נועם פרוסט היא כנראה לא הדוגמנית הטיפוסית שלכם. היא אמנם מדלגת כאיילת קוטור בין בירת אופנה אחת לאחרת, אבל אין סיכוי שתמצאו אותה רוכנת מעל אסלה במסיבה פרטית של ג'ון גליאנו, כשקולגה גבעולית מחזיקה לה את השיער. בעולם של פרוסט, הדבר האפל ביותר בתחום הוא לכל היותר הביורוקרטיה של תיאום המס. היא מעולם לא נתקלה בצלמים מזלי ריר, הסטייליסט אף פעם לא אמר לה להוריד שלושה קילו והאגדות על הקוק בשירותים עדיין בגדר אגדות.
בהתחלה הקורקטיות שלה קצת מכעיסה. לא סמים, לא הפרעות אכילה, לא רומן עם כדורגלן, לא דימוי גוף בעייתי; פרוסט היא פשוט ילדה טובה מבית טוב, שממש במקרה נראית כמו מגנט השערוריות האקזוטי המכונה "דוגמנית". באופן אירוני, ככל שלומדים להכיר אותה מגלים עד כמה שמה הולם את מידותיה. היא קולית וקפואה כמו נסיכת קרח, אבל גם נעימה בצורה יוצאת דופן. עם מבט כחול וחד, אטיטיוד של כוכבת פילם נואר, וחן נערי שמתפרס על פני 180 סנטימטר – פרוסט היא ההבטחה הישראלית החמה ביותר בתעשיית האופנה העולמית כרגע. כל זה לא מפריע לה מפריע לה לפרגן לקולגות, ללכת עם אבא ואמא להופעות או להודות שהיא בחורה רגילה לגמרי ("באמת שכמעט כל כמה ימים אני הולכת ליפו לאכול חומוס").
פרוסט, 19, מגיעה לראיון בשמלת מקסי ארוכה וסוודר שמגיע לה עד הברכיים. השיער שלה אסוף ברישול ואין לה טיפת איפור על הפנים. היא נראית, לפני הכל, מסקרנת. כמעט בלתי נתפס לחשוב שהילדונת התמירה והשברירית הזו היא אותה דוגמנית שצעדה בפנים חתומות ומבט חודר על מסלולי התצוגה של ג'ונתן סונדרס, סימון רושה וכריסטופר קין רק לפני חודשים ספורים. בתעשיית הדוגמנות הצעירה להחריד של ימינו, היא עשויה להיחשב כלייט בלומר. את צעדיה הראשונים בתעשייה אמנם עשתה בגיל 16, אבל הפריצה הגדולה מתחילה עבורה רק עכשיו. עם אמא דוגמנית עבר (ענת בירן), אבא איש טלוויזיה (הבמאי עדי פרוסט) וסוכנות לונדונית שמייצגת את קייט מוס – זה כנראה רק עניין של זמן עד שהיא תהיה פרצוף מוכר בכל בית.
"אני גרה בתל אביב, הרבה פעמים עצרו אותי ברחוב והציעו לדגמן, אבל ההורים שלי לא כל כך רצו", היא מודה. "הם רצו לשמור אותי עוד ילדה, בבית. אני רציתי את זה, ובגיל 16 התחלנו לדבר על זה ברצינות. אבא שלי עשה את התוכנית הזאת לערוץ 2, נו, שכחתי איך קוראים לה...". "דוגמניות בע"מ", משלימה הסוכנת של פרוסט, אלינור שחר, שליוותה אותה לראיון ודאגה שפרוסט תזמין ארוחת בוקר מזינה (כריך מוצרלה בלחם רגיל לגמרי, עם פחמימות אמיתיות ואחוזי שומן).
שחר פגשה את אביה של נועם על סט התוכנית, היא בדיוק פתחה סוכנות דוגמנות והחיבור היה מיידי. "הגעתי עם אמא שלי לפגישה איתה והחלטנו שהולכים על זה", אומרת נועם", "מאותו רגע התחלתי להצטלם להפקות אופנה עם צלמים שאני ואלינור מאוד מעריכות כמו דודי חסון, יניב אדרי, גיא כושי. משם זה כבר התגלגל".
מתי הבנת שאת יפה?
"אני לא יכולה להגיד על עצמי משהו כזה", היא צוחקת. "אני חושבת שפשוט אה... הציעו לי הרבה פעמים, ו... היה נראה לי שזה בגלל שאני גבוהה ורזה", היא עוצרת לרגע ואחרי כמה שניות מוסיפה: "ונראה לי שצריך אופי מסוים – מישהי שיוצאת וטסה לחו"ל ויכולה לטייל לבד ולשלוט בכמה ערים בו זמנית".
איך באמת בחורה בת 19 מסתובבת לבדה בין שבוע האופנה בלונדון לניו יורק?
"התחלתי לטוס לחו"ל לפני שנתיים. בפעם הראשונה עם אמא לניו יורק לחודש ולפני שנה לפריס. השנה נסעתי לבד בפעם הראשונה לבד ללונדון לפאשן וויק, וזה מה שפרץ את כל הסיפור".
"כל הסיפור", למי שאינו בקיא ברזי תעשיית האופנה, הוא אותו רגע קוסמי שבו פגע המטאור נועם פרוסט בממלכה הבריטית וערער אותה מהיסוד. בארץ אולי נתקלתם בפרוסט בהפקות אופנה של שנקר, קמפיינים של נעמה בצלאל או בקטלוג של קום איל פו; בחו"ל, לעומת זאת, היא סנסציה.
איך את מסבירה את זה שרוב האנשים בישראל לא יודעים מי את?
"לא עשיתי הרבה לפני שטסתי – תצוגות לרנואר, לקום איל פו, לקסטרו. אני חושבת שעכשיו, אחרי הפאשן וויק בלונדון, יכירו אותי יותר".
אולי בגלל שאת לא הדוגמנית הישראלית הקלאסית.
"אני לא חושבת שהלוק שלי לא ישראלי. לדעתי אין דבר כזה 'לוק ישראלי'. יש בארץ אתיופיות, פולניות, תימניות, רוסיות. יש פה הכל מהכל וזה מה שהכי מהמם".
יצאו מפה הרבה דוגמניות מסחריות מצליחות בשנים האחרונות, אבל מעט מאוד דוגמניות על. במה דוגמנית כמוך שונה מבר רפאלי?
"דבר ראשון יש את הפאשן וויק שזאת חוויה מטורפת. את רואה את המעצבים הכי גדולים בעולם. ביום של התצוגה עצמה את מקופת בעשרות אנשים. לפעמים כשאת באה מתצוגה לתצוגה עפים עלייך איזה עשרה אנשים, משנים לך את הלק, משנים לך את השיער, משנים לך את האיפור. זה טירוף".
עוד הבדל בין דוגמניות מסלול לדוגמניות מסחריות, מחדדת הסוכנת, הוא ש"דוגמניות שעושות פאשן וויק, ואת יכולה לתאר לעצמך שיש מעט מאוד כאלה בעולם, נבחרות בפינצטה. בעצם 90 אחוז מהמקומות בתצוגות סגורים מראש לדוגמניות המובילות. זה אומר שבפועל בכל תצוגה יש איזה חלון של הזדמנויות קטנטן לבנות חדשות להיכנס. שתביני שכל אודישן זה 400 בנות. יש תור שמשתרך לאורך כל המדרגות של הבניין ועד הרחוב. לקבל את ההזדמנות הזאת זה מאוד מאוד קשה. הדוגמנית שבאמת מקבלת את הפאשן וויק ועושה שערים – היא זו שתקבל את הקמפיינים הגדולים כמו פראדה וז'יבנשי".
להיות דוגמנית מסלול זה אומר לרעוב?
נועם: "אני לא מרגישה את הלחץ הזה יותר מדי, אבל כן, בעקרון דוגמנית מסלול היא באמת מאוד רזה. זאת הדרישה. אני גבוהה ורזה מאז ומתמיד, וזה לא תמיד היה קל. אני חושבת שאני בערך באותו גובה מגיל 12."
את בגובה מטר שמונים מאז גיל 12?!
"בערך", היא מחייכת, "את הסנטימטרים האחרונים נתתי בגיל 14. זה היה לי מאוד קשה. תמיד נראיתי כמו הגננת של כולם. החברה הכי טובה שלי היא מטר שישים. במשפחה שלי תמיד הרגיעו אותי ואמרו שבסוף אני אוהב את זה. כולם אצלנו גבוהים. יש לי דוד שני מטר, סבא מטר תשעים, אח שלי עכשיו תופס תאוצה".
איזה איבר בגוף היית משנה?
"את כפות הרגליים שלי".
יש לך מושג למה כל הדוגמניות אומרות את זה?
"כן, נו, זה קשור לגובה. מידת הנעליים שלי היא 41. זה מצחיק באיזשהו מקום, לא?".
סוד ההצלחה של הדוגמניות מישראל
נועם נראית כמו בודהה בגרסה גבעולית. היא בשליטה מלאה, נועצת בי את מבטה הכחול והחודר ועונה בקול נמוך וקוּלי. מדי פעם היא צוחקת צחוק קצר ומחושב. מיותר לציין שלרגע לא משתרבבת לה חתיכת חסה בין השיניים. כל כולה אצילות ובגרות, רחוקה אלף שנות אור מהדימוי ההיסטרי והילדותי של הבנות שרואים ב"טופ מודל הבאה". הסוכנת משאירה אותנו לבד, ואני חושבת שאולי עכשיו משהו אצלה ישתחרר.
פרוסט הגיעה ללונדון מסודרת. היה לה חיבור טוב עם הסוכן הבריטי שלה, יהודי אוהב ישראל, ובסוכנות סידרו לה דירה. "הם אנשים מאוד קולים. כולם חייכו אלי, כיבדו אותי שהגעתי".
יש המון סיפורי זוועה על דירות דוגמניות.
"האמת שזאת חוויה. מישהי מישראל, מישהי מפולין, מישהי מברזיל – ואיכשהו כולן מסתדרות. למדתי כל מיני שפות חדשות. בפאשן וויק הייתי רק עם בחורה אחת בדירה. לרוב שמים אותך במרכז העיר כדי שתוכלי להגיע בקלות ממקום למקום בהתראה קצרה. במהלך היום בעיקר מתרוצצים מאודישן לאודישן".
מה לובשים לאודישן?
"האמת היא שרוב הדוגמניות לובשות שחור. קלאסי – בלי איפור, בלי לעשות שיער. את צריכה לבוא מאוד מפוקסת, כאילו זה האודישן הראשון היום ולא עברת עכשיו שבעה ואת עייפה. כשאני אומרת שאני מישראל לרוב מאוד מתרגשים. הרבה פעמים המלהקת או הסטייליסט הראשי הם יהודים, לא ידעתי שיש כל כך הרבה יהודים בתעשיית האופנה. לפעמים מזכירים את שירז טל ומעיין קרת. עוד זוכרים אותן ומדברים עליהן איתי מאחורי הקלעים. הם מאוד אוהבים דוגמניות מישראל כי אין איזה מראה מסוים – אף אחת לא נראית בדיוק כמו השנייה".
כשאני שואלת איזה בגדים שווים יצא לה ללבוש, היא יורה רשימה שתגרום לכל פאשניסטה לשמוט את הלסת לרצפה. אלכסנדר מקווין, ריקי אוונס, ג'ון גיליאנו ("עשיתי לו עכשיו תצוגה בפאריז"), כריסטופר קיין ("אני לא יודעת אם בארץ מכירים אותו, אבל הוא אחד החזקים, הוא הולך להיות ענק").
בבקשה תגידי שנותנים לך לשמור את הבגדים.
"לא יותר מדי. יש בנות שמבקשות, אני לא. כמובן שאם רוצים לתת לי משהו במתנה אני אשמח. יש בפאשן וויק מין מתחם כזה שדוגמניות באות אליו כדי להירגע בין תצוגות. יש שם אוכל, מסז'יסט, כל מיני מתנות קטנות כאלה לדוגמניות. אז זה כיף. קיבלתי הרבה מאוד קרמים, תיקים, דברים חמודים. דברים שבנות אוהבות".
יש לך חבר?
"היה לי, אבל עכשיו זה פחות זמן לחבר".
ומה עם חיי חברה?
"כל החברים שלי איתי כבר עשור. הם היו שם בנסיעה הראשונה שלי לחו"ל, סיפרתי להם הכל. כל פעם שאני נוסעת אני איתם בטלפון כל יום, יש לנו קבוצה בווטסאפ, אנחנו שולחים זה לזה תמונות. כשאני בארץ אני מבלה איתם כמעט כל יום".
אין קצת מתח עם החברות? הן לא מתבאסות ללכת איתך לים?
"דבר ראשון אני כמעט ולא הולכת לים. דבר שני, אף אחת לא מתבאסת על כלום. אנחנו מכירות אחת את השנייה כל כך הרבה זמן שזה בכלל לא אישו. אני גם בנאדם מולם, הם רואים אותי ברגעים טובים, הם רואים אותי ברגעים פחות טובים. הם מכירים אותי. הם לא חושבים עלי בתור דוגמנית".
אבל בעוד שפרוסט מדלגת בין אודישנים ומקבלת מתנות, החברות שלה עמוק בשירות הצבאי. "התגייסתי, שירתתי והייתי מפיקה ביחידת הסרטה בפיקוד העורף. שוחררתי לפני הזמן מטעמי בריאות. היה לי מאוד חשוב לשרת בצבא ולעבור את החוויה הזאת".
יש פה נטייה לעשות עליהום על דוגמניות שלא מתגייסות.
"כל אחד והסיפור שלו. לי היה לי חשוב להתגייס וגם חשוב לי לשלם את המיסים שלי בארץ, למרות שבחו"ל היה יוצא לי הרבה יותר זול. אני מחוברת לפה, זאת המדינה שלי. בסופו של דבר אני רואה את עצמי חיה ומקימה משפחה בארץ. בשנים הקרובות אני אקפץ לי ממקום למקום, אבל אני תמיד אחזור לכאן".
אם יש פיצה נאכל פיצה
פחות מיממה אחרי הראיון פרוסט עלתה על מטוס לניו יורק לנסות את מזלה בבירה הרווחית ביותר לדוגמנית מבטיחה. בתוכנית: אודשנים, בדיקת אופציות והרבה הרבה שערים. "לקבל שער בווג יהיה ממש נחמד", היא אומרת ספק בקול ספק לעצמה, ומודיעה שהיא נוסעת בביטחון מלא, הפעם לבד.
את יכולה להבין איך בר רפאלי מסתדרת עם סוכנת שהיא גם אמא שלה? היית מסוגלת לעשות את זה?
"כשאמא שלי טסה איתי והייתה איתי בחו"ל בפעמים הראשונות זה מאוד עזר לי. באופן כללי זה עוזר שאמא שלך לצדך ועוזרת לך לקבל החלטות. אבל אני לא חושבת שאמא שלי הייתה עוזבת עכשיו הכל ורצה איתי ממקום למקום. יש לה דברים אחרים לעשות".
ועכשיו לא תראי אותם כמה חודשים. את לא מפחדת מהבדידות?
"הדבר הכי מפחיד בשבילי היה כשטסתי לבד בפעם ראשונה. ההורים שלי לא ידעו איך אני אתמודד, אלינור לא ידעה איך אני אתמודד. פעם ראשונה לבד זה תמיד מפחיד. אני גם מאוד חסרת סבלנות בטיסות. עד עכשיו אני קצת משתגעת מזה. הצד החיובי הוא שאני יכולה לשמוע את המוזיקה שלי ושחזרתי לקרוא הרבה מאוד ספרים בזכות הטיסות הארוכות האלה".
מה החוויה הכי מרגשת שחווית עד עכשיו בתור דוגמנית?
"לקבל תצוגה ראשונה. טסתי בלי לדעת מה יהיה, אם ילך לי או לא ילך לי, אם יאהבו את איך שאני נראית. לא היה לי מושג. היום אין מראה מסוים שמתאים לדוגמנות, כל דבר יכול להיות יפה או מכוער באותה מידה. הכל תלוי במישהו שמסתכל עלייך ומוצא בך איזה משהו. אז לדעת שהאנשים הכי-הכי רוצים אותי אז זה פשוט כיף".
לפעמים כשמסתכלים על הפקות אופנה נדמה שדווקא כן.
"אז שיהיה גם כזה וגם כזה. הכל יפה."
"את יכולה לרשום שנועם עוברת BMI", מצהירה הסוכנת שחזרה בינתיים, וכמה דקות אחר כך מבקשת מנועם לסיים את הסנדוויץ'. היא לוקחת עוד ביס. "כשנולדתי הרופא הפך אותי ואמר: איזה רגליים ארוכות!", אומרת נועם. "אני הולכת המון בעיר, אני רצה כל היום כשאני בחו"ל, ואני כן אוכלת בריא אבל גם אוכלת הכל".
ואם תשבי עם חברות והן יזמינו פיצה?
"אז נאכל פיצה".