המטרה של המכסים: לגרום לחברות לעבור לייצר בארה"ב
לאחר תקופה ארוכה שבה שמר את הקלפים קרוב לחזה וגרם לחוסר ודאות בשווקים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציג השבוע (ד') מדיניות סחר חדשה ומקיפה, הכוללת מכסים (מיסים על ייבוא) על כמעט כל המוצרים המיובאים לארה"ב. במהלך נאום בגינת הוורדים בבית הלבן, תחת הכותרת "להחזיר את העושר לאמריקה", הבהיר טראמפ כי מדובר בשינוי דרמטי במדיניות הכלכלית שנועד, לדבריו, "להחזיר את הכוח התעשייתי לאמריקה".
על פי התוכנית, שרבים מעריכים שתתגלה כנקודת פתיחה למו"מ, ארה"ב תטיל מכס בסיסי של 10% שיחול על כל המדינות, אך יש מדינות שעליהן יוטל מכס גבוה יותר, בהתבסס על המכס שהן גובות מארה"ב. על האיחוד האירופי יושת מכס של 20%, על סין יושת מכס של 34%, על יפן 24% ועל הודו 26%, על וייטנאם יהיה 46%, ולבסוף על ישראל יוטל מכס גומלין של 17%. "זה פשוט מאוד: אם הם עושים את זה לנו - אנחנו עושים את זה להם", אמר טראמפ.
אומנם ישראל ספגה מכה יחסית פחותה מאשר שאר המדינות, רק 17%, אולם יש לכך כמה משמעויות שכל ישראלי צריך להכיר.
קודם כל, המגזר שצפוי להיפגע הוא ההייטק. חברות יבינו שאולי צריך להעביר את מרכז הכובד של פעילותן לארה"ב על מנת להיות פטורות מהמכסים הללו, מה שיגרום כאן לפיטורים או לצמצום פעילות.
גם החסכונות שלכם אינם חסינים. המהלך הזה עשוי לטלטל את השווקים, וכל מי שמושקע בבורסה, דרך הפנסיות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, צפוי לספוג ירידות
אך גם אם אתם נושמים לרווחה כי "התמזל מזלכם" ואינכם עובדים בתעשייה, יש לכך משמעות: הטלת מכסים פוגעת ביכולת של ישראל להתחרות. אם המוצרים והטכנולוגיה שלנו יהיו עכשיו יקרים יותר – לא ירצו לקנות מאיתנו, מה שבסופו של דבר ישפיע על התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). אם נרד לשורה התחתונה, מדינת ישראל תכניס פחות כסף, מה שיפגע בצמיחה. משמעות הדבר היא שהישראלי הממוצע נעשה עני יותר ויותר.
גם החסכונות שלכם אינם חסינים. המהלך הזה עשוי לטלטל את השווקים ברחבי העולם, וכל מי שמושקע בבורסה, בעיקר בשווקים העולמיים, דרך הפנסיות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, צפוי לספוג ירידות חדות שלא בטוח מתי יסתיימו וכמה זמן זה יימשך.
צריך להבין שהמטרה של טראמפ היא להגדיל את התמ"ג של ארה"ב. זו הדרך היחידה שלו לטפל בחוב הבעייתי שלהם. הטלת המכסים אמורה לאותת לחברות שמייצאות כיום לארה"ב, גם מישראל, ומתלבטות אם להקים מרכזי פיתוח וייצור בארה"ב או להמשיך לייצא בלבד. טראמפ רוצה לדחוף אותן להקמת ייצור בארה"ב. אחרי זה, גם אם יבטלו את המכסים, הייצור יהיה שם והתמ"ג של ארה"ב יעלה – זו המטרה.
המרוויחה הגדולה מהקרב על השבת היא ביג עצמה
ביג פאשן גלילות לא מפסיק לספק כותרות. הפעם מכיוונה של עיריית רמת השרון שקיבלה מספר מכתבים הדורשים לאכוף את חוק העזר העירוני האוסר מסחר בשבת.
עקב הדרישות מגורמים שונים שנשלחו לראש העירייה יצחק רוכברגר, בדרישה לפעול בהתאם לחוק ולמנוע את פעילות מתחם הקניות בשבת, התכנס צוות פנימי בתוך עיריית רמת השרון על מנת להשיב למכתבים ולתת חוות דעת על דרך הפעולה הנכונה.
לפי היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד מיכה בלום, הפיקוח העירוני מחויב לאכוף את החוק ולקנוס חנויות שיפעלו בשבתות. ההחלטה הגיעה על רקע מאבק ציבורי שמנהלים בשבועות האחרונים ארגונים חרדיים נגד פתיחת המתחם בשבת.
אלא שאף שהחוק אוסר על עבודה בשבת, עיריית רמת השרון הודיעה כי למרות חוות הדעת, היא לא תקנוס אף רשת שתעבוד בסוף השבוע. לפי הודעת העירייה, בימים הקרובים היא תפנה למשרד הפנים ותבקש לתקן את חוק העזר העירוני בנושא.
בתגובה לקריאות לחרם הגיבה ביג: "עדיף שתתגייסו להשתתפות במלחמות ישראל"
כמה זה ריאלי לתקן את החוק? גם הוועדה עצמה לא ממש אופטימית. במכתב פנימי שהגיע לידי mako טען היועץ המשפטי עו"ד עמית גייגר כי הסיכוי לקבל את אישורו של שר הפנים לבטל את חוק העזר על מנת להחריג את קניון ביג פאשן גלילות בשבת הוא "נמוך ביותר", ולכן יש למצוא פתרונות ביניים שיהיו מקובלים על כולם.
איזה פתרון זה יהיה? כרגע הקרב רחוק מלהסתיים ולא נראה שום פתרון למצב באופק.
המרוויחה הגדולה היא כמובן ביג גלילות שאומנם סירבה להגיב, אך ממשיכה לספק כותרות שהיא לאו דווקא תופסת כשליליות. רמז לכך אפשר למצוא בתגובה לקריאה בעיתונות החרדית, המתוארת כ"חסרת תקדים", להטיל חרם צרכני על מתחם הקניות החדש בגלילות ועל כל חנויות רשת ביג, על רקע "רמיסה בפרהסיה של קדושת השבת".
בתגובה לקריאה הגיבו בביג: "מעולם לא התרגשנו מאיומים והפחדות של המגזר החרדי... עדיף שתתגייסו להשתתפות במלחמות ישראל".
עדיף.
הטבות הבנקים: המיליארדים שיחזרו לציבור והמיליארדים שלא
בימים האחרונים פרסמו הבנקים הגדולים סדרת הודעות חגיגיות על מתן הטבות בסך כולל של 3 מיליארד שקל לציבור הלקוחות. המהלך מגיע לאחר מתווה שיזם בנק ישראל, במטרה להחזיר חלק מרווחי השיא חסרי התקדים שרשמו הבנקים בשנה האחרונה - כ-30 מיליארד שקל ולהימנע מיוזמות חקיקה שיטילו מגבלות על הבנקים בהמשך.
רווחי הבנקים המנופחים נובעים בעיקר מהריבית הגבוהה במשק. כאשר ריבית בנק ישראל עלתה, הבנקים מיהרו להעלות את הריבית על המשכנתאות ועל ההלוואות, אך העלו בצורה מתונה ואיטית יותר את הריבית על הפיקדונות ועל החסכונות. במקביל, הציבור ממשיך להחזיק מיליארדים בחשבונות עו"ש ללא ריבית כלל, אף שקיימות אלטרנטיבות רווחיות יותר.
המתווה שגיבש בנק ישראל אינו מחייב, אך הבנקים בחרו לאמץ אותו. הם יעניקו הטבות בארבעה מסלולים עיקריים: ריבית על יתרות בעו"ש, הנחות בעמלות, הקלות בריבית על האוברדראפט, והטבות בהלוואות ומשכנתאות. חלוקת ההטבות בין הבנקים תתבצע בהתאם לרווחיהם.
בפועל, ההטבות שמציעים הבנקים דומות במהותן אך נבדלות בפרטים. רובן כוללות ריבית של 2% על יתרות עו"ש, אך עם תקרה של 10-30 אלף שקל ותנאים מגבילים. הבנקים מציעים גם הפחתות בריבית על אוברדראפט, פטורים מעמלות, מענקים כספיים צנועים ואפשרויות לדחיית תשלומי משכנתאות. רוב ההטבות המשמעותיות מוצעות רק לאוכלוסיות ספציפיות כמו מילואימניקים, מפונים מהצפון והדרום או לקוחות שכבר נמצאים במצב פיננסי איתן יחסית.
רוב ההטבות המשמעותיות מוצעות רק לאוכלוסיות ספציפיות כמו מילואימניקים, מפונים מהצפון והדרום או לקוחות שכבר נמצאים במצב פיננסי איתן יחסית
למרות ההודעות החגיגיות, המתווה משקף למעשה תשלום חלקי בלבד על חוסר התחרותיות במערכת הבנקאית. מדובר בהחזר של 10% בלבד מרווחי השיא של הבנקים. יתרה מכך, רוב ההטבות מוגבלות בסכום וכפופות לתנאים מגבילים. הריבית של 2% על העו"ש נמוכה משמעותית מהתשואות שניתן להשיג באפיקים אחרים.
הבעיה המרכזית היא שהמתווה לא מטפל בשורש הבעיה – היעדר תחרות אמיתית במערכת הבנקאית. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודה בכך כשאמר ש"דרך המלך לשיפור רווחת הלקוחות היא הסרת חסמים והגברת התחרות". המפקח על הבנקים הוסיף שהמתווה הוא רק חלק ממהלכים "להגברת ההוגנות, התחרות והחדשנות".
בינתיים, האחריות נשארת בעיקר עלינו כצרכנים. כדי לחסוך באמת, נצטרך להמשיך להתמקח על עמלות, להעביר כספים מהעו"ש לאפיקים משתלמים יותר, ולבדוק אלטרנטיבות בבנקים אחרים ובחברות פיננסיות מתחרות. בנק ישראל קנה זמן של שנתיים, אך המבחן האמיתי יהיה האם בתום התקופה נזכה למערכת בנקאית תחרותית יותר, או שהבנקים ימשיכו לגרוף רווחי עתק על חשבוננו.
הממשלה מבהירה: יש שווים, ויש ששווים פחות
את הקטע המטריד של השבוע כתב שי לוי, הכתב הצבאי של mako, בפוסט בפייסבוק: "אתמול הייתי יחד עם הכתבים הצבאיים בסיור של שר הביטחון, ישראל כ"ץ, בלבנון. כשנתן סקירה על מה שקורה בעזה ומה חמאס יעשה... בגלל המבצע החזק, עצמתי וכו' ושכדאי להם לשחרר חטופים, הצבעתי על המפה ואמרתי לו שאני מנירים, ושאלתי מתי נחזור לבית עם התוכנית העוצמתית הזו והצלחות אסטרטגיות.
"תשובת כ"ץ: 'מה זה קשור', בזלזול תוך הסטת מבט. "'נחנו פועלים נגד חמאס בעוצמות שלא נראו לפני ונחזיר חטופים'. כבר לא ראיתי טעם להסביר לשר שניצחונות אסטרטגים שהוא טוען להם פחות עובדים כש-10 ישובים מפונים שנה וחצי בלי צפי חזרה".
צריך להיות אדם מסוג מאוד מסוים כדי להסתכל למישהו כמו שי, שבשבת השחורה החזיק את דלת הממ"ד בביתו במשך שעות כדי להציל את משפחתו, ולהתייחס אליו כאל גורם משני וחסר חשיבות. טוב, הוא לא מצביע במרכז הליכוד או במפלגה אחרת שמחזיקה את הקואליציה.
הממשלה הזו מיישמת באופן הטראגי ביותר את ההבחנה בין מי ששווה למי ששווה פחות. מי שמקבל מהמדינה, ומי שנדרש להקריב את גופו ולשלם מכיסו ולקבל פחות. תושבי עוטף עזה והחוגגים במסיבת נובה שילמו בחייהם. מי ששרד שילם מחיר נפשי וחומרי. הישראלים במעגל הרחוק יותר נאלצים גם הם לשלם מחיר. את הממשלה זה לא מעניין. יש לה מטרות אחרות שאליהן מוכפפים כל האמצעים. אחד מהם הוא המלחמה, באופן מזעזע למדי. השני הוא תקציב המדינה.
"הממשלה הנוכחית מנסה לשנות את אופייה הדמוקרטי של ישראל", מסביר מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון, בניתוח של תקציב המדינה שאושר לאחרונה. הוא מצביע על הקשר בין ניסיונות להדיח ראשי מערכות אכיפת החוק לבין חלוקת כסף לכל מי שתומך בממשלה ומצביע על כמיליארד שקל מתוך 3.6 מיליארד של כספים קואליציוניים המופנים לעמותות וארגונים המקדמים ערכים שמרניים במרחב הציבורי.
"אי-השוויון חדל להיות תוצאה מצערת או רע הכרחי של הפעילות הכלכלית, אלא הסדר הטבעי, הבריא והרצוי של הדברים"
"הכוונה כאן אינה בהכרח להשפיע על הפרט בקצה לשמור שבת או להניח תפילין אלא למבצע השפעה על המרחב הציבורי", מדגיש פלד, ומביא כדוגמה את מערכת החינוך. הוא מציין כי 54 מיליון שקל נוספים מועברים לחינוך הממלכתי-דתי שכבר מתוקצב בעודף של כ-25% ביחס לחינוך הממלכתי הכללי. במקביל, כפי שמתאר פלד, מערכת הפיקוח של אבי מעוז פועלת למנוע הכנסת תכנים המוגדרים "ליברליים" לבתי ספר ממלכתיים, בעוד "הורים ומנהלים בחינוך הממלכתי הכללי יודעים שכדי לא להיפגע תקציבית יש להביע עמדות התואמות את ערכי הממשלה".
"אי-השוויון חדל להיות תוצאה מצערת או רע הכרחי של הפעילות הכלכלית, אלא הסדר הטבעי, הבריא והרצוי של הדברים", אומר פלד. בעוד מיליונים זורמים לפרויקטים המקדמים "ערכי זהות יהודית", השרה לשוויון חברתי מבקשת לקצץ 66 מיליון שקלים מתכנית החומש לחברה הערבית. "מבחינת הממשלה אין יותר דמוקרטיה ליברלית. אין יותר שוויון", מסכם פלד. "יש נאמנים ולא נאמנים. יש את מי שהממשלה חפצה ביקרו ויש את כל השאר".
מה היה אומר על זה שר הביטחון? כנראה "מה זה קשור".