עד סוף שנת 2100 מספר הקברים שיידרשו להיבנות בישראל יעמוד על 10 מיליון. הבעיה היא שבעידן של מחסור בשטחים פתוחים, של גידול מואץ באוכלוסייה ושל צורך גובר בשימושים נוספים- תכנון בתי הקברות צריך לתת ערף מוסף. מחקר חדש מראה שתכנון מחודש של מרחבים אלו, תוך הפיכתם לאתרים ירוקים, יכול לחסוך קרקע, לשפר את איכות החיים של תושבי הערים ולספק ערכים סביבתיים וכלכליים חשובים.
בתי הקברות, שמשתרעים על פני שטחים נרחבים, הם דוגמה קלאסית לשימוש אינטנסיבי בקרקע לצרכים מוגבלים בלבד. המחקר, שנערך על ידי גאיה העוגן זוהר ועדן שולב, בהנחיית ד"ר שירי צמח שמיר, כלכלנית סביבה ומרצה בכירה בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, מראה שבתי הקברות המסורתיים בישראל, שמאופיינים בקבורת שדה (קבורה באדמה), צורכים שטחים פתוחים רבים ועלולים לגרום להשפעות סביבתיות שליליות רבות. בין ההשפעות נמנות פגיעה בטיפול במי נגר עיליים – בעקבות פגיעה ביכולת החלחול בקרקע של מי הגשם, חשש לזיהום מי תהום – בעקבות תהליך פירוק הגוויות שמשחרר חומרים אורגניים ואנאורגניים, וצמצום שטחים ירוקים שזמינים לתושבים. לדברי צמח שמיר, שאלת המפתח היא מה המחיר האמיתי של שטחים פתוחים, שהם בעלי ערך רב אבל ללא "מחיר שוק", כלומר הם מתומחרים כאפס.
הפיכת בתי הקברות למקומות יעילים ואטרקטיביים
במידה ובתי הקברות יהפכו לראות ירוקות, הערך האמיתי, בניגוד למחיר בשוק, הוא גבוה וכולל ויסות אקלים מקומי, טיהור זיהום אוויר, מניעת הצפות ושיטפונות, טיהור מים, ערכים תרבותיים ואסתטיים ועוד. לעומת זאת, שימוש בשטחים פתוחים לטובת קבורת שדה כפי שנעשה כיום עלול לגרום לפגיעה סביבתית וכלכלית, כמו ירידת ערך נדל״ן הקרוב לבתי קברות.
על פי המחקר, המעבר לבתי קברות ירוקים יכול לכלול מספר צעדים מרכזיים שכוללים שילוב צמחייה טבעית על ידי שתילה של עצים ושיחים מקומיים שדורשים מעט השקיה ושמספקים צל ומרחב שהייה נעים למבקרים.
דוגמה למבנה מועשר בצמחייה הוא מבנה הגפן בבית העלמין ירקון שמהווה מודל לחיקוי לבתי קברות עתידיים שמשלבים קירות וגגות ירוקים. בתי קברות ירוקים יכולים לסייע בוויסות אקלים גלובלי על ידי קיבוע פחמן ולשמש ריאה ירוקה במרחב העירוני. כחלק מחשיבה לטווח הארוך מומלץ לשלב מעבר לקבורה בת-קיימא. ישנם מספר רעיונות לקבורות אלטרנטיביות, שמטרתן להעלות את צפיפות הקברים ולהפחית משמעותית את השימוש בקרקע.
נוסף על כך, אפשר לקדם תכנון מרחב עירוני משולב של יצירת שבילי הליכה, אזורי ישיבה וגינות שמאפשרות שימוש במרחב לצורכי פנאי וזיכרון כאחד. כל אלו יוצרים שילוב של בתי הקברות כחלק מהמערך העירוני הכולל, עם דגש על ניצול השטח לתועלות נוספות וחשיבה לטווח הארוך לשימוש חברתי וסביבתי.
מלבד התועלת הסביבתית, המעבר לבתי קברות ירוקים טומן בחובו יתרון משמעותי מבחינת הגדלת שירותי המערכת האקולוגית. על פי הנתונים, בתי קברות ירוקים יכולים להפחית את העלויות העירוניות שקשורות לניקוז מים, לאי חום עירוני (תופעה שבה ערים גדולות מתאפיינות בטמפרטורה גבוהה יותר משמעותית מאשר סביבתן) ולתחומים נוספים. נוסף על כך, השיפור במערכת האקולוגית המקומית מפחית את עלויות הבריאות הציבורית. המחקר גם הראה ששיפור האסתטיקה והסביבה של בתי הקברות משפיע לטובה על תפיסת איכות החיים של התושבים שמתגוררים סמוך אליו.
כמה שווה בית הסמוך לבית קברות?
כדי לכמת את הערך הכלכלי, בחנו החוקרות את הנכונות של הציבור לקבל פיצוי כספי בארנונה על חשבון מגורים בסמוך לבית קברות, בהשוואה בין בתי קברות מסורתיים לבתי קברות ירוקים שמשלבים צמחייה ותכנון אסתטי. הנתונים מצביעים על כך שתושבים מוכנים לקבל פיצוי נמוך יותר – בכ-6.5 אחוזים – אם מדובר בבית קברות ירוק. נוסף על כך, חלק מהתושבים לא חשבו שמגיע להם פיצוי כלל.
ערך הבתים שסמוכים לבתי קברות מסורתיים ירד, וערך הירידה היה שונה בכל עיר. לדוגמה, בהרצליה הייתה ההשפעה של הקרבה לבית הקברות שלילית יותר ביחס להשפעה של הקרבה לבית הקברות בירושלים או בתל אביב.
השינוי אפשרי אך דורש שיתוף פעולה בין גופים שונים; הרשויות המקומיות צריכות לפתח מדיניות תכנון ירוקה בשיתוף מתכנני סביבה. מועצות דתיות וחברה קדישא אומנם התחילו לשלב ערכים סביבתיים כמו קירות ירוקים, אך יש מקום לתכנון עתידי של בתי קברות ירוקים שמשלבים אנרגיה מתחדשת ושטחים ירוקים. לדברי צמח שמיר, הממשלה צריכה לעודד פרויקטים באמצעות תמריצים כספיים וחקיקה תומכת לקידום השמירה על השטחים הפתוחים ופתרון לבעיית הקבורה העתידית בישראל.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה