העלות הכלכלית של מלחמות חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא" מצריכה מרשות המסים לאתר מקורות מס לא מדווחים במסלול מהיר, ולוותר בשל כך, על נקיטת הליכים פליליים כנגד הכנסות לא מדווחות מהשנים האחרונות. במהלך יולי צפוי להתפרסם נוהל גילוי מרצון שיכלול לראשונה גם עסקאות במטבעות דיגיטליים, בניגוד לעבר. בעזרת עו"ד (רו"ח) ארז חגי ממשרד בנימיני ושות' ועו"ד (רו"ח) שלומי לזר ממשרד מאיר מזרחי, יצרנו מדריך שמסביר על מה כדאי לדווח, כדי לזכות בהטבת המס.
מה כולל נוהל גילוי מרצון?
"הנוהל האחרון לגילוי מרצון הסתיים ב-2019 לא כלל דיווח על מטבעות דיגיטליים, נדל"ן בחו"ל, חשבונות בנק לא מדווחים מעבר לים, עבודה צדדית שלא דווחה ועבירות אחרות שמותירות רבים חשופים לסיכון פלילי. כעת, עם הנוהל חדש שבדרך, נפתחת הזדמנות להסדיר את העניינים", מסביר עו"ד חגי.
למה יצאו בנוהל כזה?
"הסיבה המרכזית ליציאה עם הליך כזה דווקא עכשיו היא הרצון להכניס כספים לקופת המדינה לאור צרכי המלחמה. יש לזכור שבהליך הקודם נגבו על ידי רשות המסים מיליארדי שקלים שבוודאי יכולים לסייע גם היום", מסביר עו"ד חגי.
"מעבר לצורך הכלכלי, קיים יעד נוסף: הסדרת עסקאות במטבעות דיגיטליים. הרצון לתת הזדמנות למחזיקי מטבעות דיגיטליים שעשו עסקאות בעבר להסדיר את תשלום המס ולא להיחשב לעבריינים. צריך לזכור שחלק מרכזי מהמחזיקים נכנסו לשוק המטבעות הדיגיטליים החל מהשנים 2017–2018, כאשר בשנים הראשונות הייתה מחלוקת משמעותית בשאלת חבות המס במימוש או המרה של מטבעות דיגיטליים. מכיוון שהנוהל הקודם הסתיים פורמלית בסמוך לכך, הרבה מאותם מחזיקים נותרו ללא מענה, ופרסום נוהל חדש בהחלט יהיה הזדמנות טובה מאוד עבורם", מסביר עו"ד חגי.
"הנוהל יהיה מוכוון בין היתר לתחום הקריפטו והוא רלבנטי לכל המעורבים בתחום – משקיעים פרטיים, סוחרים, מחזיקי NFT, מנפיקי אסימונים, יזמים ובעלי נכסים דיגיטליים. רבים מהם לא דיווחו עד כה על הכנסותיהם מהשקעות במטבעות דיגיטליים, בין אם בשל חוסר מודעות, מורכבות רגולטורית או חוסר בהירות בנוגע לחבות המס. זוהי הפעם הראשונה שבה מפרסמת רשות המסים נוהל גילוי שמיועד בעיקר לתחום הקריפטו, ומדובר במהלך משמעותי עבור ציבור רחב של ישראלים.מוסיף עו"ד לזר.
מה אפשר לגלות – ועל מה אי אפשר?
"הנוהל נוגע להכנסות שלא דווחו לרשות המסים בעבר – אם מדובר בהכנסות מהשכרת נכסים, רווחים מקריפטו, חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל או רווחי הון", מבהיר עו"ד חגי. "המקרים הקלאסיים צפויים להיות הכנסות ממסחר במטבעות דיגיטליים וכן הכנסות שלא דווחו בגין כספים בחשבונות בנק של תושבי ישראל מחוץ לישראל והכנסות שכירות שלא דווחו. מנגד, ישנם מקרים בהם רשות המסים לא תאשר ניהול הליך גילוי מרצון, כך למשל במקרה של הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית (למשל סחר בסמים), או כאשר כבר מתקיים הליך של חקירה סמויה כנגד אותו הנישום".
בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים מבהיר עו"ד לזר: "חשוב לזכור שלפי עמדת רשות המסים חובת הדיווח חלה גם על המרה ממטבע קריפטו למטבע קריפטו אחר מבלי שהתקבל כסף מזומן, כאשר כל המטבעות הקריפטוגרפיים רלוונטיים לנוהל".
כמה זה יעלה לי?
"שיעור המס שייגבה במסגרת ההליך תלוי בשני דברים: גובה ההכנסות שלא דווחו – ומקור ההון שהצטבר", אומר עו"ד חגי. "יש לבחון את הוראות הספציפיות הנוהל החדש שיתפרסם. בהליך הקודם, קביעת חבות המס התבססה בעיקר על שני רכיבים שונים. הראשון, מיסוי ההכנסות שלא דווחו במהלך עשר השנים האחרונות, בהתאם לשיעור המס שהרלוונטי לכל סוג הכנסה. הרכיב השני היה מיסוי מקור ההון. פטור מצבירת ההון יינתן רק מול אסמכתאות מספקות - למשל במקרה של ירושה".
"יש הבדל משמעותי בין משקיע פרטי – שישלם מס רווחי הון של כ-25% – לבין מי שמוגדר כעוסק או סוחר מקצועי, שיכול להגיע למס שולי של 47%. לכן סיווג הפעילות נכון הוא קריטי", מחדד עו"ד לזר, "ובשביל זה, כמובן, צריך לדעת מה עושים: אם תתמודדו נכון עם השומה, תוכלו להפחית משמעותית את המס שתשלמו, בין היתר באמצעות סיווג ההכנסות למישור הפרטי ולא העסקי, ותוך בחינה שכל ההוצאות שלכם נלקחות בחשבון בחישוב הרווח."
לבד או בליווי מקצועי?
שני המומחים לא מהססים: עדיף לא לבד. "מדובר בהליך מורכב שבמקרים רבים מצריך הבנה עמוקה בחוקי המס", מסביר עו"ד חגי, "הליך זה הוא רגיש ביותר במיוחד בשל הפן הפלילי בו. לכן, כמו בכל מקרה בו ההשלכות הן כה משמעותיות, מומלץ להסתייע באיש מקצוע מתאים".
ולמה זה לא אנונימי הפעם?
"הנוהל החדש צפוי להיות פתוח – כלומר, ללא אפשרות לפנייה אנונימית כפי שהיה בעבר", מרגיע עו"ד חגי."אם ההליך מתבצע עד הסוף – לא צפויות השלכות עתידיות. רשות המסים לא תרדוף אחרי מי שהסדיר את ענייניו. אבל זה חייב להיעשות נכון ובמועד. אחרת, אתם חושפים את עצמכם לסיכון ממשי."
המסקנה? עכשיו הזמן
"מי שיש לו מה להסדיר מול רשות המסים – בין אם זה ביטקוין, דירה בפריז או חשבון לא פעיל משנות ה-90 – כדאי שישקול ברצינות לנצל את הנוהל החדש. מסכם עו"ד חגי. "חשוב לזכור שרשות המסים הופכת כל העת למתוחכמת יותר ויותר, תוך שימוש בעזרים טכנולוגיים משמעותיים ובהסכמים לחילופי מידע עם מדינות וגופים נוספים ברחבי העולם. יש יתרון גדול בלפנות מרצון לרשות המסים באופן יזום מאשר מצב בו רשות המסים מגלה מידע אודות אותו הנישום, שכן במצב כזה החשיפה שלו לניהול הליך פלילי (בניגוד להליך אזרחי במקרה של גילוי מרצון) תהא גדולה הרבה יותר".