בין קרבות לקניות: איך 7 באוקטובר השפיעה על הבזבוזים שלנו?

חיים במציאות מדומה. זה כנראה הביטוי שהכי משקף את החיים שלנו מאז ה-7 באוקטובר. כולנו מרגישים שאנחנו מגלמים דמויות בתוך חיים שהם "כאילו" רגילים במצב ששום דבר בו לא נכנס תחת ההגדרה הזו בשום דרך הגיונית. אנשים, כלומר אלו שאינם מפונים מביתם או חטופים בעזה, קמים לעוד יום עבודה, איסופים פיזורים חוגים, בישולים, קניות וסידורים. הראש על אוטומט, אבל העיניים חוקרות כל תזוזה חשודה ברחוב, האוזניים קשובות במיוחד לכל סירנה שנשמעת כמו התחלה של אזעקה והלב עמוק עם החטופים בעזה, החיילים הלוחמים ועם כמיהה עזה לחיים קצת יותר פשוטים. אלו שלפני המלחמה.

לצד כל אלו - אנחנו רוצים לחיות. והמספרים מוכיחים שחלקנו לפחות גם מנסים לעשות את זה. בעוד מטוסי קרב נשמעים בשמיים – ניכר כי גם מטוסים ממשיכים לטוס ליעדים אקזוטיים, המסעדות מתמלאות שוב באנשים, בתי הקפה מלאים למדי בשעות היום, הקניונים מעידים על לא מעט קניות, גם אם הן רגשיות, ודומה שגם הבוטוקוס והחומצות חזרו לעבוד ולהחליק הרבה יותר מדי קמטי דאגה. אלה הדברים שישראלים מבזבזים את הכסף שלהם בימי המלחמה.

המספרים: ירידה בטיסות, עליה בפחמימות

לפי המספרים, ישראלים מבזבזים הרבה מאוד כסף. עדיין. אבל ישנן תנודות בהוצאות שלנו. מנתונים שקיבלנו  מחברת שבא, המפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי האשראי, ניכר כי באופן כללי ישנה ירידה ברכישות ובתשלומים מאז פרוץ המלחמה ביחס לשבוע ממוצע ב-2023, בימים שלפני ה-7 באוקטובר. עם כמה כוכביות.

לפי הנתונים, ניכר שהירידה המשמעותית, ואין ספק שגם הצפויה בהחלט, נרשמה במחוזות הנופשים בארץ ובחו"ל: הוצאות עבור סוכנויות נסיעות ירדו בכ-60% בממוצע לאורך כל הלחימה עד כה ובבתי מלון, ירידה דרסטית של כ-65%, כמו גם בכל הקשור לבידור ופנאי. בתחילת הלחימה, נרשמה ירידה משמעותית של כ-68%.
עם זאת, ניכרת התאוששות משמעותית בשבועות החולפים בכל אחד מהתחומים הללו.

ירידות פחות משמעותיות אך עדיין מובהקות נרשמו ברכישות של פרחים ומשתלות, צעצועים וספרים והלבשה והנעלה. רשתות המזון, אגב, עברו כמה שינויים במהלך הלחימה. בתחילתה, הקונים רכשו הרבה מאוד מתוך תחושה שכולנו ניכנס לבתים לתקופה ארוכה ונרשם זינוק ברכישות של עד 43 אחוז (מי אמר נייר טואלט?) אולם גם אלו התייצבו לרכישות יותר שכלתניות והגיוניות.

ומה דווקא עלה בחודשים האחרונים בהשוואה לשבוע ממוצע לפני המלחמה? ניכר כי אנחנו קונים יותר בבתי המרקחת והפארמים, רוכשים יותר ציוד לחיות המחמד שלנו, משקיעים בחשמל ואלקטרוניקה ומתפנקים על מעדניות, קצביות ומאפיות.

"בהשוואה לנתוני השבוע המקביל בשנת 2023 אנחנו רואים שמגמת העלייה בהוצאות באשראי ממשיכה", מסבירה טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא. "עדיין ישנם ענפים שסובלים ממצב המלחמה ובראשם התיירות לסוגיה, אבל גם בהם קיימת מגמת התאוששות. חשוב לציין כי ענפי המזון השונים מצביעים על עלייה בפעילות העסקית כבר לאורך יותר מחודש ימים".

עם הפנים לדיוטי: "מתחילים להזמין לפסח ולקיץ"

"אין ספק שטרם חזרנו אל רמת הביקוש לטיסות שלפני המלחמה, ועדיין מספרי הטסים נמוכים משמעותית מהרגיל", אומר ניר מזור, סמנכ"ל קשרי תעופה, אולם יחד עם זאת, הוא מציין כי מגמת התאוששות שהתחילה בדצמבר ניכרת לעין גם במספרי הטסים מדי יום וכן במספרי ההזמנות שנעשות מידי יום לחופשות עתידיות.

מזור מסביר כי דווקא ההבנה שמדובר באירוע ממושך ושההמתנה עד לסיומו עלולה להותיר את הצרכן עם הזמנת חופשה יקרה או כזו שאינה מתאימה לצרכי הלקוח מבחינת סוג מלון ומועדי טיסות, מביאות את השוק דווקא כן להזמין חופשות מראש. הוא מזהה מגמה של עליה ברכישות טיסות. "לאור מבצעי החברות השונות שמאפשרות מסלולים גמישים המאפשרים מינימום סיכון לכספי הצרכנים, כאשר הצרכן יכול לבטל את הנסיעה עד 14 יום לפי מועד הטיסה, אנשים כן חוזרים לרכוש מבעוד מועד חופשות".

גם אסף בן דב, סמנכ"ל שיווק ומכירות במלונות אפריקה ישראל, מבחין בהתאוששות איטית אך עקבית בכל הנוגע לתיירות פנים, לצד החזרה לשגרה בצל המלחמה. "אנחנו רואים התעניינות גוברת לתקופה הקרובה בעיקר של זוגות שמזמינים חופשות קצרות, לרוב ספונטניות, ללא תכנון מקדים כשהמטרה היא להתאוורר לימים ספורים. כמו כן, ניכרת גם התעניינות של משפחות לחג הפסח ולקיץ והזמנות של גופים מוסדיים, שמעוניינים לשריין חופשות קיץ לעובדים. אנחנו מאמינים שככל שהשגרה הזו תמשיך, נראה לאט לאט חזרה להתנהלות הרגילה של הזמנת חופשות מראש".

מזור מוסיף כי זה לא "הספונטניות" שבולטת מאוד בהזמנות חופשה כרגע, אלא גם קיים שינוי מהותי באורך החופשה. "אנשים מחפשים בעיקר להתרענן ליומיים-שלושה, מה שגם בהכרח משפיע על היעדים שהופכים להיות במרחק של עד 3 שעות טיסה לערך עם יכולת חזרה מהירה לארץ, במידת הצורך. זו הסיבה שהיעדים הבולטים הם אתונה, בטומי, בודפשט, בוקרשט ופראג".

יש ירידה במחירים ובגמישות הנופשים?
מזור: "נכון לעכשיו ישנה ירידה קלה מאוד במחירים לחופשות האביב והקיץ אולם  זו מגמה שעשויה להשתנות כשבתי המלון וחברות התעופה יסיימו את מכסות מבצעי הקדם להזמין שלהם. בכל הנוגע לחופשות לימי החורף הנוכחים, ישנה דווקא מגמה של עלייה במחיר, זאת לאור היצע טיסות נמוך מהרגיל בשל החזרה ההדרגתית בלבד של החברות הזרות".
בן דב: "במהלך החודשים ינואר- פברואר אנחנו מאפשרים ביטול של ההזמנה בהתראה של יום בלבד. כמו כן, בהשוואה לשנה שעברה, ישנה ירידת מחיר של 25-40 אחוז לרבעון הראשון של השנה. המלחמה הביאה לשינוי בהרגלי התפיסה של הזמנת חופשות. בשל המציאות, המשתנה, מדי יום, ישנה חשיבות מוגברת לגמישות בהזמנה ולאפשרות לבטל את החופשה בהתראה קצרה.

עם הפנים למזרק: עולם האסתטיקה הראשון להתאושש ויש סיבה טובה

"בשבועיים הראשונים, כולנו הייתה בבהלה נוראית ובקיפאון. הכל נעצר. אבל שבועיים לאחר מכן, לקוחות התחילו לחזור לקליניקה וחודש דצמבר היה החודש העמוס ביותר מבחינת ניתוחים. אפשר לומר שחזרנו לעצמנו, ברמת היקף העבודה בקליניקה", אומר לנו ד"ר אברי רווה, מומחה לכירורגיה פלסטית אסתטית. לדברי רווה, אלו ששבו היו אנשים שמטפחים שגרת וטיפוח קבועה וגם כאלו שקבעו תורים זמן רב מראש – אולם גם הגיע קהל חדש, שרווה מצביע עליו.

"זה נחלק כמובן לשניים: אלו שמבקשים לשמור את הכסף ליום גשום שלאחר המלחמה ואלו שהרגישו שהם רוצים את הכאן ואת העכשיו כי מה הכסף שלי שווה אם הכול יכול להיגמר מחר?", אומר רווה. "אנשים היו בתהומות דיכאון ורצו לצאת מזה, איכשהו. התחושה הכללית שקיבלתי מהלקוחות היא שהחיים קצרים ואין לדעת מה יהיה בעתיד. זו הסיבה שהגיעו לא מעט שביקשו לעבור ניתוח פלסטי שחלמו כבר הרבה זמן".

לדברי רווה, הקהל שמגיע לקליניקה הוא ברובו מבוגר יותר. "הצעירות שברובן אמהות לילדים קטנים, או כאלו המשרתות או נשואות לאנשים שגויסו למילואים יותר חושבות על הכסף העתידי והמשפחתי. הנשים המבוגרות יותר הן אלו שבאו לטיפולים הרגילים בקליניקה – מבוטוקס וחומוצות, טיפולי לייזר וניתוחים כאשר פייסליפט הוא בין הניתוחים המבוקשים היום".

עד כמה המצב משפיע על עור הפנים שלנו והביקוש לטיפולים?
"לפני עור הפנים, הוא בעיקר משפיע על הנפש. הייתה לי לקוחה שהבנות שלה היו במסיבת הנובה והצליחו לשרוד. היא ביטאה את תחושת המצפון שלה לבוא לעשות טיפול יופי כשכל זה קורה. היא אמרה לי שהיא מרגישה עם זה לא בנוח, אבל שהיא רוצה לחזור לחיים שלה. יש לא מעט נשים שמסבירות שהן מרגישות שהפנים שלהן נעשות עצובות, ו׳התווספו להן 10 שנים לגיל׳. מצד אחד, זו כמובן תחושה פנימית שלא בהכרח בא לידי ביטוי אצל כל אחת באופן ממשי על המראה. אבל אין ספק שמצבי מלחמה, לחץ, חרדה ודכאון גם משפיעים על תחושת החיות בפנים שלנו. לרוב נראה את זה בשליש התחתון של הפנים, באזור השפתיים – סוג של התרוקנות וחוסר ויטליות וכמובן באזור העיניים והעפעפיים – אזור שמאוד מושפע מעצב, נפיחויות, חוסר שעות שינה ועוד".

לדברי רווה, החזרה לטיפוח היא הרבה מעבר להחלקת קמטים. "אנשים מחפשים דרך להקל על עצמם. גם אם זה מנוהל מבחוץ פנימה. נשים יצאו לעשות לק ותספורות מהר מאוד כדי לשמח להן את הלב. אני חושב שזה חובה גם עכשיו ובמיוחד עכשיו. אני מבין את החשיבות של השמחה בשינוי. בגלל זה גם בחרתי במקצוע הזה. אני מרגיש שאני משפר איכות חיים וזו זכות גדולה".

אכלנו פחות באוקטובר, חזרנו בכל הכוח בדצמבר: מה קורה במסעדות?

עוד דרך לשפר איכות חיים, עד כמה שניתן, היא באמצעות אוכל ורצוי שיהיה ממש טוב ומנחם. מסעדות ללא ספק ספגו פגיעה קשה בתחילת הדרך. המחשבה לשבת בחוץ, על דרינק וארוחה, נראתה מנותקת. "מתחילת המלחמה נרשמה ירידה חדה של כ 65% בתפוסת המסעדות והביקוש בכל רחבי הארץ לעומת אוקטובר שעבר", אומר לנו דניאל מוסטקי, מנהל אונטופו ישראל, אתר להזמנת מקומות למסעדות וברים, אולם בחודש נובמבר, כבר ניתן לראות היה מגמת התאוששות. " לאט לאט נרשמת חזרה לשגרה של האנשים, בעיקר במרכז הארץ באופן טבעי, שכן בדרום ובצפון – האוכלוסייה, כידוע, מפונה".

בנובמבר, מסביר מוסטקי, כי עדיין נרשמה ירידה של 22% לעומת נובמבר אשתקד ובחודש דצמבר לעומת זאת, בעקבות ההפסקת אש ובשל העובדה שרוב הישראלים נשארו בארץ ולא טסו לחופשות חנוכה, כריסטמס וסילבסטר כמו בשנים קודמות, ראינו אפילו עלייה בביקושים ובהזמנות למסעדות של 10-15% לעומת דצמבר קודם". עם זאת, סכום ההוצאה לסועד לא השתנה לעומת החודשים לפני המלחמה.

לדברי איתן זינר, מנכ"ל חברת סיבוס פלאקסי, המסעדות כבר רגילות להתנהג כמו אקורדיון, עוד מימי הקורונה. "הם כבר יודעים טוב יותר איך פותחים, איך סוגרים, איך מגייסים עובדים, איך עובדים במשלוחים, ואיך חוזרים במהירות לעבודה רגילה. אז המלחמה הזאת לצערנו היא כבר על תרגולת שהם הכירו. וזה די מפתיע לראות כמה מהר הם הסיקו מסקנות לגבי התקופה הנוכחית וכמה מהר הם מיישמים". לדברי זינגר, גם בהזמנות דרך סיבוס, נרשמה ירידה לא מפתיעה באוקטובר (ירידה של 18 אחוז לעומת ספטמבר) אך בנובמבר כבר נצפתה עלייה של 35 אחוז לעומת אוקטובר.

ומה אנשים רוצים לאכול במלחמה?
 זינר מצביע על כך שבאוקטובר, נרשמו יותר עסקאות באוכל המהירֿ, זה שיושב בדיוק תחת הגדרות היצרן של "אכילה רגשית": יותר עסקאות בפיצריות, אוכל אמריקאי, בשרים ומזון מהיר. "לעומתם, הייתה ירידה בחדרי אוכל, מסעדות שף ואוכל ביתי. החל מנובמבר, נראית מגמת חזרה לתמהיל שלפני המלחמה: יותר חדרי אוכל ואוכל ביתי ופחות מזון מהיר".

קניה רגשית: קונים בגדים בזהירות

בואו נדבר על הפיל הכי גדול בחדר: כמה בגדים קניתם לאחרונה סתם כדי להכניס קצת צבע לארון וללחיים?
בשלבי המלחמה הראשונים, אומרים לנו מטעם קניוניG  סיטי כי התנהגות הצרכנים התאפיינה בזהירות, עם דגש על רכישות חיוניות כגון מזון, תרופות וציוד לחיילים. "אולם, עם הזמן, כשהאנשים התרגלו למצב, נוצר שינוי לכיוון חיפוש אחר שגרה, עם עלייה בתנועה בקניונים וחזרה לרכישות המביאות הנאה ופנאי, כמו בגדים ואלקטרוניקה. הרשתות הקמעונאיות הציעו מגוון מבצעים והנחות כדי לענות על הביקוש הזה, עם לקוחות שמייחלים להחזיר משהו מהשגרה והפינוק העצמי".

לפי נתוני RIS שמשווים ומודדים ביצועים בתחום הקמעונאות, מתחילת חודש נובמבר הורגשה עלייה משמעותית בקצב הצריכה בתחום האופנה, הנעלה, ואביזרי האופנה, בעיקר במוצרי בייסיק, וברשתות שהציעו מבצעי עומק.  בחודש דצמבר חל גידול משמעותי במכירות בקניונים, גם במוצרי פרימיום. הגידול המשמעותי ביותר נרשם בקבוצת קניוני עופר על פי נתוני ריס מדובר בממוצע של כ 21.5%  גידול בדצמבר 2023 לעומת דצמבר 2024. אחריהם קיוני עזריאלי עם 20.38% וקניוני ביג עם 17.48%.

מלחמה וקורונה: אנשים מחפשים בית ומייבש

שרון בירקמן, יועצת רגשית-פיננסית למשפחות ויחידים, ובעלת קבוצת הפייסבוק "ללא בזבוזים - בדרך לעצמאות כלכלית" בפייסבוק עם 51,000 חברים, מזהה בקרב לקוחותיה שהם דווקא עכשיו קונים יותר. "עכשיו, כשכבר מסתמן שישראל נמצאת בתחילתו של משבר כלכלי משמעותי, אני שמה לב שהלקוחות שלי דווקא קונים יותר, במיוחד בהשוואה לתחילת המלחמה. הם מסבירים לי ׳במקום החופשה׳, אבל אני מאמינה שאנשים רבים מרגישים שהכסף עלול להיעלם מהבנק בכל רגע בגלל המשבר המתקרב, והם רוצים להבטיח שיהיו סביבם חפצים כל עוד הם יכולים להרשות לעצמם. זו הסיבה שאנשים קונים יותר מוצרי חשמל ביתיים (בעיקר מקררים, תנורי מטבח, מכונות כביסה ומייבשים) וזאת מתוך חשש שעכשיו ׳ניתקע׳ בבית כמו בימי הקורונה ונצטרך להיות מסוגלים לפסק צרכים בסיסיים בבית. כמו כן, אני רואה שיותר לקוחות שלי מתחילים לשקול מחדש את האופציה לקנות דירה, ואני משערת שגם זה מכיוון שהם פשוט מפחדים שאם הם לא יעשו כלום עם הכסף, הוא ייעלם".

עוד משהו שקרה וכבר הצליח להשתנות בשלושה חודשי לחימה הוא האופן בו אנו קונים. "באופן כללי, בשבועות הראשונים למלחמה, בגלל איום האזעקות, ירדו כמעט מהפרק כל ההוצאות שדרשו יציאה מהבית שלא למטרות הכרחיות או בלתי נמנעות, בעיקר הוצאות סגנון חיים, אפילו חדרי כושר ובתי קפה. בין הלקוחות שלי ראיתי עלייה בהזמנה הביתה של כל דבר, ממוצרי צריכה בסיסיים ועד שופינג. הנושא הזה נרגע בהדרגה, הקניונים והסופרים שוב מלאים. כמו כן, היה לנו שלב קצר של ׳ברוגז׳ עם האתרים הגדולים ובראשם שיין ואמזון, מכיוון שהם ביטלו מבצעים ומשלוחים חינם לישראל. גם זה חוזר בהדרגה עם החזרה לשגרה. אמזון הרחיבו קצת את המשלוחים חינם לישראל, אחרי שצמצמו אותם משמעותית. שיין הגדילו את המינימום למשלוח חינם אבל החזירו את האופציה. וזה כמובן לפני שאנחנו מתייחסים להשלכות החות׳ים על המשלוחים לארץ".

כסף ומשברים: הכול נוגע ברגש

"גם אם אנחנו מכירים בזה או לא, לבני אדם יש מערכת יחסים רגשית עם כסף", אומרת שגיא ברסלב, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית שמתמחה בפוסט טראומה ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". "אם נביט לאחור תמיד נגלה שיש לנו סיפורים משפחתיים, אפילו כאלו שהתרחשו דור או שניים אחורה וקשורים לכסף. זיכרונות ילדות הקשורים לכסף, או אמירות שנחרטו בזיכרון מפי הורינו בנוגע לכסף, מטענים רגשיים הקשורים לנוכחותו או היעדרו של כסף בחיינו וערכים סימבוליים שאנו מייחסים לו – כפועל יוצא אנחנו מתנהלים בצורה רגשית מאד עם כסף ונבדלים זה מזו ביחסנו אליו. ידוע כי עתות מלחמה מכניסות אותנו לרמה גבוהה יותר של חוסר וודאות ומדגישות עוד את מקומו של הכסף בחיינו בפן הרגשי. אנחנו חוששים יותר ליכולת העתידית שלנו להשתכר, היכולת שלנו לשרוד בפנסיה וגם ממש ברמה היומיומית  - הדילמות שלנו לגבי אופן השימוש בכסף של כאן ועכשיו. האם להוציא ועל מה? האם לבזבז או לחסוך? האם לבטל הוצאות הנחשבות מותרות, ובכלל מהן מותרות ואיך נגדיר?".

לדברי ברסלב, חוסר הוודאות שמלחמות מביאות עימן יכול לשנות את התנהגותנו באפן דרמטי כשאנחנו מונעים מפחד, כל סדר העדיפויות שלנו מתהפך על פיו ונוכל לראות התנהגויות מסוימות בעוצמה גוברת, שאולי אפילו מגיעות לגוון אובססיבי כמו למשל אגרנות – אגירת חסכונות, סטוקים של אמצעי הישרדות ומזון, השקעה בערוצים שתמיד שומרים על ערכם, כמו זהב או נדל"ן.

בסופו של יום, "חרבות ברזל" לא רק יצרה מציאות ביטחונית מורכבת אלא גם השפיעה עמוקות על החיים הכלכליים שלנו ואין ספק שהיא מצביעה על יותר משינויים צרכניים. המלחמה משקפת גם את העמידות והגמישות של החברה הישראלית בפני אתגרים חדשים. כולנו נאלצים להתאים את עצמנו למציאות החדשה, לחיות בה, להשתנות בתוכה ולצמוח מתוך אי הוודאות. נקווה לימים מאוזנים יותר. ואולי זו גם הזדמנות טובה להזכיר לכולם לחדש דרכונים. מתישהו גם זה יחזור ושלא תמצאו את עצמכם בתורי ענק בלי תוקף בעמדת הצ׳ק אין.