רגע הלידה אמור להיות שיא מרגש בחיים, אך לעיתים הוא מסתיים במציאות קשה וכואבת: תינוק שנולד עם פגיעות קשות, פיזיות או נוירולוגיות, שניתן היה למנוע אילו הצוות הרפואי פעל כנדרש. טיפול רפואי ביילוד, במיוחד בשעות ובימים הראשונים לחייו, דורש ריכוז, מיומנות ומעקב קפדני, כשכל טעות, השתהות או חוסר ערנות עלולים להוביל לנזק בלתי הפיך. אז איך אפשר לדעת אם מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, ואיך בכלל מוכיחים זאת?
איך יודעים אם היה כאן מחדל רפואי?
כדי לקבוע אם מדובר ברשלנות רפואית, צריך להראות שהצוות הרפואי פעל בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל, למשל: לא עקב כראוי אחרי מדדים חיוניים, לא נקט בפעולות שנדרשו במצב הנתון, או השתמש באמצעים שגרמו לנזק שניתן היה למנוע.
דוגמה לכך היא פסק דין שניתן לפני כשנתיים, בו חויב בית החולים שיבא לשלם פיצוי של יותר מ־12 מיליון שקל לילדה שנולדה כפגה. פסק הדין סוקר תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד המרכז הרפואי בטענה לטיפול רשלני בפגה ילידת 1998, שהוביל לשיתוק מוחין. התובעים טענו כי הנזק נגרם עקב הנשמת יתר ואי-מעקב מספק אחר רמות הפחמן הדו-חמצני (PCO2) בדם ביממות הראשונות לחייה, שגרמו להיפוקרביה (רמה נמוכה מדי של פחמן דו-חמצני) ובעקבותיה למחלת PVL (לויקומלציה פריונטריקולרית), המאופיינת בפגיעה בחומר הלבן במוח.
בית החולים התנגד לטענות, גרס כי הטיפול היה תקין וכי קיימים גורמי סיכון אחרים, מולדים או שהתפתחו מאוחר יותר, כגון פגות, רעלת הריון אימהית, היפרדות שליה, דימום מוחי ואירועי אפניאה, שיכלו לגרום למצבה של התובעת.
בית המשפט קיבל חוות דעת מומחים משני הצדדים, הבוחנות את קשרי הסיבה והמסובב בין הטיפול הרפואי לבין הנזק שנגרם. בסופו של דבר נפסק כי הצוות הרפואי לא עקב כראוי אחרי רמות גזים בדם במהלך ההנשמה, וכתוצאה מכך סבלה הילדה מרמת פחמן דו־חמצני נמוכה מדי, מה שגרם לשיתוק המוחין.
מושג המפתח בתביעות רשלנות: "קשר סיבתי"
מלבד הוכחת רשלנות מצד הצוות הרפואי, תביעת רשלנות רפואית דורשת הוכחה של רכיב עיקרי נוסף ולא פחות חשוב: שהרשלנות הזו היא שגרמה בפועל לנזק. הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתנהלות של הרופאים לבין הנזק היא לעיתים המכשול העיקרי בתביעה. מאחר שתינוקות רכים מגיעים לעולם לעיתים כבר עם סיכונים בריאותיים מולדים, במיוחד אם מדובר בלידה מוקדמת או בהיריון בסיכון, על התובעים מוטל הנטל לסתור את הטענה שהנזק נגרם כתוצאה ממצב רפואי קודם ולאו דווקא כתוצאה מהטיפול הרשלני של בית החולים.
כדי להתמודד עם הטענה הזו, נדרשות חוות דעת רפואיות מעמיקות, שמבוססות על מחקרים עדכניים, סטטיסטיקות רפואיות והשוואות למקרים דומים. המומחים בודקים את הרשומות הרפואיות ובוחנים האם הנזק היה יכול להימנע אילו הטיפול היה מיטבי, והאם הוא נגרם בסבירות גבוהה בגלל התנהלות הצוות הרפואי, או שמא היה מתרחש בכל מקרה.
בפסקי דין שונים נקבע שכדי להוכיח קשר סיבתי, אין צורך להוכיח שהרשלנות היא הגורם היחיד לנזק, אלא מספיק להראות שהיא הייתה גורם מהותי ומשמעותי להתרחשותו. במילים אחרות: גם אם היו קיימים גורמי סיכון נוספים, עדיין ניתן להטיל אחריות על בית החולים אם הרשלנות הגדילה את הסיכון והובילה בפועל לפגיעה.
מה הפיצוי על רשלנות בילודים?
כמו בפסק הדין בעניין שיבא, בפסקי דין דומים נפסקו פיצויים של מיליוני שקלים. הסכום כולל גם עזרה סיעודית, התאמת דיור, טיפולים רפואיים ונזק לא ממוני. גובה הפיצוי נקבע בהתאם להיקף הנזק, תוחלת החיים הצפויה של הילד וצרכיו המיוחדים.
ואולם, ככל שחולף הזמן קשה יותר לאסוף תיעוד רפואי, לאתר עדים ולבסס את התביעה. לכן חשוב לפנות לעורך דין רשלנות רפואית בשלב מוקדם ככל הניתן כדי לבדוק אם יש עילה לתביעה ולפעול בהתאם. לא כל פגיעה בפג היא תוצאה של רשלנות רפואית, אך גם לא כל נזק הוא “גורל” שאין מה לעשות איתו. אם אתם חושדים שמשהו בהתנהלות הצוות הרפואי לא היה תקין, פנו לייעוץ משפטי. ייתכן שזו הדרך שלכם להשיג צדק וגם להבטיח שילדכם יקבל את כל הטיפול והתמיכה שיזדקק להם בהמשך חייו.
- עו"ד אברהם שהין עוסק ב- רשלנות רפואית בהריון ובלידה
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.