שי-לי עטרי, שאיבדה את בעלה יהב וינר ז"ל ב-7 באוקטובר, שכלה את אביה, יוסי עטרי ז"ל, ביום שישי האחרון - וביקשה לשיר בהלווייתו. אלא שנציג של חברת קדישא התעמת איתה אז במקום ואסר עליה לעשות זאת. עטרי, זמרת ובמאית שלא שרה שנים רבות בעקבות אונס שעברה, התעקשה בכל זאת ברגע קורע הלב לשיר לאביה שיר שהיה שר לאמה. "אני שרה לו. אני לא אסלח לעצמי אם לא. זה חשוב לי", אמרה בדמעות בלוויה.
כעת, הגר כהן, יועצת התקשורת של עטרי, מספרת בשיחה עם mako: "עקרונית, בשום שלב לא הוסבר לה מה הסיבה, רק נאמר לה בהתחלה שהיא לא יכולה לשיר (היו אנשים שחשבו שזה בגלל שהיא אישה, היו אנשים שחשבו שזה בגלל לו״ז קדישא ושאר 'סיבות' שיכולות להתקיים) אבל טכנית, הסרטון מדבר בעד עצמו, ומבחינת שי-לי העיקר הוא שהיא נלחמה בכדי לשיר והצליחה.
"לא היה אכפת לה בפועל מה הסיבה בגינה ניסו למנוע ממנה לשיר בהלוויה של אבא שלה, היא לא הייתה מוכנה לקבל את זה שהיא לא תעשה את מה שאבא שלה היה רוצה ואהב, כמחוות פרידה, ומבחינתה זה לא היה נכון להגיד לאבל/ה בסיטואציה כזאת לא לעשות משהו, זה לא מכבד אף אחד ובטח שלא את מעמד ההלוויה. היא לא רוצה ולא רצתה שיקחו את זה לאף כיוון כזה או אחר, האמת היא שניסו למנוע ממנה לשיר ובאותה שנייה לא הזיז לה מה המניע של אותו גורם - אותה עניין לשיר, לכן היא עמדה על שלה, ובאותה נשימה הייתה נסערת מהחוויה, היא נשמה, אח שלה קובי חיזק אותה באותו רגע בסרטון ואני אמרתי לה 'שי-לי, תשירי', כי ידעתי שזה ימנע ממנה מלהתפרק וזה מיד יגרום לה לזכור שכולם איתה ושתמשיך במשימה שלה.
"אז היא התאפסה על עצמה וחזרה להומור שלה, הציגה את השיר ואת הסיבה מדוע בחרה דווקא בו, ובסיום הודתה לאותו גורם שניסה בהתחלה למנוע ממנה, היא הודתה לו כי לאחר שהיא הודיעה לו שהיא שרה ולאחר שהתחילה לשיר, הוא לא הפריע ולא ניסה להפסיק אותה. וזה כל מה שהיה לה חשוב, שהיא תצליח לשיר לאבא שלה.
"שי-לי עטרי וינר, זמרת, יוצרת ובמאית קולנוע, שרה אתמול לראשונה לאחר שנים של שתיקה, שנכפתה עליה בעקבות טראומה מינית קשה. זה קרה בהלוויה של אביה, ד”ר יוסי עטרי ז”ל. ברגע קורע לב, היא נעמדה מול הפודיום ושרה שיר פרידה, שהרעיד לבבות וגרם לרבים סביבה להתרגש. היא בחרה לשיר את 'אתה חיכית לי' – שיר שאביה שר לאִמה, אביבה, כבר בפגישה הראשונה ביניהם. שיר המזוהה עם ביצועה של אחותו, הזמרת יונה עטרי ז”ל". "אני אשיר אותו, אבל בסגנון שלו,” אמרה שי-לי לפני שהחלה לשיר.
"רגע לפני כן, ניסו גורמים במקום למנוע ממנה לשיר, אך שי-לי התעקשה, והבהירה: 'אני שרה לו. אני לא אסלח לעצמי אם לא' והוסיפה: 'זה חשוב לי'. המעשה האמיץ הזה, של שירה דווקא בפרידה מאביה, היה לא רק אקט של אהבה – אלא גם של חירות. במשך שנים ניסו אוהביה לשכנע אותה לשוב ולשיר, בעיקר בעלה המנוח, יהב וינר ז”ל, שנהרג ב-7 באוקטובר בכפר עזה כשהגן בגופו עליה ועל בתם התינוקת. הקול שחזר – באבל, באהבה, ובהתנגדות לכל ניסיון להחניקו – הפך את השירה של שי-לי לרגע נדיר בעוצמתו: מחווה של פרידה, של תיקון, ושל תחייה. לראשונה זה שנים – נפתח הצוהר.והיא שוב שרה, בדרכה שלה".