוא איבד עניין וזרק אותי פשוט. אני חושבת שהוא הריח שעוד שנייה אני הולכת לעשות את הצעד בעצמי, אז הוא החליט לעשות את זה קודם. יום אחד באתי הביתה והוא פשוט ארז לי את כל הדברים. כבר מצאתי בית אחר והייתי בתהליך של חתימת חוזה, אבל ידעתי שיש לי עוד כמה ימים להתארגן. הוא החליט שלא, שעכשיו אני עוזבת. הילדים לא הבינו, הם היו קטנים. אמרתי להם, 'תראו איזה יופי, הכל כבר ארוז לנו', ובתוך חמש דקות לקחתי כל מה שיכולתי לשים באוטו ונסעתי לבית שאנחנו יושבות בו עכשיו. זה היה בית ריק, בלי מקרר, בלי שום דבר. אמרתי לילדים, 'בואו נשחק בהישרדות', והם שמחו. יש לי תמונה ששמרתי שפרסתי להם שמיכות על הרצפה. הם לא ידעו, אבל זו באמת הייתה הישרדות".
איך המשכת לתפקד כרגיל מולם?
"הייתי בן אדם חי-מת. הייתי מכינה להם סנדוויצ'ים ובוכה, בוכה, בוכה. קמתי כל יום בחמש בבוקר אחרי שישנתי על מזרן, שלחתי אותם לבית הספר בחיוך גדול, חזרתי הביתה ובכיתי".
מהיום שעזבת, לא שמעת ממנו יותר?
"הוא ניסה לפנות אליי בכל מיני דרכים ואפילו כתב לי מכתבי אהבה שלא מביישים תסריט של סרט רומנטי, אבל כשכף רגלי יצאה משם קיבלתי החלטה נחרצת שלא משנה מה יהיה, גם אם אקיא דם, גם אם אתלוש את כל השיער שלי, אדפוק את הראש בקיר ויכאב לי, לעולם לא אחזור לשם ולא אסתכל אחורה. מבחינתי הוא מת. קראתי לזה קבורה רוחנית".
את נתקלת בו לפעמים?
"כמעט שלא. מבחינתי הוא היסטוריה רחוקה, כאילו הוא מעולם לא היה בחיי. גם אם אני אראה אותו, אני לא מפחדת ממנו יותר".
עשרות אנשים אומרים לי שהצלתי להם את החיים
אייזנשטיין החלה לדגמן עוד בילדותה בחיפה, ובשנת 1999 היא פרצה לתודעה בפרסומת לחברת נטוויז'ן עם הציטוט האיקוני שהפך אותה לכוכבת, "ואם ביום שלישי לא בא לי?". "נהניתי מכל רגע בעולם הפרסום עד שמתישהו התחלתי להרגיש שאני צריכה להביא משהו אחר לחיים שלי. התחלתי לשאול שאלות קיומיות, מאין באתי ולאן אני הולכת, מי אני, מה אני, מה החיים האלה. הבנתי שמיציתי את השלב הזה של להיות רק הבלונדינית הזאת, שחייב להיות משהו מעבר ושאני יוצאת לחפש אותו. עזבתי הכל בשיא התהילה. היו לי הצעות, אבל החלטתי להגיד לא להכל ולהיכנס פנימה. מאותו עומק יצרתי את הקהילה שלי בפייסבוק, 'אימוש', שהיום מונה כ-120 אלף עוקבים. אחר כך הלכתי ללמוד קואוצ'ינג, גישור ו-NLP והתחלתי לטפל באנשים".
את חושבת שאנשים עוד זוכרים אותך עם תדמית הבלונדינית מאז?
"אני מאמינה שכן וזה בסדר, אני לא מתביישת בעבר שלי. כל צעד בדרך, כל תמונה פרובוקטיבית, כל דבר הביא אותי למקום שאני נמצאת בו היום. עשיתי שינוי של 180 מעלות וכיף לראות איפה הייתי ולאן היקום, החיים והתוכנית האלוקית הביאו אותי".
החיפוש העצמי הוביל את אייזנשטיין להוציא ספר ילדים ואחריו עוד ספר למבוגרים, "הכול לטובה". הספר החדש והשלישי, שמדבר על מערכת היחסים הנרקיסיסטית שעברה, מלווה בשתי הרצאות, "האומץ להיות מי שאת" ו"לא בובה על חוט", שאותן היא מעבירה ברחבי הארץ. במקביל, בשנים האחרונות היא החלה לטפל באנשים שנמצאים במקום דומה לזה שבו הייתה, וללוות אותם. "יש בושה סביב הנושא של אלימות שקופה, בעיקר אצל גברים. זו הסיבה שיצאתי עם זה החוצה, כי אני חושבת שכשרואים מישהי מוכרת שמדברת בפתיחות על מה שהיא עברה, זה יכול לעזור לאחרים. אני לא דוקטור ולא מתיימרת להיות, אני בסך הכל מישהי שחוותה משהו בעצמה. אני מקווה שכשמישהו אחר יראה את זה הוא יגיד לעצמו, 'היא עברה את זה, היא יצאה מזה והיא מדברת על זה, אז למה שאני אתבייש?'. זה נותן כוח לאנשים להגיב ולצאת מהמקום הזה, וזה מבחינתי מופלא".
יכולים לבוא ולהגיד, על סמך מה את מטפלת? מה הידע המקצועי שלך?
"אני כל החיים לומדת, ואין יותר לימודים מאשר לחוות משהו בעצמך. אחרי שכתבתי את הספר האחרון שלי נתתי לפסיכולוגית לקרוא אותו, והוא קיבל ממנה אישור גורף. במשך שנתיים ישבתי וחקרתי את העולם הזה של הנרקיסיזם, לא ידעתי שאני הולכת להתעסק בזה, אבל היום יש לי ידע של 40 שנות לימודים".
את מטפלת אישית, אחד על אחד?
"כן, זה רוב העשייה שלי. אני עוזרת לאנשים לצאת מהקשרים האלה תוך ליווי צמוד. לא עוזבים אישיות כזאת פתאום. לפי הסטטיסטיקה, אצל רוב הנשים שנרצחו לא הייתה אלימות פיזית לפני הרצח. בהתקף פסיכוטי, יכולים להגיע למקומות לא טובים".
יש בזה המון אחריות.
"נכון, אבל אני כל כך סומכת על עצמי שאני יודעת מה אני אומרת ואני מאמינה ביכולת שלי, בידע שלי ובמה שעברתי. אני לא מטפלת יום. אני שנים מטפלת באנשים. עשרות אם לא יותר אנשים אומרים לי, 'הצלת לי את החיים, הצלת אותי'".
את מעבירה הרצאות, הוצאת ספר בנושא. בכל הזמן הזה, מי שניהלת איתו את אותה מערכת יחסים לא יצר קשר מחשש שאולי יחברו אותו לזה?
"אני חושבת שיש לו הרבה מה להפסיד, ואני מאוד שומרת עליו. עם כל זה שאני מאוד בחוץ עם זה, זה לא בשביל לנקום בו. הוא לא מעניין אותי היום. אני מחפשת רק דבר אחד, וזה לעזור לאנשים לצאת משם. אני לא אומרת את השם שלו או מנדבת פרטים מזהים. יש שם ילדים ומשפחה, אני אמא ואני חושבת על הילדים שיש גם בצד השני, שלא עשו לי שום דבר. הם ילדים, הם לא אשמים. אם הוא יבוא וידבר, הוא יירה לעצמו ברגל. אם הייתי יכולה הייתי עולה על הבניין הכי גבוה ותולה שלט עם השם שלו, אבל אני שומרת על הסביבה שלו".
ראיתי נסים שאני לא יכולה אפילו להסביר
היא נישאה בשנת 2010 לסוכן הטאלנטים שלה ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 2015 השניים התגרשו, ובשנת 2018 היא נישאה בשנית והתגרשה כעבור שנתיים ללא ילדים. בעברה הרחוק, היא הייתה במערכת יחסים זוגית ארוכה עם הזמר חיים צינוביץ' ("השרוף"). "זו הפעם הראשונה והאחרונה שמשהו כזה קורה לי, אבל כן זיהיתי במהלך כל הקשרים שהיו לי בחיים שפעלתי המון ממקום של חרדת נטישה", היא אומרת.
כשהייתה בת 14 טבע אביה של אייזנשטיין, מה שהותיר בה חותם עמוק ועיצב את האופן שבו היא מתנהלת בעולם. "כשאבא שלי טבע בים, אני זוכרת שישבתי על הגג של הבית וכל מה שעבר לי בראש זה שאם הוא נטש אותי, כולם ינטשו אותי. ברגע הזה אמרתי לעצמי שאני לא אתן לזה לקרות, שאני אעשה הכל למען האהבה וכדי שלא להינטש. הייתי אדם מרצה, רחמן, לא מאוזן רגשית שמפחד להגיד לא. גם הרצון להיות מפורסמת הגיע ממקום שאני רוצה שיאהבו אותי".
היום את בשלה לחזור לאור הזרקורים?
"כן. החיידק לא נעלם, פשוט הייתי צריכה לעבור כל מיני שיעורים בחיים ואני מרגישה שהיום אני מוכנה לחזור. אני במקום הכי טוב שיכול להיות מול עצמי ויש לי ערך מוסף להביא. היום אני יכולה לדבר שעות על בורא עולם ועל האמונה שלי, יש לי את השליחות שלי, שאני יכולה לדבר עליה שעות בטלוויזיה, פתחתי לאחרונה גם קבוצת היכרויות, שעובדת ומצליחה. יש בי כל כך הרבה רבדים".
שידוכים?
"כן, לאנשים שלא מתחברים לאפליקציות ורוצים לפתוח את הלב ולהכיר. יש לי אתר שיצרתי ואני מכינה לכל אחד שרוצה כרטיסייה. הוא מקבל לינק לכל הכרטיסיות של האנשים האחרים, פונה אליי, אומר לי מי מוצאת חן בעיניו ואני שולחת לה הודעה. אם היא מאשרת, אני עושה ביניהם חיבור".
יש הצלחות?
"כן, רק התחלתי וכבר יש שלושה זוגות שיצאו משם. זה לא התחיל כפרנסה, זה התחיל כשליחות, אבל עכשיו זה גם פרנסה. אמרו לי שכתוב בתורה שמי שמשדך חייב לקבל על זה כסף, אז אני לוקחת את העלות הכי סמלית שיש. בגלל שאני לוקחת עלות סמלית, מבחינתי זו עדיין שליחות".
כשאת אומרת שאת מוכנה לחזור לטלוויזיה, למה את מכוונת?
"ברור שלא אלך לכל דבר, זה חייב להיות משהו עם ערך מוסף. היום אני לא אצטלם בצורה מסוימת, זה לא אני, אני כבר לא שם. זה יכול להיות משחק, זו יכולה להיות תוכנית רדיו סטייל יוסי סיאס (תוכנית שעסקה בזוגיות ומערכות יחסים – יה"א), זו יכולה להיות תוכנית בידור, להנחות לצד מישהו. זה יכול להיות ריאליטי, אבל כזה שאני אוכל להביא אליו את כל מה שבורא עולם נתן לי בשנים האחרונות. אני רוצה להביא אור, יכול להיות שזה נשמע קיטשי או פלצני, אבל לא אכפת לי".
יש לך קושי כלכלי בתור אישה עצמאית שחיה לבד עם שלושה ילדים?
"לא, זה לא היה אישיו מעולם. אם הייתי רוצה למצוא גבר שיתמוך בי לא הייתה לי בעיה להשיג, אבל זה לא מה שאני מחפשת. כשיצאתי מהקשר עם הנרקיסיסט הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש. בבית הזה ובשנים האלה יצרתי את השפע בכוחות עצמי. בורא עולם בא והראה לי דרך, הוא אמר לי, 'את לא צריכה אף אחד חוץ מעצמך. תבני את עצמך, אני הגב שלך'".
את מתחזקת?
"תמיד הייתי מחוברת לאמונה, ובשנים האחרונות זה התחזק אפילו יותר. היום אני עושה השתדלות לשמור שבת, אני באמת מרגישה שאני כלום ושום דבר, לא הייתי יכולה לעבור את מה שעברתי בלי בורא עולם. הוא פירק אותי ובנה אותי בגרסה אחרת. אני הייתי אדם מת, אם לא הכוח האלוקי שהרים אותי, לא הייתי יכולה אפילו ללכת על הרגליים. ראיתי נסים שאני לא יכולה אפילו להסביר, דברים הזויים. בראש ובראשונה הוא שמר עליי שלא אחזור לנרקיסיסט. נכון שהחלטתי החלטה, אבל את יודעת, לנרקיסיסטים יש דרכים משלהם לבוא ולהשפיע עלייך".
היום את מוכנה לאהבה חדשה?
"אחרי הפרידה הייתי בקשר זוגי קרוב. זה היה קשר שהוא גם ריפוי, קשר רוחני עמוק שלא צלח בסופו של דבר, אבל אני ממש מרגישה שסגירת המעגל הזאת והמעבר לבית החדש יובילו גם לזוגיות בריאה ואמיתית שתהיה לי. הפעם אני לא רוצה שאף אחד יטפל בי ואני גם לא רוצה להיות מטפלת של אף אחד, כי ברוב הקשרים שהייתי בהם, טיפלתי במישהו. אני מקבלת אחריות גם לקשר עם האישיות הנרקיסיסטית, כי בסופו של דבר הייתי שם מבחירה. אפשרתי את זה, אם ידעתי או לא. אף אחד לא יכול לדרוך עליך, אלא אם אתה שוכב על הרצפה. הייתי שם וזו הייתה האחריות שלי לקחת את החיים שלי בידיים ולעשות שינוי".
את עדיין מחפשת גבר חזק, שיוביל?
"חד-משמעית כן, אבל נרקיסיסטים הם לא גברים חזקים ומובילים. זה רק נראה ככה, ובגלל זה נמשכתי אליו. אני מוכנה לזוגיות הכי מהממת, בריאה ומאושרת שיש, בלי תלות רגשית, בלי 'אל תנטוש אותי', משהו נקי, ממקום טוב".
היום תזהי גבר נרקיסיסט מיד?
"מיד. אין ולא יהיו אנשים כאלה סביבי. אני רואה אותם בעירום ממש, זה ברמה שתוך שנייה אני מזהה אותם".
צילום: אלון שפרנסקי | סטיילינג: שלי וייס | איפור: מישל אדרי | שיער: נוי חורי | הפקה: טל פוליטי