מול פוליטיקה וחיצי רעל, לירי אלבג אמרה את האמת
שנה וחצי אחרי היום הקשה בתולדות המדינה, 59 חטופים עדיין נמקים בעזה. לא מעטים מהם עדיין חיים ויכולים לחזור למשפחותיהם. במקום לעשות הכול כדי להשיב אותם הביתה, הממשלה והעומד בראשה עסוקים בהסתה נגד ראש השב"כ, בניסיון להימלט מ"קטאר-גייט" ובהפצת שקרים על סרבנות לגבי מי שמעז לקרוא להשבת החטופים הביתה.
התחזיות על ניסיונות של הקואליציה להשפיע באופן פסול על תוצאות הבחירות הבאות כבר נאמרות בגלוי. מול הגל העכור הזה צריך להזכיר: לירי אלבג צדקה בכל שאמרה השבוע. הגיע הזמן שהממשלה תהיה ראויה לה ולכל מי שסבל במנהרות חמאס.
תנשמו עמוק, יש עוד כמה שנים עם טראמפ
מי שעקב ביום רביעי אחרי השווקים שפשף את עיניו בתדהמה. זה היה יום היסטורי שבו המילה: "מהפך" היא מילה קטנה מידי למה שקרה. בשבוע אחד הספיקו המדדים המובילים לרדת ב-12%, כולל הירידה הדו-יומית הגדולה בהיסטוריה בימי שני ושישי שעברו, להמשיך בירידות לאורך ראשון שני ושלישי השבוע, להתחיל את יום רביעי בירידות חדות, ולסיים את היום הזה בזינוק כלפי מעלה שלא נראה מעולם. כל התהפוכות הללו קרו בעקבות איש אחד: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
למי שלא עקב או נכנס לסחרור מהקצב המהיר שבו הדברים קרו, נעשה רגע סדר בפרקים הקודמים של הטלנובלה הגדולה בהיסטוריה. ביום רביעי בערב, אחרי אינספור איומים, טראמפ הכריז רשמית על תוקפה של תוכנית המכסים. הלוגיקה ברורה: עד עכשיו מוצרים שנכנסו מארה"ב למדינות אחרות חויבו במכס. ברמה הפשטנית החברות האמריקאיות נאלצו לשלם כסף למדינות כדי להכניס את המוצרים. לעומת זאת כאשר מוצרים הגיעו לארה"ב - הם לא מוסו. טראמפ התעצבן על הדבר הזה ואיים על המדינות: או שתורידו את המכסים או שנמסה אתכם חזרה.
ישראל למשל, כשהבינה שטראמפ רציני, מיהרה יומיים לפני ההכרזה לבטל את כל המכסים על מוצרים מארה"ב למעט על מכוניות (שהם בתכל'ס עיקר המיסוי). זה לא עזר לה. היא חטפה 17% מס על כל מוצר פיזי שמיוצא לארה"ב. לשאלה איך החליטו דווקא על 17% אין לאף אחד תשובה או מושג, אבל זה לא משנה. המיסים הוכרזו, השווקים נפלו והעולם נכנסת להיסטריה שכוללת תחזיות למיתון גלובלי בשילוב אינפלציה גבוהה.
אנחנו מסכמים את אחד השבועות התנודתיים בהיסטוריה, והכל בגלל החלטה של בן אדם אחד
אבל לא כולן מיהרו לשלוח את ראש הממשלה להתרפס בפני טראמפ, או כמו שהוא עצמו סיפר במסגרת כינוס של המפלגה הרפובליקנית ביום שלישי בוושינגטון: "זה המהלך הגדול בהיסטוריה. אני אומר לכם, כל המדינות מתקשרות כדי לנשק לי את התחת. הם מתים לעשות עסקה".
מי שבחרה להיכנס ראש בראש עם המכסים היא סין. הממשל הסיני שהודיע ביום שישי האחרון כי יטיל מכסים בשיעור של 34% על יבוא סחורות למדינה מארצות הברית, החל מה-10 באפריל, הגדיל את המכסים ל – 84% במהלך יום ריביעי. " איומים ולחץ אינם הדרך הנכונה להתמודד עם סין". אמר דובר משרד החוץ הסיני כאשר נשאל על "המכסים ההדדיים" של טראמפ. המכסים הם "בריונות חד-צדדית טיפוסית," אמר והוסיף כי בשם ההדדיות, הם משרתים רק את האינטרסים של ארה"ב עצמה על חשבון מדינות אחרות.
הירידות בשווקים המשיכו למעשה לאורך כל השבוע כולל בבוקר יום רביעי בו המכסים נכנסו לתוקף. הבורסה המקומית אצלינו, הבורסות באסיה (למעט סין) ואירופה סיימו את היום בירידות ואז החל המסחר בארה"ב, שגם החל בירידות עד שטראמפ החל לפרסם ברשת החברתית שלו truth אמירות כמו: "הכול יהיה בסדר", ובציוץ נפרד אף המליץ למשקיעים: "זה זמן נהדר לקנות".
בנקודה הזו השוק התהפך והחל לעלות למעלה. המשקיעים הוותיקים עוד הסתכלו בחשדנות על המתרחש ולא נהרו לקנות, מה שגרם לשווקים לעלות אבל לא בחדות. מה שהטיס את השוק למעלה והפך את היום הזה להיסטורי הייתה ההודעה כמה שעות לאחר מכן: 20 שעות בדיוק אחרי שהרפורמה נכנסה לתוקף, טראמפ הודיע ביום רביעי בשעה תשע בערב (שעון ישראל) כי הוא מקפיא את תוכנית המכסים שלו ל-90 יום עבור מדינות שלא הגיבו במכסי תגמול על ארה"ב. במקביל, הודיע הנשיא האמריקאי על העלאה נוספת של המכסים על סין ל-125% בשל "חוסר כבוד שהפגינה לשוקי העולם". 75 מדינות "ייהנו" ממכס של 10% במשך 90 ימי ההקפאה. התוצאה: ביום רביעי בערב השווקים בארה"ב נסגרו בעלייה היומית הגדולה בהיסטוריה: מדד s&p 500 קפץ ביותר מ-9% ונאסד"ק טס ביותר מ-12%.
יום לאחר מכן השווקים חזרו לרדת עד כדי כך שנשקלה הפסקת מסחר בוול סטריט. הבוקר (שישי) הגיעה התגובה של סין, במה שמסתמן כמלחמת סחר חריפה בין המדינות. אחרי שטראמפ הקפיא את המכסים ל-90 יום מכלל המדינות למעט סין, שר האוצר הסיני הודיע כי מדינתו מעלה את שיעור המכסים על סחורות אמריקניות מ-84% לסך של 125%.
אנחנו מסכמים את אחד השבועות התנודתיים בהיסטוריה, והכל בגלל החלטה של בן אדם אחד. לשאלה מה יקרה בהמשך אין ממש תשובה בדיוק בגלל הסיבה הזו.
נקודת האור היחידה היא שסין צחפש כרגע שווקים חדשים. למשל עליאקספרס שתפסיק כנראה לשווק לארה"ב ותמצא את עצמה עם סחורה עודפת, יכולה לשווק את המוצרים לשווקים אחרים, ואולי גם למי שממוקמת כמדינה במקום העשירי בעולם בהיקף הסחר מול עליאקספרס. אנחנו כמובן מדברים על ישראל.
אבל אם נחזור לנקודת המבט הגלובלית, הדבר היחיד שאתם צריכים לדעת עכשיו זה לא להיות פזיזים מידי, למהר למכור בירידות או לנסות לתזמן את השוק ולחכות לקנות. זה תקף גם למשקיעים מנוסים וגם לכאלו שהכספים שלהם מושקעים בבורסה דרך הפנסיה וקרנות החיסכון. התייעצו עם גורמי מקצוע, תחליטו על אסטרטגיה ותנשמו עמוק - יש לנו עוד שלוש שנים וחצי כאלו.
יש מי שמוותר על חופשה, ויש מי שמוותר על ארוחה
האזהרה על המשבר הכלכלי שיגיע אל הישראלים הושמעה לא מעט. גם כאן כתבנו עליה לא פעם. כעת, לקראת פסח, סימני המשבר מתחילים להתרבות. חברת Trip Guaranty, שעוסקת בביטוח נסיעות, דיווחה על זינוק של 90% בביטול טיסות בגלל סיבות כלכליות. ישראלים שלפני כמה חודשים עוד האמינו שהכל יהיה בסדר והזמינו טיסה ומלון, הגיעו לתחילת 2025 וגילו שהמציאות השתנתה. הגזרות הכלכליות העמיקו, המחירים ממשיכים לעלות וחופשה נראית פתאום כמשהו הגיוני הרבה פחות.
מילא, אפשר להגיד. מי שבסך הכל מוותר על חופשה בחו"ל לא ממש סובל. יש בזה משהו. את מידת הרחמים צריך לשמור לכמעט 50% מהישראלים שמקצצים בהוצאות על מזון בעקבות יוקר המחייה, על פי נתוני פעמונים. החוסן הכלכלי של הישראלים הולך ודועך. במקביל, הדרישות מהם רק הולכות וגוברות.
את מידת הרחמים צריך לשמור לכמעט 50% מהישראלים שמקצצים בהוצאות על מזון
הציבור הישראלי נדרש לשאת על גבו עוד ועוד, מתוך ציפייה שיעמוד בנטל בלי קשר לנסיבות. לשלוח את ילדיו למלחמה בת שנה וחצי, שמתחדשת עם הצהרות בומבסטיות אבל עם תוצאות מפוקפקות, ולשלם יותר ויותר על המלחמה הזו מכיסו. במקביל, הוא צופה כיצד ציבורים המקורבים לצלחת מקבלים תקציבי עתק ופטור משירות.
אם הכל נשמע מכור, זה נכון. מה שחדש הוא המחיר שאתם משלמים, והוא רק יילך ויעמיק.
עד שנצא מהבוץ, קונים פחות דירות
עדות נוספת לבלימה הכלכלית של ישראל היא הירידה בביקוש לדירות. זו באה לידי ביטוי במדד של יד2 לרבעון הראשון של 2025. שם מוצגת ירידה בעניין לא רק בדירות יד שנייה (ירידה שהוסברה בחודשים הקודמים בחשש של קונים לרכוש דירות ללא ממ"ד), אלא גם בדירות יד ראשונה.
ישנו ההסבר הכלכלי – המע"מ עלה, ומי שהתכונן לרכוש דירה מיהר לעשות זאת לפני סוף 2024 כדי לחסוך, וכך נוצר פער בתחילת השנה. גם הגבלת המבצעים על ידי הקבלנים עשתה את שלה.
אבל כמו נגן תופים בלהקה אלטרנטיבית בדרום תל אביב, עולם הנדל"ן פועל יותר לפי הרגש ופחות לפי היגיון כלכלי קר. בעידן שבו טראמפ משחק בכלכלה כאילו הייתה צעצוע פרטי, המלחמה מתעקשת להימשך ללא סוף נראה באופק והמאבק על הדמוקרטיה הישראלית קריטי מתמיד, קשה לבצע החלטות כלכליות רציניות. ובמדינה שלנו, אין כמעט החלטה כלכלית רצינית יותר מקניית בית.
בעידן שבו טראמפ משחק בכלכלה, המלחמה נמשכת ללא סוף והמאבק על הדמוקרטיה הישראלית קריטי מתמיד, קשה לבצע החלטות כלכליות רציניות
התוצאה היא שהשוק נשאר בידיהם של מי שמנסים לראות שנים קדימה, ולתפוס הזדמנויות לפני ששאר השוק יתפוס. לא בטוח שהם צודקים, אבל יש להם כסף, והם מוכנים לחכות הרבה זמן. הם אלה שמסתערים עכשיו על דירות ביקנעם (העיר שבה המוכרים נמצאים במצב הכי טוב כרגע על פי המדד), עתלית וטירת הכרמל. שילוב של ערים זולות עם תנופת בנייה גבוהה, וריחוק (יחסי, כמובן) מאזור העימות הביטחוני.
וכך שוב המשקיעים יחזרו לתת את הטון בעולם הנדל"ן. כשהקונים הסטנדרטיים יחזרו, אלה שזקוקים באמת לדיור, הם עלולים לגלות שהמחירים שוב עלו לגבהים חדשים.