בתקופה של אי-ודאות כלכלית, כאשר האינפלציה נוסקת והמחירים עולים בהתאם, רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו מודאגים לגבי עתיד החסכונות שלנו. האם הכסף שחסכנו בעמל רב עלול ללכת לאיבוד? האם נוכל לשמור על ערכו או שהוא יהיה שווה פחות ויקנה פחות דברים?
אנו כבר רואים את ההשפעה על המשק בדרכים שונות, החל מהגבלות על ביטולי טיסות לחו"ל, פגיעה בשרשרת האספקה במוצרי צריכה שונים, עליית מחירי שכירות הדירות, בשל האטה בבנייה וביקוש מוגבר של מפונים לדירות להשכרה. כל אלה תורמים ללחצים אינפלציוניים, עם ציפיות לאינפלציה של מעל 3 אחוזים בשנה הקרובה.
אז מה הציבור יכול לעשות כדי להגן על החסכונות שלו? איך נוכל לא רק להתגונן מפני האינפלציה, אלא אולי אפילו ליהנות ממנה? התשובה היא, שאם תשכילו ותשקיעו את הכסף שלכם בצורה הנכונה, תוכלו לא רק לצלוח את התקופה הזו עם מינימום הפסדים, אלא גם להרוויח. בעזרתו של יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר בבורסה לניירות ערך תל אביב, בדקנו מספר פתרונות השקעה שיכולים לסייע ואף ליהנות מהזדמנויות השקעה חדשות.
- איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד: מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן לטווחי זמן שונים. אלה נסחרות מידי יום בבורסה בשקיפות ובנזילות גבוהה מאוד ומספקות הגנה טובה מפני אינפלציה. כאשר המדד עולה, ערך האיגרת עולה בהתאם, כך שהערך הריאלי של ההשקעה נשמר.
- קרנות סל וקרנות מחקות על מדדי תל-גוב צמודות לטווחים שונים: אלו הן קרנות המאפשרות השקעה בסל של איגרות חוב ממשלתיות צמודות. היתרון כאן הוא בפיזור הסיכון ובנוחות הניהול, כך שבמקום לקנות מספר איגרות חוב שונות, ניתן להשקיע בקרן סל אחת שעוקבת אחרי מדד של איגרות חוב צמודות.
- קרנות נאמנות מנוהלות: אלו הן קרנות המנוהלות על ידי מנהלי השקעות מקצועיים, המשקיעות באיגרות חוב ממשלתיות. היתרון כאן הוא בניהול האקטיבי, שמתאים את עצמו לתגובות של שוק ההון ויכול להשיג תשואה עודפת (תשואה גבוהה יותר) על פני האג"חים עצמם.
- איגרות חוב קונצרניות צמודות מדד: בנוסף לאיגרות החוב הממשלתיות, ישנן גם איגרות חוב שמונפקות על ידי חברות פרטיות וציבוריות. אלו בדרך כלל מציעות תשואה גבוהה יותר, אך גם נושאות סיכון גבוה יותר. חשוב לשים לב לדירוג האשראי של החברה המנפיקה - ככל שהדירוג גבוה יותר, כך הסיכון נמוך יותר.
- קרנות סל, קרנות מחקות וקרנות נאמנות מנוהלות המשקיעות באיגרות חוב קונצרניות צמודות מדד: אלו קרנות המאפשרות השקעה מפוזרת באיגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, מה שמקטין את הסיכון הכרוך בהשקעה בחברה בודדת. איגרות חוב אלו מגלמות תשואה גבוהה יותר מאשר איגרות החוב הממשלתיות המקבילות, על מנת לפצות על סיכון ההשקעה הכרוך בהם. ככל שאיגרת החוב הקונצרנית הצמודה מדורגת בדירוג חוב גבוה יותר, כך היא בטוחה יותר וביצועיה מגיבים באופן הדוק יותר לסביבת הריבית והאינפלציה.
- קרנות סל וקרנות מחקות מסוג "בולט": קרנות בולט הן קרנות חדשות יחסית בנוף הישראלי, שמשקיעות באג"ח, בעיקר דרך מדדי אג"ח, אך הייחוד שלהן הוא שכל הסדרות שבהן כל קרן משקיעה מגיעות לפדיון באותה שנה, והיא ידועה מראש למשקיע. במועד זה הקרן מתפרקת ומשיבה את מלוא הכספים שנצברו, כולל ריבית שנצברה, מה שמאפשר למשקיעים ליהנות מהתשואה לפדיון, כולל ההצמדה, אם מחזיקים בקרן עד למועד הפדיון. זה דומה להחזקת איגרת חוב באופן ישיר, אך עם יתרונות מס מסוימים.
למה צריך לשים לב לפני שמשקיעים?
"כדאי לזכור שאיגרות חוב צמודות מדד מספקות הגנה טובה מפני אינפלציה, אבל הן אינן חפות מסיכונים",, מזכיר פגוט. "אם מוכרים איגרת חוב לפני מועד הפדיון, התשואה אינה מובטחת ועלולה להיות מושפעת משינויים בשערי הריבית ובציפיות האינפלציה בשוק. כמו כן, כשבוחרים להשקיע בקרנות נאמנות, חשוב לשים לב לדמי הניהול. אלה יכולים לשחוק את התשואה לאורך זמן ולכן כדאי לחפש קרנות עם דמי ניהול נמוכים יחסית".
בנוסף, ראוי לציין כי הציבור יכול לסחור כיום באיגרות חוב בסכומים נמוכים יותר ממה שהיה נהוג בעבר. "הבורסה הקטינה את הסכומים ל- 5,000 שקלים במקום 10,000 שקלים באיגרות חוב קונצרניות ול- 10,000 שקלים במקום 30,000 שקלים באיגרות חוב ממשלתיות", הוא מבהיר.
לסיכום, בעוד שתקופות של אינפלציה גבוהה מציבות אתגרים בפני המשקיעים, הן גם מביאות איתן הזדמנויות. כמובן, חשוב לזכור כי כל השקעה כרוכה בסיכון, וכדאי תמיד להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך לפני קבלת החלטות השקעה. יחד עם זאת, עם הבנה בסיסית של הכלים העומדים לרשותנו, אנחנו יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר ולנהל את החסכונות שלנו בצורה יעילה יותר, גם בתקופות של אי-ודאות כלכלית וריבית גבוהה.