המחוזי: אין צורך בצו הורות לאם גנטית שנעזרה בפונדקאית בחו"ל

אישה שהביאה לעולם ילד בפונדקאות בחו"ל, עם הביצית שלה, לא תזדקק לצו הורות פסיקתי כדי להיחשב כאימו - כך קבע לאחרונה באופן דרמטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בכך דחו סגן הנשיא אריאל ואגו (אב"ד), השופטת גאולה לוין והשופט גיל דניאל את עמדת המדינה, לפיה צו ההורות הוא תנאי להכרה באם הגנטית כהורה. לצד זאת הובהר שלא מדובר בהורות אוטומטית, וכי עדיין נדרשת הכרעה בתביעת אימהות לצורך הכרה בה.

המשיבים הם בני זוג נשואים, אזרחי ישראל, אשר פנו לבצע פונדקאות בגיאורגיה. כתוצאה מההליך נולדה לפני כשנה תינוקת, כאשר במאי אשתקד התקבלו תוצאות בדיקה גנטית, המאשרות שבני הזוג הם הוריה הביולוגיים. כשבוע לאחר מכן, על סמך תוצאות הבדיקה, ניתן פסק דין המכיר במשיב כאבי התינוקת.

אלא שבניגוד אליו, זוגתו נאלצה לעבור דרך חתחתים כדי לזכות בהכרה המיוחלת. זאת, על רקע עמדת המדינה שלפיה במקרים מעין אלו נדרש הליך שיפוטי שינתק את הקשר בין הפונדקאית ליילוד, יכונן את קשר האימות בינו לבין בעלת הביצית - ובכך, למעשה, ימנע מצב של שלושה הורים.

עמדה זו של המדינה לא התקבלה בבית המשפט למשפחה בבאר שבע, שהכיר במשיבה כאם וקבע שהיא תירשם ככזו במשרד הפנים. מכאן הערעור שהגישה למחוזי באוקטובר אשתקד, במסגרתו חזרה המדינה על עמדתה שקביעת אימהות אוטומטית על סמך קשר גנטי מעלה חשש לקיומם של שלושה הורים פוטנציאליים ליילוד, בעת ובעונה אחת. לכן, לטענתה, יש צורך בצו הורות פסיקתי או צו אימוץ, לצורך כינון הורותה של האם הביולוגית.

מנגד טענו ההורים שפסק הדין נכון ואין הצדקה להתערב בו. לעמדתם, טובת בתם מחייבת הכרה ורישום מהיר של אימהות המשיבה, מכוח הזיקה הגנטית.

לא מצב של "זיקה לזיקה"

השופטת לוין הסבירה שכיום מוכרים בישראל ארבעה מסלולי הורות: מכוח זיקה גנטית, מכוח זיקה פיזיולוגית, מכוח אימוץ ומכוח "זיקה לזיקה" - מצב שבו, למשל, בנות זוג מאותו המין מביאות ילד עם ביצית של אחת מהן, והשנייה מוכרת כאם היילוד מכוח הזוגיות עם בעלת הביצית.

לדברי השופטת, "צו ההורות הפסיקתי" פותח בעיקר לצורך המסלול של זיקה לזיקה. כפועל יוצא מכך, הסבירה, הוא אינו מתאים להכרה במשיבה כאם במקרה זה, שעה שאין מחלוקת כי היא בעלת הביצית. "הפניית האם המיועדת בעלת הזיקה הגנטית ליילוד, למסלול של צו הורות פסיקתי, שעוצב לצורך מיסוד הורות מכוח 'זיקה לזיקה', מעוררת קושי", כתבה.

לצד זאת הבהירה השופטת שגם אין מקום להכיר בהורות המשיבה באופן אוטומטי, על סמך הקשר הגנטי. לדבריה, מטעמי יעילות ושוויון יש לאפשר לשני ההורים המיועדים להגיש בקשה משותפת למיסוד משפטי של ההורות - זאת באמצעות הגשת תובענה לאבהות ואימהות, לפי סעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

"במסגרת הליך כזה", הסבירה השופטת, "יברר בית המשפט את תקינות הליך הפונדקאות, יוודא כי נשמרו זכויותיה של האם הפונדקאית, וככל שישתכנע בכך - ינתק את הקשר המשפטי לאם הפונדקאית ויצהיר על המעמד המשפטי של ההורים המיועדים".

כאמור, השופטים ואגו ודניאל הצטרפו לעמדתה.

• ב"כ המדינה: עו"ד זוהר בראל (פמ"ד)
• ב"כ המשיבים: עו"ד אברהם סטי ועו"ד גיל עובדיה ליבוביץ