השם מרום איפרגן אולי עדיין לא מצלצל לכם מוכר, אבל בגיל 19 בלבד היא כבר הספיקה לצבור רזומה מרשים של דוגמנית, שחקנית ואושיית רשת. בין לבין היא ניהלה זוגיות ארוכה עם שחקן נבחרת ישראל בכדורגל אוסקר גלוך, נפרדה ממנו והחלה לצאת עם בן הזוג הנוכחי שלה, נונו פריירה, סטודנט לרפואה מפורטוגל שמחזיק בייחוס משפחתי מרשים – בן הדוד של כריסטיאנו רונאלדו.
"הכרתי את נונו בדרך מצחיקה. בזמן שהייתי בת הזוג של אוסקר הגעתי למשחק כדורגל באוסטריה וחיכיתי לו בלאונג' של אורחי הכבוד. היה שם מישהו שנפלה לו הצלחת וניגשתי מיד לעזור לו. הוא אמר לי תודה ושאל אותי לשמי, וזהו. עברו חודשיים ואוסקר ואני נפרדנו אחרי שנה של זוגיות, ופתאום נונו שלח לי הודעה באינסטגרם, כי מתברר שהאיש שעזרתי לו הוא חבר טוב של אבא שלו".
איפרגן ופריירה החלו לנהל מערכת יחסים בשלט רחוק, וכעבור זמן מה הוא הציע לה לטוס להיפגש איתו בביתו שבפורטוגל. "בהתחלה ההורים שלי פחדו, הייתי ילדה בת 18 וזה בן אדם שאני מכירה רק טלפונית, אבל בסופו של דבר הצלחתי לשכנע אותם. טסתי לחמישה ימים, ומשם הכל היסטוריה".
באיזה שלב גילית על הקשר המשפחתי המיוחד?
"ראיתי תמונה שלו עם כריסטיאנו באינסטגרם, אבל לא ידעתי מה בדיוק הקשר ביניהם וגם לא העזתי לשאול. זה גם לא עניין אותי, באתי להכיר אותו ומהשנייה הראשונה היה בינינו חיבור טבעי. הרגשתי שאני מכירה אותו שנים, ועד היום זה ככה. אנחנו גרים יחד כבר חצי שנה וכל יום אוהבים יותר ויותר".
נונו ורונאלדו קרובים?
"אבא שלו, מיגל פריירה, הוא יד ימינו של רונאלדו, אז הקשר מאוד קרוב. עכשיו הוא בערב הסעודית איתו, פותחים שם מוזיאון חדש של רונאלדו, והוא עוזר לו בזה. אמא של נונו, פאולה בריטו, היא אדריכלית שמעצבת למשפחה את הבתים, ככה שהיחסים בין המשפחות ממש קרובים".
אני מעדיפה לאכול כריך עם שניצל מאשר במסעדת מישלן
איפרגן נולדה וגדלה בבית דגן, וכיום היא מתגוררת בפורטוגל עם בן זוגה. נכון לעכשיו הכוונה שלה היא להשתקע שם, ובמקביל היא על סף חתימה בסוכנות דוגמנות בין-לאומית, עובדת על ליין הלבשה משלה ובקרוב תתחיל ללמוד מנהל עסקים. "יש לי אפשרות לשבת בבית כל היום", היא אומרת בכנות, "לעשות מה שבא לי, להיות כל היום בבריכה ולחיות חיים זוהרים, אבל לא בא לי. בא לי שיהיה לי משהו משלי, לא להיות תלויה באף אחד".
מאיפה מגיעה האפשרות הזו לחיות את החיים הזוהרים?
"ברוך השם, מבן הזוג שלי. ההורים שלו יכולים לאפשר לשנינו לחיות חיים טובים בלי עבודה. כסף זה לא דבר רע, אבל לא בא לי לשבת כל היום בבית".
איך המשפחה שלך הגיבה כשהחלטת לעבור לגור עם בן הזוג בפורטוגל?
"הם ממש תמכו בי. בסוף הם רוצים שאני אהיה מאושרת".
אין געגועים לארץ? לחברים, למשפחה?
"זה החלק שהכי קשה לי כאן, זה והאוכל. אני מעדיפה לאכול כריך עם שניצל אצל דודה שלי מאשר לאכול פה בכל מסעדת מישלן. למזלי אחים שלי טסים לכאן הרבה וגם חברות שלי כבר באו לבקר. רק אמא שלי, שהיא הכי קרובה אליי, עוד לא הצליחה להגיע בגלל אילוצים, וזה ממש קשה לי".
בן הזוג שלך לא יהודי. מה הוא וההורים שלו חשבו על ישראל כשהכרתם?
"המשפחה שלו מאוד אוהבת אותנו. במלחמה עם איראן הם שלחו הודעות למשפחה שלי בישראל, בדקו איך אפשר לעזור, אם צריך שהם יסייעו בטיסות חילוץ. באמת, אין לי מילים. הם לא מתייחסים אליי אחרת, זה שאני יהודייה רק הופך את זה ליותר טוב. אין על העם שלנו".
את מצליחה לשמור בפורטוגל על החיבור שלך ליהדות?
"בחגים אני ממש משתדלת, זה הדבר שהכי חסר לי כאן. בשבועות הלכנו לאכול במסעדה חלבית כדי לציין את החג, זה לא נתן תחושה של בית אבל זה היה משהו קטן שהקל. רציתי לשים מזוזה בבית ונונו זרם, אבל הבנתי שאנחנו מזמינים הרבה אוכל מבחוץ ויש המון שליחים מוסלמים, וזה קצת מפחיד אותי. הוא זורם גם על לעשות קידוש, בשבוע הבא אנחנו הולכים לעשות קידוש אצל חברים יהודים. אני מנסה שתהיה לי פה תחושה של בית עד כמה שאפשר, אז אנחנו הולכים בכל יום שישי למסעדה ישראלית כשרה ונונו מת על זה. הוא גם יודע כמה מילים בעברית כמו ברוך השם, בעזרת השם, קידוש, שבת".
יש סיכוי שהוא יעבור לגור בישראל?
"כרגע הוא לא יכול, הוא לומד כאן רפואה ויש לו עוד חמש שנות לימודים, אז זה לא על הפרק. אני לא יודעת מה יהיה בהמשך".
אומנם אתם שניכם מאוד צעירים, אבל אתם כבר חושבים על חתונה וילדים?
"שנינו מקריבים עבור הזוגיות הזאת המון. לעבור בגיל 19 למדינה אחרת זה לא פשוט בכלל, לא הייתי עושה את זה סתם. יש רצון וכוונה, אני רוצה להיות אמא צעירה".
רונאלדו נחמד בטירוף, ג'ורג'ינה חמה ואימהית
איפרגן פגשה את המשפחה המורחבת של בן זוגה בכמה הזדמנויות, כולל את כריסטיאנו רונאלדו ובת הזוג שלו ג'ורג'ינה רודריגז. גם אם היא עצמה מעידה שהייחוס המשפחתי לא עניין אותה בהתחלה, כולנו יכולים להסכים על כך שפגישה עם אחד מהכדורגלנים הגדולים והמפורסמים בעולם היא אירוע לא שגרתי. "הפעם הראשונה שפגשתי את רונאלדו וג'ורג'ינה הייתה כשאני ונונו היינו ארבעה חודשים יחד, בארוחה משפחתית במסעדה".
התרגשת?
"לא, וגם אם הייתי מתרגשת, לא הייתי מראה את זה. הלכתי להכיר את המשפחה המורחבת של בן הזוג שלי, דבר שקורה בכל מערכת יחסים. כשנפגשנו סיפרתי להם על החיים בישראל ומבחינתי זו הייתה הזדמנות לעשות הסברה".
ג'ורג'ינה צוטטה לא פעם באמירות פרו-פלסטיניות. איך היא הגיבה לדברים שלך?
"אני לא הדוברת שלה, אני לא נכנסת לזה, אבל אני יכולה להגיד שהיא הייתה מאוד קשובה אליי. היא בן אדם טוב באמת. היא ממש נעימה וחמודה, היא מדברת בגובה העיניים וזה הכי חשוב. יום אחד הזמנו אוכל לכל המשפחה והיא פשוט באה וסידרה לכולם את הצלחת. עכשיו בואי, יש לה מלא עובדות בבית, למה שאת לא תשבי ליד השולחן והן יעשו את זה? כי ככה היא, חמה ואימהית".
הרגשת שהצלחת להשפיע עליה? לשנות את דעתה?
"אני לא יודעת מה היא תעשה או תגיד בעתיד, כי אלה החיים שלה, אבל אני חושבת שאחרי מה שסיפרתי לה, אולי כן הצלחתי לשנות משהו בדעות שלה".
אחרי מספר פעמים שפגשה את רונאלדו וג'ורג'ינה במפגשים משפחתיים העלתה איפרגן תמונה משותפת לרשתות החברתיות, מה שיצר לא מעט עניין. "ידעתי שזה הולך לקרות, אבל לא חשבתי שזה יהיה בסדר גודל כזה. אבל אני מבינה את ההתלהבות".
איך מתנהגים ליד אנשים מפורסמים כל כך?
"אני שומרת מאוד על הפרטיות שלהם, לא אצלם ואעלה דברים מהבית שלהם בפורטוגל. זה לא שהם אומרים לי לא לצלם, אני פשוט לא אעשה את זה. אלה דברים שמובנים לי מאליהם. באופן כללי אני לא אוהבת לצלם ולהעלות כל דבר, גם לא דברים יקרים שאני קונה או אירועים יוקרתיים שאני נמצאת בהם".
כדי שלא לנקר עיניים?
"בדיוק. נגיד, אני יכולה לעשות טיקטוק עם ג'ורג'ינה וזה יהיה מגניב, היא מאוד אוהבת, אבל אני לא ממהרת לעשות את זה".
את מרגישה שאת וג'ורג'ינה חברות?
"מוזר להגיד 'חברות', אבל אני מאוד אוהבת אותה ואוהבת את זה שהיא בגובה העיניים".
ורונאלדו?
"הוא וואו, אין דברים כאלה, נחמד בטירוף. הגעתי באיחור לפאדל (משחק ספורטיבי הדומה לטניס – יה"א) והם כבר היו באמצע משחק, אבל הוא עצר הכל כדי לגשת אליי, להגיד לי שלום ולתת לי שתי נשיקות בלחי כמו שנהוג בפורטוגל. כיף לי שהם אוהבים אותי".
מה שראיתי שם לא עוזב אותי עד היום
בזמן שרוב בני גילה משרתים בצה"ל, איפרגן לא גויסה בשל בעיות רפואיות ("לא הסכימו לגייס אותי בגלל בעיה שיש לי בכליות. אם הייתי יכולה להתגייס והרופא היה מאפשר לי, הייתי עושה תפקיד משמעותי, אבל אני כן משתדלת לתרום בכל דרך שאני יכולה במקום זה"). בנוסף, אחרי 7 באוקטובר היא סבלה מהתקפי חרדה קשים בעקבות האירועים שחוותה. בבוקר השבת השחורה הייתה איפרגן בעיר שדרות בנסיבות משפחתיות, ומחבלים פרצו לבית שהסתתרה בו עם בת דודתה ואביה.
"כמה ימים לפני 7 באוקטובר הודיעו לי שסבא שלי נפטר. התארגנתי מהר על טיסה והגעתי לארץ יום קודם. אני בדרך כלל לא טסה ביום שישי, אבל בגלל הסיטואציה לא ויתרתי וטסתי. אמא שלי באה לקחת אותי מהשדה ונסעתי ישר לשדרות, ישנתי בבית עם בת דודה שלי ואבא שלה. קמנו בשבת בבוקר לצבע אדום בלתי פוסק, ולמרות שהם רגילים לזה שם, ההרגשה הייתה אחרת. בשעה שמונה כבר ראינו את הסרטון של הטנדרים הלבנים בשדרות, התחלנו לשמוע יריות והבנו שזה מתקרב אלינו. נכנסנו לממ"ד ובזמן הזה המחבלים פרצו לנו לבית. זה פחד שלא הרגשתי בחיים שלי".
מה עשיתם ברגעים האלה?
"לא היה מה לעשות. התקשרתי למשטרה ולמד''א, אבל אף אחד לא ענה לי. ישבנו בממ"ד עם דלת נעולה והתפללנו שלא יגיעו אלינו. לא הרגשתי רעידות כאלה בחיים, זה היה יותר גרוע מסרט אימה. התפללתי בלי הפסקה וגם החלטתי לקחת על עצמי צניעות לתקופה, רק שיקרה נס. הם חירבו את כל הבית, שברו דברים, לקחו אוכל מהמקרר ויצאו. הם היו בבית משהו כמו 40 דקות, אבל גם אחרי שהם יצאו, פחדנו שהם שומרים על שקט ואורבים לנו. נשארנו בממ"ד עוד ארבע שעות".
איך יצאתם משם?
"קבענו שדוד שלי ייצא ראשון כדי לבדוק אם הם אורבים לנו. הוא יצא בשקט-שקט, חיכה איזה שעה לראות שהשטח נקי, ורק אז גם אנחנו יצאנו. בשעה 18:00 בת דודה שלי אמרה שהיא לא מוכנה לישון בבית הזה, אמרנו, 'על החיים ועל המוות' ויצאנו משם ברכב שלהם. במקרה זה היה טנדר שחור גדול, אז פחדנו גם ממחבלים וגם מזה שאולי יחשבו שאנחנו מחבלים ויירו עלינו. הצלחנו להגיע עם הרכב לכיכר הראשית של שדרות, ומה שראיתי שם לא עוזב אותי עד היום. גופות צהובות, גופות שהתנפחו, כמו בסרטים. דוד שלי ניסה להמשיך לנסוע ולא לעבור על הגופות, עלה על המדרכה וירד ממנה, ככה עד שהצלחנו לצאת משדרות בשלום. נסענו לדודה שלי שגרה בבית דגן ומשם עברנו לשבועיים למלון בתל אביב. מאותו רגע נכנסתי למשבר. מחקתי את הטיקטוק שלי, התלבשתי צנוע, הלכתי לטיפול פסיכולוגי והתחלתי לקחת כדורים הומאופתיים כי הייתי בחרדה ענקית".
זה מלווה אותך עד היום?
"כשהייתי בישראל לא הייתי אפילו לרגע לבד, לא רציתי לצאת עם חברות, לא יכולתי להתקלח לבד, פחדתי. אם הייתי רואה מישהו מעט חשוד, הייתי מתקשרת ישר למשטרה. פה בפורטוגל אני מרגישה שקט, אני מרגישה בטוחה. אני לא אלך לבד ברחוב בלילה כי יש פחדים שעדיין מלווים אותי, אבל יש שלווה כזו, אין לי דאגות".
סיפרת לג'ורג'ינה וכריסטיאנו את הסיפור האישי שלך מ-7 באוקטובר?
"לא. סיפרתי להם בכלליות על מה שקרה ועדין קורה בישראל, על זה שחמאס התחילו את המלחמה וקצת ממה שהם עשו".
למה לא סיפרת את הסיפור האישי שלך בעצם?
"קשה לי נפשית להיזכר בזה במפגשים משפחתיים כשאנחנו במסעדות. אני לא מרגישה שכיף ונכון להיכנס לזה".
הם בסופו של דבר אנשים רגילים
איפרגן אולי לא מתרגשת מהמעמד, אבל ברור שסטורי אחד של רונאלדו או בת זוגו יכול להקפיץ לה את קריירת הדוגמנות ברגע. "אני יודעת את זה, זה ברור, יש לי את בן הזוג הכי מפרגן בעולם וזה כבר דובר", היא אומרת על האפשרות לשתף פעולה עם מי מבני משפחת בן זוגה. "זה כיף שרוצים שאני אצליח וזה גם כיף שכשאצטרך, יהיה לי במי להיעזר. אני מעריכה את זה".
בסוף להיות אחד מהכדורגלנים הכי מפורסמים בעולם, זה חתיכת מעמד.
"אני לא מסתכלת על זה בצורה הזאת ולא נותנת לזה את המקום הזה אצלי. אני גם חושבת שכל הסלבס, לא רק הוא, הם בסופו של דבר אנשים רגילים כמונו. או-קיי, יש לך יותר עוקבים ואתה מפורסם, אבל אתה בן אדם מבחינתי לפני הכל. לא אכפת לי מי הוא ומה הוא, אבל אני מבינה שזה לא משהו רגיל. נגיד, אח שלי היה עם חבר בברצלונה ובגלל המצב נהרסה להם החופשה והוא היה ממש מבואס. הזמנתי אותו אליי וביקשתי שנונו יארגן לי חולצה חתומה של רונאלדו כדי לעודד אותו. ההתרגשות שלו כשהבאתי לו את זה הייתה מטורפת".
אתם מבלים הרבה ביחד?
"אנחנו לא נפגשים לעתים קרובות כי הם גרים בערב הסעודית ומכאן זה בערך עשר שעות טיסה, וגם אין לי כניסה לשם כי אני עם דרכון ישראלי, אבל כשהם באים לפורטוגל, אז ברור. נונו מדבר איתם הרבה בטלפון".
כמה התלהבו במשפחה שלך מהייחוס המשפחתי? הם חובבי כדורגל?
"המשפחה שלי אוהבת כדורגל, אבל לא הייתה איזו התלהבות קיצונית. בני הדודים הקטנים שלי ממש התלהבו".
אם הם יבקשו ממך סרטון לבר מצווה מרונאלדו, תעשי?
"לא, אני גם לא במקום הזה מולו וגם אם כן, אני לא חושבת שהייתי עושה את זה כי זה לא אני. אני לא אוהבת לבקש דברים כאלה, אני מעדיפה להביא חולצה עם חתימה שלו, אני חושבת שזה גם משהו יותר שווה מסרטון".