בית הדין הרבני בחיפה דחה לאחרונה בקשת אם ל-2 לקבל תוספת מזונות עקב שירות בעלה לשעבר במילואים במלחמת "חרבות ברזל", ושהיית ילדיהם אצלה כתוצאה מכך ברציפות. על רקע העובדה שהאב "פיצה" את גרושתו בזמני שהות אחרי חזרתו ממילואים, ושמדובר בקטינים מעל גיל 6 שמזונותיהם "מדין צדקה", קבעו הדיינים הרב יוסף יגודה (אב"ד), הרב סיני לוי והרב יעקב שרעבי שאין מקום להגדלת המזונות.
הצדדים הם בני זוג לשעבר והורים לילדים בני 8 ו-10. מאז שהתגרשו נישא האב בשנית והביא לעולם בת עם אשתו החדשה. עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר עזב האב, כמו רבים אחרים, את שלל עיסוקיו, והתגייס לשירות מילואים בצה"ל. בפברואר אשתקד הוא השתחרר, ובחודש מאי התגייס שוב בצו 8. בסך הכול שירת האיש 68 ימים במילואים.
מאחר שבתקופה זה נבצר ממנו, מן הסתם, לקיים זמני שהות עם ילדיו, האם הגישה נגדו תביעה לבית הדין, בה דרשה תוספת מזונות. היא טענה שבעקבות שירות המילואים של האב ילדיהם שהו אצלה ברציפות, על ההוצאות הכרוכות בכך. בתוך כך סיפרה האם כי על מנת לעמוד בהוצאות הרבות, היא נאלצה לקחת הלוואה בסך 80 אלף שקל.
מנגד טען האב שאין הצדקה לקבל את בקשת גרושתו. לדבריו מתוך 68 הימים בהם נקרא למילואים, שהה עם הילדים בבית 18 ימים. בנוסף, לדבריו הוא "פיצה" אותה אחרי חזרתו ממילואים, כששהה עם הילדים בזמנים שבהם הם אמורים היו להיות אצלה. מעבר לזה, טען האב, מוצדק דווקא להפחית את המזונות עקב שינוי נסיבות: נישואיו בשנית והגדלת משפחתו.
"הנאה שבאה בכפייה"
בפתח החלטתם הסבירו הדיינים שהגם שאין מחלוקת כי האב קיבל מענקים משמעותיים עקב שירותו במילואים, הרי ככל שיוחלט שהוא חייב בתוספת מזונות מדובר בפועל יוצא של חסכון בהוצאות על ילדיו, ולא של המענקים.
בהקשר לכך ציינו הדיינים עובדה חשובה, המקשה לקבל את תביעת האם: בקשתה בזמנו להוציא צו הרחקה לאשתו הנוכחית של האב מילדיה, ולהורות שהסדרי השהות יהיו רק בנוכחותו, בלעדיה. הבקשה אמנם נדחתה, אך בעקבותיה נקבע כי לא יתקיימו זמני שהות בבית האב כשהוא לא נמצא. בנסיבות אלה קבעו הדיינים כי הילדים שהו אצל האם ימים נוספים כתוצאה מדרישתה.
ואולם לעמדת הדיינים אין מניעה לקיים זמני שהות בין אשת האב לילדיו מגרושתו. יתרה מכך, מתסקיר שירותי הרווחה שצוטט בהחלטה עלה שהרחקת הילדים מאשת האב אינה מומלצת כלל, שכן "צעד שכזה עלול לקבע מציאות חיים חדשה עבורם, בה הם מורחקים מבית אביהם ומאחותם למחצה".
בנסיבות אלה הגדירו הדיינים את ה"חסכון" שנוצר לאב עקב שירותו במילואים ואי קיום זמני השהות עם ילדיו, כ"הנאה שבאה לו בכפייה" אשר הוא אינו נדרש לשלם בגינה. הם כתבו אמנם שגם במצב הנוכחי ניתן היה לטעון שהאב בכל זאת חסך כמה מאות שקלים עקב העדרו מהסדרי השהות, אלא ש"בראיה כללית – ספק רב אם נוצר לו רווח כלכלי כלשהו, כאשר נדרש לדיונים משפטיים מיותרים".
לזאת הוסיפו הדיינים את העובדה שאחרי חזרתו ממילואים לקח האב את ילדיו לחופשה "על חשבונו", בימים שבהם הם אמורים היו לשהות אצל אימם, וכן את היות הילדים מעל גיל 6 שמזונותיהם "מדין צדקה", כלומר כאלה שאינם מוטלים באופן אבסולוטי ובלבדי על האב.
לפיכך תביעת האם נדחתה, וכך גם עתירת האב, משלא מצאו הדיינים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת מזונות.
- ב"כ האם: עו"ד איילת דקל
- ב"כ האב: לא צוין
עו"ד אברהם ימין עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.