א' בן 70 פלוס, תושב רמת גן, קיבל שיחת טלפון ונציגה נעימה ומנומסת של חברה פחות נעימה, שבישרה לו שרוב הסיכויים שיש לו סכומי כסף ששוכבים להם איפשהו ללא ידיעתו, או החזרי מס שמגיעים לו ולא קיבל אותם. היא הציעה לו את שירותי החברה בנושאים אלה תמורת סכום פעוט של 20 אחוזים ממה שימצא.
"אמרתי לה, שאני יודע על הכספים וההשקעות שלי, אבל משום מה הסכמתי שיסייעו לי בהחזרי מס," מספר א'. לאחר כמה ימים, מתקשרת הנציגה ומציינת שיש לה בשורה טובה. "היא אמרה לי שיש לי חיסכון פנסיוני בסך 92 אלף שקלים בחברת מגדל. לדבריה, אוכל להוציא את הכסף תמורת עמלה של 19,800 שקל, ואם לא אבחר בכך, יחייבו אותי בכל מקרה בעמלה של 2,500 לחברה עבור 'מאמצי האיתור' שלה".
א' אמר לנציגה כי הוא מודע לחיסכון הזה והבהיר כי ביקש במפורש לבדוק רק האם יש החזרי מס שמגיעים לו. הנציגה אמרה שהם עושים את כל הבדיקות בד בבד ואין הפרדה. "לאחר דין ודברים עם החברה, הם ירדו לעמלה של 250 שקלים בלבד. בסיוע האחיין שלי שהוא סוכן ביטוח ומצא שהחברה פועלת ללא רישיון, בוטלה גם עמלה זו".
במקרה אחר, מ' ניצול שואה תושב ירושלים, פנה אל המועצה לצרכנות בתלונה על חברה המפרסמת את עצמה כמספקת פתרונות פיננסיים למימוש זכויות ואיתור כספים אבודים. לדבריו, נציגי החברה פנו אליו והציעו לו את שירותיה תמורת 7,000 שקלים תוך כדי הבטחה כי אם לא יימצאו עבורו כספים - הוא יקבל חלק גדול מהתשלום בחזרה.
לאחר זמן מה, התקשרו אליו מהחברה והודיעו לו כי לא מצאו כספים שהוא זכאי להם, כולל בביטוחים פנסיוניים. מ' דרש מהחברה לקבל דו"ח מפורט של כל הארגונים שהם פנו אליהם כדי לברר בעצמו את זכויותיו, אך בחברה סרבו למסור לו את הדו"ח. כשדרש לקבל את כספו חזרה, כפי שהבטיחו, החברה לא התייחסה לפניותיו והתנערה מהתחייבותה. מ' פנה גם אל משרד האוצר, שם התברר לו כי הם לא מכירים כלל את החברה.
הרשות להגנת הצרכן, שמטפלת בעוקצים הללו טוענת כי החברות הללו נוהגות לגבות כספים על פתיחת תיק וכן אחוז מסוים שיכול להגיע עד ל-20% ואף יותר מסך הכספים שאותרו, אבל צריך להבין דבר מרכזי אחד: ה"כספים האבודים" שמאתרות אותן חברות הם בעצם כספים שאתם יכולים לאתר ב"הר הכסף" וב"הר הביטוח"- שני אתרים חינמיים של האוצר/רשות שוק ההון.
עוקצים בהיקף של חצי מיליארד שקל בשנה
עוקץ "איתור כספים אבודים" הוא עוקץ הפיננסי חדש יחסית, שנועד למטרה אחת: ריקון חשבונות הבנק של קשישים ואנשים חסרי ישע מפאת חוסר ידיעת השפה ואחרים.
את המאבק בנוכלים אלה מנהלת ,כאמור, בעיקר הרשות להגנת הצרכן בשיתוף פעולה עם ההוצאה לפועל, המשטרה (שטוענת בתגובה לפנייתנו, כי אין לה מידע בנפרד על עוקץ זה, שנכלל בין מאות תיקים במחלקה שעוסקת בהונאות), רשות שוק ההון, שטוענת כי היא מטפלת בכל תלונה שמגיעה אליה, ורשות המסים.
"היצירתיות של הנוכלים אין לה סוף ובכל פעם אנחנו פוגשים בעוד עוקץ מסוג אחר", מספרת אניטה יצחק, סגנית הממונה, ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן. "לפני 4-5 שנים זה היה עוקץ הקשישים, והיו מעורבות בו למעלה מ-100 חברות. בעקבות הפעילות שלנו, היום יש חברות בודדות כאלו. עכשיו יש את העלייה בפעילות חברות ל'איתור כספים אבודים', שהסתכמה בהיקף פעילות של למעלה מחצי מיליארד שקל ב-2023.
להערכת הרשות יש כ-13 חברות פעילות בתחום. הם גובים כ- 20% מהכספים שאותרו. "אם איתרו 150 אלף שקל בחיסכון פנסיוני והלקוח רוצה למשוך אותם, הם גובים 30 אלף שקל עמלה. מס הכנסה לוקח 35%. אנשים יוצאים בנזקים עצומים. הם מפעילים הרבה מאוד לחץ שיווקי ואמירות לא ברורות, והרוב הגדול לא מבינים שבסוף גם לוקחים להם 20% מהכספים ששלהם שיכלו לאתר לבד ולפנות בעצמם לקרן הפנסיה. ובכל מקרה, גם אם הלקוח בוחר שלא לפדות את הכסף, הוא ישלם להם עמלה של אלפי שקלים", היא מסבירה.
איך אתם מגיעים לחברות הללו? מפניות של מתלוננים?
"יש מעט פניות של מתלוננים, רוב העבודה היא של המודיעין שלנו, בשיתוף עם המשטרה, ההוצאה לפועל ורשות שוק ההון, שאצלה יש תלונות בנושא לגבי סוכני ביטוח. בדרך הזו מוצאים לא פעם עשרות ומאות צרכנים שמשכו כספים באמצעות אותה חברה, חלק התגלגלו גם להליכים משפטיים, להוצאה לפועל שהחברה מפעילה לאחר שאנשים לא היו מסוגלים לשלם לה".
איך אתם פועלים נגדן?
"קודם כל באמצעות הכלים שיש לנו – הגשת כתבי אישום או הטלת עיצומים כספיים. אלה שני הכלים שיש לנו. השנה יש לנו כלי חדש שמאפשר לנו להפסיק סליקה לחברות אלו. החברות האלו משתמשות בשירותי סליקה כי משלמים להם בכרטיסי אשראי, לא במזומן או בצ'קים. במקום שהממונה קבע שמדובר בהפרות בנסיבות מחמירות יש בסמכותו להורות לכל נותני השירותים הפיננסיים להפסיק את הסליקה לאותן חברות, כך שאין להן יכולת לגבות כספים באשראי, ובעצם סוגרים להם את החמצן. זו הוראה שנכנסה לתוקף באוקטובר 2024 ומקווים שתראה תוצאות טובות. כבר היום אנחנו מנהלים כמה הליכים מול חברות ובוחנים הפעלת הסנקציה הזאת נגדן".
"בנוסף, אנחנו מפרסמים את ההליכים נגד חברות גם בתקשורת וגם באתר של הרשות, וזה נשאר שם במשך שנים, כך שכל אחד יכול לצפות ברשימת החברות שהרשות פעלה נגדן".
בבדיקה באתר הרשות להגנת הצרכן ניתן לראות רשימה של 9 חברות בתחום הפיננסי, שטופלו בידי הרשות, אך כולן טופלו לפני יותר משנה-שנתיים ורובן לפני יותר -3 שנים. ברשות מסבירים, כי ההליך לוקח שנים עד שאפשר לפרסם את שם החברה.
אתם יכולים להחזיר ללקוחות שהוציאו מהם את הכספים במרמה?
"אחד הדברים שלצערי אין לנו עדיין את הסמכות ולקחת את הכסף ולהחזיר אותו ללקוח. אנחנו מטילים קנסות מנהליים או מגישים כתבי אישום. בית המשפט הוא הסמכות היחידה להורות על החזרת הכספים".
"מבטיחים לכם לאתר כספים אבודים? הכסף שלכם ילך לאיבוד"
גם לשכת סוכני הביטוח נכנסה לתמונה ומנסה להילחם בתופעה, בקמפיין שמטרתו להילחם במה שהיא מכנה תופעת הנוכלות של "איתור כספים אבודים". הקמפיין תחת הסלוגן "מבטיחים לכם כספים אבודים? הכסף שלך ילך לאיבוד", עלה בגלגל"צ, ברשתות החברתיות ובאתרים מובילים.
הקמפיין מוביל לדף הסברה מקיף על התופעה, ומציע לגולשים להיכנס למערכת איתור סוכן/ת באתר הלשכה כדי למצוא את הסוכן הקרוב לביתם.
"כל הכספים שחסכתם בימי חייכם נמצאים בגופים מפוקחים, בקרנות פנסיה, בביטוחי מנהלים, בקופות גמל ובקרנות השתלמות," מסביר נשיא לשכת סוכני הביטוח שלמה אייזיק, שהשיקה בשבוע שעבר קמפיין נגד תופעת העושק ששמה "איתור כספים אבודים". "כל הגופים הללו מחויבים לשלוח אליכם דוחות שנתיים ורבעוניים, וניתן לאתר את הכספים הללו בלחיצת כפתור. ברגע שפדיתם את ה'כספים האבודים' – מחקתם לעצמכם את קצבת הפנסיה שלכם כמקור הכנסה בגיל השלישי ותשלמו מס כבד על כך," מדגיש אייזיק.
יו"ר הועדה להסגת גבול המקצוע בלשכת סוכני הביטוח עו"ד סו"ב יניב גוב-ארי, מוסיף: "גורמים עבריינים מצאו שיטה קלה לעשות כסף – איתור כספים אבודים – זה נשמע כאילו יד נעלמה מצאה פנינים שלא ידעו על קיומם. מדובר במספר חברות שמתקשרות לפנסיונרים וחד הוריות ומספרים להם שקרים שהמדינה מינתה אותם לאתר להם כספים אבודים. מחתימים אנשים ושותלים חתימה שלהם על גבי מסמכים דרקוניים שמאפשרים פנייה להוצאה לפועל ללא אישור וחתימה על שטרי חוב".
גוב-ארי הוסיף: "פנו למבוטח בן 80, ש'מצאו' לו שני מיליון שקלים בקופות גמל וקרנות השתלמות, כספים שהוא ידע שיש לו, והוציאו לו דרישת תשלום על עמלה ופנייה להוצאה לפועל. מדובר בעבריינים שעושים כסף קל. גם אני כבר חטפתי איומים".
"צריך להבין כי אין דבר כזה שירות של 'איתור כספים אבודים'", גוב ארי מבקש להבהיר. "חסכונות פנסיוניים, פוליסות לביטוח חיים וחשבונות בנק אבודים, ניתן לאתר עצמאית בקלות ולבד בעזרת ׳הר הכסף׳ של משרד האוצר ובאמצעות סוכני הביטוח. לצערנו, שרלטנים עברו לתחום הייעוץ הפנסיוני והפיננסי, מתקשרים לאנשים מבוגרים, או כאלה שנמצאים במצב כלכלי דחוק, ומבטיחים הבטחות שווא שימצאו להם 'כספים אבודים', אך בעיקר דואגים לכיסם הפרטי".
לפי הרשות להגנת הצרכן, השורה התחתונה בנושא איתור כספים אבודים: באתר "הר הכסף" של משרד האוצר ניתן שירות חינמי המאפשר לכם להתקשר ולראות איפה נמצא הכסף שלכם. כך אם קיימת קופת פנסיה לא פעילה ממקום עבודה קודם ששכחתם למשוך \ להעביר תוכלו לדעת על קיומה ללא תשלום לחברה חיצונית. אם בכל זאת החלטתם לקחת את השירות: בקשו שהמסמכים יישלחו אליכם בצורה שתהיה לכם נוחה לקרוא אותם לפני החתימה. שימו לב! היזהרו מאתרים מתחזים, יש רבים כאלה. זהו את האתר הרשמי של משרד האוצר לפי הכתובת המדויקת: itur.mof.gov.il
תזהירו גם הורים קשישים וסבים וסבתות מפני ההונאה הזו.