מסע החיים המפותל של קסניה טרנטול כלל עלייה לישראל בגיל צעיר, חשיפה בריאליטי, מערכות יחסים מתוקשרות שהסתיימו ברעש, גירושים וקשיים כלכליים. את כל אלה ליווה סוד שהטיל עליה צל כבד, שאותו היא חושפת כעת לראשונה: "זה היה רגע ששינה בתוכי משהו עמוק. בגיל 18, אמא שלי גילתה לי שמי שחשבתי שהוא האבא החורג שלי, הוא בעצם האבא הביולוגי שלי. כל השנים קראתי לו אבא, הרגשתי שהוא אבא, אבל לא ידעתי את הסוד שהסתירו ממני. בגיל 3 גיליתי שאמי הייתה נשואה בעבר. חשבתי שהגבר שלו היא הייתה נשואה, הוא אבי הביולוגי".
עד לרגע הזה, היא חשבה שאמה התגרשה מאביה הביולוגי. עם השנים אמה החלה לצאת עם אדם בשם איגור שהפך לדמות אב עבורה, עד שהסתבר שהוא למעשה תמיד היה אביה הביולוגי. "קראתי לו אבא כי הוא תמיד היה שם, נוכח, הדמות שחינכה וגידלה אותי, אבל כל השנים הייתי בטוחה שיש לי אבא שגר ברוסיה. ככל שהתבגרתי התחלתי לשאול שאלות כמו איפה אבא שלי ולמה הוא לא בקשר איתי, ואמא שלי, שהייתה עסוקה מאוד בעבודה, אמרה לי שנדבר על זה בזמן הנכון. בסוף זה לקח 18 שנה".
ומה קרה בגיל 18?
"הם החליטו לספר לי שאיגור זה אבא שלי, וזה היה רגע מאוד מרגש. סוף-סוף הייתה לי הקלה, אבל גם רגשות מעורבים. שמחתי, ומצד שני הפסדתי 18 שנה מהחיים שלי. חייתי עם מישהו שקראתי לו אבא, אבל בתחושה שלי לא יכולתי להעניק לו את החיבוק שמגיע לו, כמו שהיום את רואה ילדה שרצה לאבא. תמיד היה איזשהו גבול מסוים שלא יכולתי לחצות".
כעסת שהם הסתירו ממך את האמת?
"היה הרבה כעס ושאלות, אבל היום, כשאני בת 37, יש פתיחות גדולה בינינו ואנחנו מאוחדים מתוך הקשיים. דווקא מתוך הכעס בנינו מערכת יחסים חזקה יותר. אני מבינה אותם, הם לא יכלו לספר לי, הם הגיעו לארץ ולא ידעו שזה מה שמצפה להם. הם פחדו לפגוע בי כי הם לא ידעו איך להתמודד עם זה. היום יש כל כך הרבה עזרה, קואצ'רים ופסיכולוגים שמתמחים בטיפול בילדים, אבל אז זה היה בושה לדבר ולספר את האמת. למרות הכל, אבא שלי נתן לי ולאחותי את החינוך הכי טוב, הוא בחיים לא הרים עלינו את הקול, הוא תמיד היה שם בשביל לתמוך בנו. יום אחד הוא אמר לי, 'אני רוצה להתנצל בפנייך'. שאלתי אותו למה, והוא ענה, 'מהרגע שנולדת ידעתי שאת הבת שלי. אני מצטער שלא יכולנו לספר לך את זה ושחווית חוסר כל השנים האלו'. פתאום הכל התבהר. הגילוי הזה טלטל אותי, אבל הוא גם גרם לי לעבור תהליך של עיבוד, של שאלות וכאב, אבל גם של חמלה. במקום מסוים האהבה שחוויתי הייתה אמיתית, גם אם לא תמיד הסיפור שסיפרו לי היה שלם".
היום בדיעבד, את יכולה להבין את הבחירה שלהם להסתיר ממך את האמת?
"היום אני מבינה שהורים עושים בחירות מסוימות כדי להגן ולשמור על הילדים שלהם ולאפשר להם להיות פשוט ילדים, ואני מודה להם על זה. עשיתי לאורך השנים בחירות שגויות שפגעו בי, הרחיקו אותי מעצמי והרסו חלקים שחשבתי שכבר לא יתוקנו לעולם, אבל זה לא קרה סתם. גם אני עשיתי את מה שידעתי כשהיו לי יותר שאלות מתשובות. כשהזהות שלי הייתה מטושטשת וגם בתוך המשפחה הרגשתי חוסר שייכות, חוסר הבהירות, משבר הזהות והחיפוש אחר עצמי הובילו אותי למקומות כואבים, למערכות יחסים שלא שירתו אותי ולהתנהגויות שהרחיקו אותי מהלב שלי. כשהתחלתי לקבל אחריות, כשהסכמתי להתמודד, התחיל השינוי. היום אני לא מחפשת יותר אישורים מאף אחד. אני לא צריכה הוכחות מבחוץ כדי לדעת מי אני. האישור היחיד שאני צריכה הוא מעצמי, והיום אני סוף-סוף יודעת לתת אותו".
לא הייתה לי מיטה, אספתי חפצים מחברים
טרנטול עלתה לארץ עם הוריה ואחותה הגדולה ארינה בשנת 1993, כשהיא רק בת 5. המשפחה התגוררה בלוד, והוריה נאלצו לכלכל את עצמם בעבודה מסביב לשעון כדי לשמור על רמת חיים בסיסית עבור המשפחה. במקביל היא חוותה גזענות, בריונות וחרמות מהסביבה. "חייתי בתחושה של חוסר שייכות, בלי זהות. את לא באמת יודעת מי את ומה את, איך את, באיזה שפה את מדברת, מה הלאום שלך, ולזה הצטרפו גם השאלות על אבא שלי. משם הגיעו הרבה רגעים שמצאתי את עצמי במצב של קורבנות והתמסכנות. התחלתי לספר לעצמי שאני לא רצויה ושאף אחד לא רוצה אותי, זה דבר קשה לגדול עליו".
ספרי על המצב הכלכלי בבית.
"ברוסיה תמיד היה לנו הכל, ההורים של היו אנשים אמידים, מצליחים, משכילים, אבל הייתה בהם תשוקה עמוקה לבנות חיים במדינה יהודית, לגדל אותנו בסביבה עם שורשים וערכים שהם מאמינים בהם. הם עזבו הכל, קריירות, חיי נוחות ויציבות ובחרו להתחיל הכל מהתחלה בארץ זרה מתוך אמונה שזה ייצור עתיד טוב יותר עבורי ועבור אחותי. אבל כמו הרבה עולים, המציאות הייתה מורכבת יותר".
מה את זוכרת מהתקופה הזו?
"ההורים שלי תמיד שמרו על מטרה ברורה, לתת לנו את הטוב ביותר. הם עבדו בלי סוף, ועם מעט מאוד הם הצליחו לבנות בית מלא באהבה, ערכים וכבוד. היו תקופות שהיינו ממש על גבול העוני, אבל הם אף פעם לא נתנו לנו להרגיש את זה. בגיל 15 התחלתי לעבוד ולממן את עצמי. אני ואחותי היינו מבשלות, מנקות ודואגות לעצמנו, ולא הייתה לנו את החמימות הזאת שמישהו בא, מחבק, תומך. הם רצו להרוויח מספיק כסף כדי שתהיה לנו השכלה, שיהיה לנו אוכל בבית, שיהיו לנו בגדים, שנהיה חלק מהסביבה. למרות זאת, הייתי מסתובבת במקומות הלא נכונים ולא הייתה לי תמיכה מהם, לא כי הם לא רצו, אלא פשוט כי הם לא יכלו לתת. שם התחלתי להגיד שהכל בסדר גם כשלא היה לי טוב. בגירושים שוב מצאתי את עצמי במקום ההישרדותי הזה".
הגירושים שטרנטול מציינת התרחשו בקיץ 2023. אחרי שנתיים של נישואים, היא התגרשה מאיש העסקים כרמי עמר, שמבוגר ממנה ב-17 שנה. הוא גרוש ואב לילדים, היא עדיין מחכה להיות אמא. למרות זאת, זו לא הייתה הסיבה לפרידה, לדבריה. "גם כרמי מאוד רצה משפחה וילדים", היא משתפת, "אבל הזוגיות לא הייתה טובה. הבנתי שאם אני לא אהיה נאמנה לעצמי, אני אאכזב את עצמי. אפשר לפעמים להילחם על זוגיות, אבל גם לא צריך להילחם בלי הפסקה בתוך הזוגיות. את צריכה לדעת שמי שמולך רואה ומרגיש אותך. בכל אחד מאיתנו יש קוף קטן, ואם את לצד מישהו שיכול להוציא ממך את הקוף הזה, אז את צריכה להבין שזה לא הבן אדם שאת צריכה להיות לצידו".
כמה הפרידה הייתה קשה עבורך?
"קשה מאוד, רגשית וכלכלית. באותה תקופה כבר התחלתי להתרחק מאור הזרקורים והייתי כמעט בלי עבודה, רק התחלתי ללמוד הדרכת פילאטיס. חייתי ברמת חיים מאוד גבוהה בבית גדול ומפנק ברמת השרון, ועזבתי אותו בלי שקל. המעברים האלה לא היו פשוטים. את באה, משרישה שורשים, ואז צריכה לעקור את עצמך מהר. זה מתיש. לפעמים הייתי מסתכלת על עצמי במראה ורואה רוח רפאים, וכל זה בזמן שאני צריכה לשדר עסקים כרגיל, שאף פעם לא ידאגו לי. אצל קסניה, הכל תמיד בסדר".
בגיל 35 מצאה עצמה טרנטול מתגוררת לבד ביחידת דיור ששכרה באבן יהודה. "זה היה מלהגיע ממקום של שפע, שיש בו הכל, ליחידת דיור שלא היה בה כלום. אפילו מיטה לא הייתה לי. התחלתי לאסוף חפצים מחברים, להיעזר באחרים, שזה משהו שמאוד קשה לי לעשות. בחיים לא ביקשתי עזרה, אבל לא הייתה לי ברירה. הייתי בלי עבודה, אז הלכתי ולקחתי הלוואה בבנק. במקביל התחלתי לעבוד כמדריכת פילאטיס, וגם זה היה לי מאוד קשה. אני, קסניה, שהצטלמתי לאינספור תוכניות אירוח, שהייתי מנחה אירועים מול אלפי אנשים, פתאום צריכה לעמוד מול כמה אנשים בודדים ולאמן. פחדתי שיבקרו אותי, שאני לא אהיה מספיק טובה. לא הצלחתי לעבוד מהלחץ, הייתי מבטלת אימונים, מקבלת בלאק-אאוט באמצע השיעור, מגמגמת. באחד השיעורים הסתכלתי על המתאמנים ואמרתי לעצמי בראש, 'קסניה, תרפי'. אחת המתאמנות קלטה את המצב שלי ואמרה לי, 'הכל בסדר, אנחנו איתך'. הייתי במצוקה אמיתית כי זה עשה לי פלאשבקים לילדות, כשלא הצלחתי במבחן, המורה צעקה עליי וכולם צחקו".
היו רגעים שחששת שלא תשרדי את זה?
"האמנתי שהכל יהיה בסדר. חייתי במינימום, אבל לפחות הייתה לי קורת גג. ידעתי לאן אני חוזרת, ידעתי מאיפה אני הולכת ושיש לי את השקט שלי. הייתי מסתגרת עם עצמי הרבה. חייתי במינוס, היום אני לא מתביישת להגיד את זה. עד היום אני סוגרת את החובות שלי".
אמרו, "היא הולכת איתו בגלל הכסף". זה לא נכון
טרנטול פרצה לחיינו אחרי שהשתתפה בתוכנית "האח הגדול" לפני כעשור. את התוכנית היא סיימה במערכת יחסים מתוקשרת עם עמרי בן נתן, השניים התארסו, אבל ביטלו את האירוסין כמה חודשים לאחר מכן. "קיבלתי המון אהבה אחרי 'האח הגדול' ואני ממש מודה על זה, אבל לאורך הזמן איבדתי את עצמי באור הזרקורים".
איך זה בא לידי ביטוי?
"זה התחיל בזה שרוב הבחירות שעשיתי היו שגויות. אם היית מדברת עם קסניה של פעם, היית מדברת עם קסניה מאוד קורבנית ומתמסכנת. היום אני מבינה שכל מה שקרה קרה אך ורק לטובתי, כדי להביא אותי למצב שאני נמצאת בו היום, מקום של חמלה כלפי עצמי, של סליחה. ההפסקה מהתעשייה בשנים האחרונות עשתה לי פשוט מדהים. היא גרמה לי להתכנס פנימה ולשאול את עצמי את השאלות הכי קשות שיש – מי אני, מה הזהות שלי, מה אני רוצה בחיים, האם כל מה שאני עושה זה בשביל לרצות אחרים. להיות בתוכנית ריאליטי זה תפקיד שאת לוקחת איתך גם אחר כך, כי את נכנסת לאיזושהי מערכת שצריך להביא בה ערך מוסף, לספק את הסחורה. בשנים הראשונות מאוד נהניתי מזה, אבל אחר כך הבנתי את הקושי שזה גורם לי".
את זוכרת משהו ספציפי שגרם לך להבין?
"כשאת נפרדת מבן זוג ומוצאת את עצמך בתוך תהליך של פרידה כואבת, ועדיין צריכה תוך כדי לתת דין וחשבון לראשון שיפרסם את הכתבה עלייך. זה דבר מאוד לא פשוט. עם כל כתבה שהייתה יוצאת, הייתי ננעלת לאיזה שלושה ימים בבית. היה לי קשה לקבל ביקורת, ואוהו, קיבלתי. לכולם תמיד היה משהו להגיד, וזה ריסק אותי וחלחל לאט-לאט. מה ששבר אותי לגמרי היה כשהתחלתי לצאת עם ישראל אור אחרי שהוא וטיטי (איינאו – יה"א) נפרדו. אני וטיטי כמעט ולא הכרנו, אבל התקשורת הפכה את זה לסיפור שאנחנו החברות הכי טובות וזה מה שאני עושה לה מאחורי הגב. הכותרות היו קשות, ואז הזמינו אותי לאירוע השקה. הגעתי לשם וראיתי שעשו לי אמבוש, גם טיטי הייתה שם, וכל התקשורת הייתה עליי. עמדתי וגמגמתי, בסוף יצאתי משם עם רגליים רועדות. אני נזכרת בזה ופשוט מרחמת על עצמי, איך סביבה שכל כך סמכתי עליה פשוט תקעה לי סכין בגב. היום אני וטיטי חברות מאוד טובות וקרובות, אנחנו חולקות שיח עמוק, דרך משותפת, ותמיכה אמיתית זו בזו. הקשר שלנו מאוד התחזק עם השנים, ונוצרה בינינו חברות מדהימה. היא מעוררת השראה עבורי, וזה לא מובן מאליו שהגענו למקום הזה. פעם הייתי מנוהלת על ידי הכעס, התגובות שלי היו מאוד אימפולסיביות וגם הבחירות שלי. ועדיין, המשכתי לעבוד ולעשות כסף כי תמיד היה חשוב לי להיות עצמאית, גם כשכבר היו לי ספקות במקצוע הזה".
בזמן הזה הכרת את מי שהיה בעלך, כרמי עמר.
"נכון, וגם פה לאנשים היה מה להגיד, 'היא הולכת איתו בגלל הכסף', אבל זה ממש לא היה נכון. הכרתי את כרמי והתאהבתי בו, התאהבתי במשפחתיות, התאהבתי בילדים".
יכול להיות שחיפשת דמות אב?
"לא בדיוק, זה מתוך המקום הזה שאני גידלתי את עצמי עד שלב מסוים, ופשוט רציתי להישען על מישהו, להרגיש שהוא יותר חזק ממני".
שנה אחרי הגירושים, לחייה נכנס בן זוגה הנוכחי, אורן גדאל, איש הייטק בן 46, גרוש פלוס 2. "הכרנו דרך חברים משותפים. זה היה בתקופה שהייתי במקום הכי לא זוגי, רציתי להכיר את עצמי מחדש ושאלתי את עצמי שאלות קשות, עוד התאבלתי על הדברים שהשארתי מאחור. לא חשבתי בכלל על זוגיות, וגם הוא היה אחרי גירושים ואמר לי שהוא לא מחפש זוגיות, ובטח שהוא לא רוצה עוד ילדים. למרות זאת, החלטנו שאנחנו יכולים להיות חברים כי כיף לנו ביחד. עם הזמן, מצאנו את עצמנו נפגשים יותר ויותר ונכנסים לשיחות עומק, בחיים לא הגעתי לעומק כזה עם מישהו. אחרי חצי שנה שנינו כבר הבנו שאנחנו ביחד, אבל החלטנו לא לדבר על זה בחוץ, כי לא ידענו לאן זה יוביל. בילינו כל רגע ביחד, וכבר הכרתי את הילדים שלו. בספטמבר, ביום ההולדת שלו, הוא הציע לי שנעבור לגור ביחד. בינואר עברתי לבית שלו בהרצליה ולא מזמן עברנו מהבית שלו לבית משותף, גם הוא בהרצליה, שמתאים להתרחבות".
התרחבות משפחתית?
"בטח, מה זאת אומרת? אנחנו כל הזמן צוחקים שבשיחה הראשונה שלנו אמרנו שאנחנו לא רוצים זוגיות והוא אמר שהוא לא רוצה עוד ילדים, אבל הזמן והקרבה הובילו לזה שאנחנו גרים יחד ושהוא רוצה את פרי האהבה שלנו. זה ממש הגיע בשלבים, זה נבנה ממקום של חברות".
את מחכה להיות אמא?
"בטח, אני כמהה לזה, ואני חושבת שהטיימינג הנכון שלי הוא בדיוק עכשיו. נכנסתי לקשר הזה עם חששות, פחדים וטריגרים שנדרתי לעצמי לא לשוב אליהם, אבל לאט-לאט, למדתי לאהוב מחדש. היום ליאור ותומר, הילדים שלו, הם חלק בלתי נפרד מהעולם שלי. נכנסתי לחיים שלהם בעדינות. אני רואה גם את אורן לא רק כבן הזוג שלי, אלא גם כחבר הכי טוב שלי, המשפחה שלי".
כמה הזוגיות הזאת מקלה עלייך כלכלית?
"שנינו אנשים עובדים, בנינו את עצמנו בעשר אצבעות ואנחנו רוצים לרוץ ביחד. אני מקימה עסק של פילאטיס בבית שעברנו אליו בהרצליה ומסיימת לימודי שיקום. יש כל כך הרבה מדריכות היום, וכל אחת מביאה את השיטה שלה ואת הייחודיות שלה. גם אני רוצה".
את מרגישה שאת במערכת יחסים בריאה היום?
"חד משמעית כן. זימנתי את זה לעצמי כל יום מחדש בתפילות שלי, אמרתי שלא יכול להיות שאני עוברת את כל הקושי הזה ולא יגיע אליי דבר טוב. אין סיכוי. עכשיו, כשאני במקום טוב, אני מרגישה שאני יכולה לחזור למקום שהתרחקתי ממנו".
לחזור לאור הזרקורים? להיכנס לעוד תוכנית ריאליטי, קמפיינים, לעבוד ברשת?
"כן, אני אשמח לחזור לזה, אבל היום אני מגיעה כאישה, לא כנערה, זה משהו אחר. 'האח הגדול' אני יודעת שלא אעשה שוב, היה טוב וטוב שהיה. הרווחתי מזה הרבה ואני מודה על הכל, אבל זה פחות מתאים לי עכשיו".
למה לחזור עד שהרווחת את השקט שלך?
"השקט שלי עדיין שם. אני חוזרת ממקום נעים, ממקום שאני מביאה ערך מוסף כדי ללמד אנשים איך אפשר לחיות בחמלה כלפי עצמך, גם כשאת עוברת מסע חיים שהוא לא פשוט. אם עברתי את כל מה שעברתי עד היום, יש לי איזושהי שליחות לעזור לאחרים ואני אעשה את זה. אני במקום בריא יותר, נקי יותר וגם בוגר, בשל".
עד שהיא תחזור לאור הזרקורים, טרנטול מתמקדת בעסק המשפחתי שהיא מקימה עם הוריה, Tarantul Jewelry. "אבא שלי הוא חרט אומנותי שמתמחה ביצירת דברי יודאיקה ואמא שלי היא גמולוגית (עוסקת בתורת אבני החן – יה"א). יחד הם הקימו בית מלאכה קטן ואינטימי, ואנחנו מייצרים בו תכשיטים ייחודיים. היום אנחנו חולמים על שיתוף פעולה, ליין תכשיטים אישי שלי מתוך חיבור עמוק למהות שלנו כמשפחה. כשעלה הרעיון אמרתי לאמא שלי, 'בואי נשב קודם, נדבר, נפתח את כל הסודות'. פחדתי מזה, אבל בדיעבד זה היה הדבר הכי מדהים שעשיתי".
אפשר להגיד היום שאת קסניה חדשה.
"אני לא אוהבת את המונח הזה, 'קסניה חדשה', כי הקסניה הזו היא תוצאה של כל מסע החיים והקשיים שעברתי. אני שלמה עם עצמי אבל לא מחפשת שלמות. אם פעם רדפתי אחרי הדבר הזה, זה דבר שהוא לא קיים יותר. אני מחפשת השלמה, אני מחפשת שלווה, והשלווה נמצאת בתוך הלב שלי. אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות, ויש לי סביבה שתומכת בי. הייתי רעילה לעצמי וזימנתי לעצמי את הדברים הלא נכונים, אבל עברתי, ואני עדיין עוברת, ריפוי. כל יום הוא הזדמנות ללמוד, ואני חושבת שמגיעה לכל אחד ואחת מאיתנו הזכות לרפא את עצמו, להיות בסביבה הנכונה ולהיות בחמלה, שזה הדבר הכי חשוב. בזכות המקום הזה זכיתי בגבר הכי תומך בעולם שמדרבן אותי להצלחה, שמאמין בי. יש לי על מי להישען גם כשאני מספרת את החולשות שלי, וזה מבחינתי עולם ומלואו".
צילום: זוהר שטרית | סטיילינג: ראובן כהן | איפור: מישל אדרי | שיער: איתי שי | ע. סטיילינג: ניב אהרוני | הפקה: טל פוליטי