החוק שהיה יכול להציל את ציפי רפאלי מהכלא: סוף עידן "מרכז החיים"

פרשת בר רפאלי עסקה בהעלמות מס שביצעו בר רפאלי ואמה, ציפי רפאלי, כשבמשך כמה שנים ניסו להציג את בר כשמי שלא נחשבת תושבת ישראל כדי להימנע מתשלום מסים על הכנסות עתק מחו"ל. לשם כך יצרו השתיים מצגי שווא של מגורים מחוץ לישראל, רישום דירות ורכוש על שם קרובי משפחה ועוד פעולות שהסתירו את זיקותיה של בר לישראל. במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות, ציפי רפאלי, שניהלה את עסקי בתה, הורשעה במרמה והשמטת הכנסה ונגזרו עליה 16 חודשי מאסר בפועל, בעוד בר קיבלה עונש של 9 חודשי עבודות שירות. הסיבה המרכזית לכניסת ציפי לכלא הייתה תפקידה המרכזי בתכנון, הובלה וביצוע ההונאה כלפי רשות המסים, מה שנחשב לעבירה חמורה במיוחד.

כעת, רשות המיסים מנסה לפתור את הסוגיה "מי נחשב תושב ישראל"  בשינוי דרמטי: במקום לבדוק איפה אתם חיים, המערכת פשוט תספור כמה ימים אתם בישראל. רשות המיסים מתכננת לנטוש כמעט לחלוטין את עקרון "מרכז החיים" שהיה הבסיס לקביעת מעמד תושבות לצרכי מיסוי ולהחליפו במנגנון חדש המבוסס על ספירת ימים בלבד - זהו מהפך כמעט מלא במערכת המיסוי הישראלית שיכול להשפיע על מאות אלפי ישראלים.

לכבוד השינוי המתוכנן (שעדיין צריך לעבור את אישורן של ועדות הכנסת ומליאת הכנסת עצמה), יחד עם עו"ד בועז פינברג, שותף במחלקת המסים של משרד עורכי הדין ארנון תדמור לוי, בדקנו מה ההשפעה של ההחלטה ולמי כדאי לשים לב אליה.

איך רשות המסים קובעת כיום מי נחשב תושב ישראלי?

"השיטה כיום היא בחינה מהותית של מה שנקרא 'מרכז החיים'", אומר עו"ד פינברג. "ברשות המסים בודקים איפה נמצא הבית העיקרי של האדם, איפה המשפחה והקשרים החברתיים, איפה מקום העבודה או העיסוק העיקרי, ואיפה הפעילות הכלכלית המרכזית. אם רוב הקשרים האלה נמצאים בישראל - האדם נחשב תושב ישראלי למיסוי. הבעיה במערכת הזו היא שהיא יוצרת אי-ודאות עצומה. יש מאות תיקים במחלוקת כי אנשים לא יודעים בוודאות איך הם יסווגו."

אז מה בדיוק משתנה בהצעה החדשה?

"בגדול, כמעט הכל.", הוא צוחק. "זהו מהפך דרמטי. במקום הבחינה המהותית של מרכז החיים, הבחינה החדשה תתבסס בעיקר על ספירת ימים, ותותיר רק למקרים גבוליים את בחינת מרכז החיים. היא תשתמש במושג חדש שנקרא 'ימי שהייה משוקללים' - חישוב מורכב שכולל את כל הימים שהאדם שהה בישראל בשנה הנוכחית, בתוספת חלק מהימים משנים קודמות ועתידיות. הנוסחה היא: שנה נוכחית - כל יום נספר כיום מלא; שנה סמוכה - כל יום יחשב כשליש יום; שנה נוספת - כל יום יחשב כשישית יום."

על אילו קבוצות באוכלוסייה השינוי ישפיע במיוחד?

"ההשפעה תהיה דרמטית על מספר קבוצות. סטודנטים ועובדים בחו"ל יצטרכו לתכנן בזהירות קיצונית את הביקורים שלהם בבית. עסקים גלובליים שהבעלים שלהם נוסעים הרבה יתמודדו עם בעיות מיסוי מורכבות. משפחות מעורבות שאחד מבני הזוג עובד בחו"ל יעמדו בפני דילמות תכנון מיסוי מורכבות ביותר. פנסיונרים ישראלים שעברו לחו"ל אבל רוצים לשמור על קשר עם ישראל יצטרכו להגביל בצורה דרסטית את הביקורים שלהם בארץ", הוא מסביר .

"הבעיה המרכזית היא אובדן הגמישות - במערכת הנוכחית אדם יכול לטעון שלמרות ששהה חלק משמעותי משנת המס בישראל, מרכז החיים שלו במקום אחר. אם השינוי המוצע יתקבל, זה יהיה בלתי אפשרי. אדם יכול להיחשב תושב ישראלי גם אם מרכז חייו במקום אחר", מדגיש  עו"ד פינברג.

מי יהיה תושב ישראלי לפי הצעת החוק החדשה?

"קודם כל, הכללים יהיו מוחלטים ובלתי ניתנים לערעור. תהיו תושב ישראלי אוטומטית אם תקיימו אחד משני תנאים: ראשית, אם תבלו 75 ימים או יותר בישראל בשנה אחת ותגיעו ל-183 ימים משוקללים על פני 3 שנים. שנית, אם תבלו 30 ימים או יותר בישראל בשנה, ובן או בת הזוג שלכם תושב ישראלי, ותגיעו ל-140 ימים משוקללים. אין פה מקום לטיעונים או הוכחות שמרכז החיים במקום אחר", הוא מדגיש.

אז מה לעשות אם אני רוצה להיחשב תושב זר כדי לא לשלם פה מסים?

"כדי להיחשב תושב זר בוודאות, הכללים קפדניים מאוד: עד 74 ימים בשנה ולא יותר מ-110 ימים משוקללים על פני 3 שנים. לזוגות נשואים ששניהם מתגוררים רוב הזמן בחו"ל, הכלל מעט יותר נדיב: כל אחד עד 90 ימים בשנה ולא יותר מ-125 ימים משוקללים לכל אחד. מי שלא עומד בקריטריונים האלה נכנס לאזור אפור שעליו ימשיך לחול מבחן "מרכז החיים", מדגיש עו"ד פינברג .

האם יש הגנה מפני כפל מיסוי?

"ישראל חתומה על מספר הסכמים למניעת כפל מיסוי עם רוב המדינות המפותחות, וההסכמים כוללים כללים לפתרון מקרי תושבות כפולה. אבל זה לא פתרון מושלם. ההסכמים מורכבים, לא תמיד ברורים, ויכולים להוביל למחלוקות חדשות. בנוסף, יש מדינות שישראל לא חתומה איתן על הסכם כלל - כמו קפריסין - ושם האנשים עלולים להיות חשופים לכפל מס", הוא מזהיר.

מתי השינוי הזה ייכנס לתוקף ומה צריך לעשות עכשיו?

"בשלב זה עדיין מדובר בטיוטת חוק, שטרם עברה בכנסת, אבל השפעותיה יכולות להיות כה דרמטיות שחשוב להתכונן כבר עכשיו", הוא מדגיש." מי שחושב שהשינוי יכול להשפיע עליו חייב להתייעץ עם יועץ מיסוי מקצועי בהקדם, לתכנן מראש בזהירות את כל התנועות לישראל ומישראל, ולבחון שינויים בהסדרים האישיים או העסקיים. הזמן לפעול הוא עכשיו, לפני שהחוק יעבור."

"המטרה המוצהרת של רשות המיסים היא ליצור ודאות ולצמצם מחלוקות. הם רוצים שבמקום בדיקות מורכבות של מרכז החיים שיוצרות תיקים משפטיים ארוכים, הכלל יהיה פשוט וחד-משמעי. אני מבין את הרצון הזה, אבל לדעתי השינוי קיצוני מדי ויוצר עוולות חדשות במקום לפתור את הישנות. השאלה היא האם הודאות שהם רוצים ליצור שווה את המחיר של פגיעה באנשים שלא אמורים להיחשב תושבים ישראלים."

.