אירועי חברה עם זמרים מפורסמים ותקליטנים בעלי שם, טיסות לחו"ל של עובדי החברה או נופשונים משפחתיים מטעם מקום העבודה במהלך חודשי הקיץ הם מסוג האירועים שהפכו לחלק בלתי נפרד מתנאי העבודה בענפים רבים במשק. מה שעובדים רבים פחות מודעים אליו היא המלחמה שמתנהלת מאחורי הקלעים לגבי חשבונית התשלום שמוגשת למעסיק בעבור אירועים אלו: רשות המיסים וביטוח לאומי רואים באירועי חברה הטבה שניתנה לעובד - ממש כמו בונוס או שי לחג, ולכן חייבת במס. המעסיקים, מצדם, טוענים שאירועי גיבוש הפכו לחלק בלתי נפרד מצורת העבודה - תורמים לתחושת לכידות ול"גאוות היחידה" של העובדים, ולכן, טוענים המעסיקים, צריכים אירועים אלו להיחשב כהוצאה מוכרת.
"מדובר בשאלה ששווה למעסיקים גדולים מיליוני שקלים במיסים לאירוע בודד, ונמצאת במגמת שינוי מואצת בשנים האחרונות", מספר עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות' המתמחה בתיקי מס הכנסה. "קשה לדמיין שלפני קצת יותר מעשר שנים לא הייתה שאלה בכלל וכל אירוע לעובדים חויב אוטומטית במס, אבל מאז רצף של פסיקות אילצו את מס הכנסה לתת את הדעת על חשיבותם של אירועים מעין אלו בעבור מעסיקים ותרומתם האמיתית לקידום וייעול תהליכי העבודה בארגון. כיום, במרבית המקרים אנחנו מצליחים להוכיח שהתועלת שהפיק המעסיק מקיום אירוע החברה גדולה מזאת של העובדים, האירוע כולו נרשם כהוצאה מוכרת ללא חיוב מס", מסביר עו"ד שטראוס.
המעסיק הזמין את העובדים ללילה במלון עם הופעות וארוחות: מדובר בפינוק או בחלק מהעבודה? התקדים המשפטי שפתח את הדיון בסוגיה היה בפסק דין שהתפרסם בשנת 2014 וקבע כי המעסיקה, חברת דה נשון, לא תחויב בתשלום מס על אירוע גיבוש שערכה לעובדיה, הכולל לינה וארוחת ערב בבית מלון ופעילויות חברתיות שונות. הסיבה לפטור הייתה מאחר ובית המשפט קבע שהחברה היא הנהנית העיקרית מאירוע הגיבוש שערכה ועל כן הוא איננו הטבה שניתנה לעובדים אלא חלק הכרחי לקידום העבודה.
"כתוצאה מפסק הדין, אלפי מעסיקים התעוררו ושאלו את עצמם פתאום - האם גם האירועים שאני מקיים לעובדים שלי משרתים אותי כמעסיק יותר מאשר את העובדים? הרי אירועי חברה תורמים ללכידות הצוות, מונעים שחיקה, מעשירים עובדים בידע מקצועי, מונעים נשירת עובדים ומסייעים בגיוס עובדים איכותיים", מסביר עו"ד שטראוס. רשות המיסים, בתגובה, אימצה עקרונית את קביעות בית המשפט בפסק הדין דה נשון, אך הוציאה קווים מנחים מחמירים וקבעה שרק אירועי חברה אשר עומדים בכולם יחשבו מבחינת רשות המיסים כאלו בהם טובת המעביד גוברת על טובת העובד. בין היתר צריכים האירועים להתקיים בארץ ולא בחו"ל, בימי עבודה ולא בסופי שבוע או בחגים, באירועים לעובדים בלבד - ללא בני או בנות זוג וילדים, בפעילות הכוללת הרצאה מקצועית או פעילות העשרה, ועולה לא יותר מ-400 שקל לעובד ליום ללא לינה, או 700 שקל לעובד ליום עם לינה.
אבל מדוע אירוע בחו"ל מבטל את טובת המעסיק? בפועל, על אף הניסיון של מס הכנסה לעשות סדר, השאלה מי הנהנה העיקרי מאירועי חברה נשארה לא פתורה. הרי שאין יסוד להאמין שאירועי חברה שהתקיימו בחו"ל שירתו את טובת המעסיק פחות מכאלו שהתקיימו בארץ, כך גם אירועים המתקיימים בסופי שבוע או במהלך חופשות חג ומקבצים אליהם את העובדים לפעילות משותפת תורמים לאחדות הצוות וליצירת סינרגיה ארגונית ביום יום.
פסיקה אחרונה של בית המשפט העליון, אם כן, מציעה מבחן עזר אחר שאמור לעשות סדר בשאלה הלא פתורה: האם ההטבה שניתנה לעובד חוסכת לו הוצאה שהיה מוציא ממילא? במילים אחרות האם נסיעה לחו"ל מטעם העבודה תחליף נסיעה לחו"ל עם המשפחה? האם הופעה של זמר באירוע חברה תחסוך לעובד רכישת כרטיסים להופעה של אותו הזמר בנפרד? וכן הלאה".
"זאת גישה מפוקחת יותר שרואה בגיבוש חברתי של עובדים כהוצאות שמשרתות את המעביד. גם אם אירועי גיבוש גורמים לעובדים הנאה מסוימת, הם נערכים במסגרת העבודה וצרכיה. בית המשפט גם הדגיש כי כאשר סוג ואופי פעילות הגיבוש מוכתב לעובדים על ידי המעסיק, ללא בחירה חופשית לעובדים, הרי שאין לראות בהוצאה כטובת הנאה לעובד", מסביר עו"ד שטראוס. "בהתאם לכך, לאחרונה בית המשפט הכיר בהוצאה של 45% מעלויות נופש בחו"ל, דבר שסלל את הדרך להכרה בכל ההוצאה בהמשך, ישנן פשרות משמעותיות גם בעניין אירועים עם בני זוג, וגם כאשר ישנן חריגות משמעותיות מהסכומים שצוינו בהנחיית רשות המיסים. לעיתים מדובר בפשרות של כ-50% ולעיתים רשות המיסים יורדת מהסוגייה לחלוטין, גם כאשר מדובר במיליוני שקלים".