אנחת הרווחה מארה"ב הגיעה השבוע עד כאן. מדד אחד שהתפרסם במקביל בהפרש של שעות שעות בישראל ובארה"ב, עמד השבוע במוקד הפאניקה של השווקים. אנחנו כמובן מדברים על מדד המחירים לצרכן שהתפרסם ביום רביעי, ועתיד לקבוע את עתיד הכלכלה העולמית (לפחות בארה"ב).
אם מדד המחירים לצרכן היה עולה בארה"ב - הבורסה הייתה נכנסת לפאניקה שכן המשמעות של מדד גבוה היא אינפלציה שמתעוררת ואי-הורדת ריבית. ברגע שלא מורידים ריבית – השקעות במניות הן הרבה פחות בטוחות ולכן היינו רואים את הוול סטריט קופץ ראש למטה.
מה יש בוול סטריט שמעניין את הישראלים, במיוחד מי שאינו משקיע בבורסה? ובכן - הפנסיה שלנו. מי שנהר השנה, כמו רוב הישראלים, להשקיע במדד האמריקאי - P&S , היה מגלה שהפנסיה שלו מאבדת מערכה במידה שהבורסה הייתה מתחילה לרדת. גם מי שמשקיע דרך קופות גמל וקרנות השתלמות במדדים היה מגלה את אותו דבר.
בסוף, מדד המחירים לצרכן בישראל ירד ב-0.3 אחוזים, מה שמשקף אינפלציה שנתית של 3.2 אחוזים, ומדד הליבה בארה"ב עלה ב-0.2 אחוזים (הצפי היה ליותר), מה שהיווה צפירת הרגעה לשוק ההון. אבל צריך לזכור דבר אחד, זוהי צפירת הרגעה רגעית.
הסיבה היא שאם מסתכלים על נתוני חודש דצמבר בישראל, למשל, הרי שמדובר בכאלה שעוד לא מגלמים את עליית המע"מ ועליות המחירים מתחילת השנה - מה שאומר שהאינפלציה אצלנו עוד תעלה, והרבה.
גם ארה"ב עדיין לא יודעת איך טראמפ, הצפוי להיכנס לתפקיד בשני הבא, יתנהג, וכן מה יהיו הקפריזות של האיש. הוא כבר איים בהטלת מכסים על כל דבר שיעז להגיע מסין ולכן המחירים בארה"ב יעלו. אם המחירים יעלו, האינפלציה תעלה - מה שאומר שהפד (בנק ישראל האמריקאי), לא יוריד ריבית - שוק המניות יירד ואז משקיעים (בבורסה או דרך הפנסיות) מתחילים לדאוג.
ארה"ב, מתוקף מעמדה בעולם, היא זו שמאותת על מגמות כלכליות גלובליות, לכן לאינפלציה שם עשויה להיות משמעות גלובלית והמשך תקופה של ריבית גבוהה.
למה אף פעם אף אחד לא מגן עלינו?
השבוע אושרה בקריאה טרומית בכנסת הצעת החוק של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, שהוגשה יחד עם חברי קואליציה, המאפשרת לבנק ישראל להתערב בריבית בפיקדונות ובשיעור הכספים שיהיו בחשבונות העו"ש. בעוד שהריבית במשק קפצה בשנתיים האחרונות מעשירית האחוז ל-4.5 אחוזים, הריבית על הפיקדונות לא עלו באותו שיעור, ומנגד הריביות על הלוואות קפצו. הצעת החוק דורשת לחייב את הבנקים לתת ריבית משמעותית יותר על הפיקדונות, ואפילו לקבוע סף שאותו יהיה מותר להחזיק בעו"ש, אבל שימו לב מי המתנגד הראשי להצעה? בנק ישראל בעצמו, שם טוענים: "התערבות רגולטורית במנגנוני התמחור עשויה להסב נזק מהותי".
מהנתונים שפרסם בנק ישראל, עולה כי ממוצע הריבית על אשראי צרכני (לא לדיור) למשקי בית עומד על 9.09 אחוזים. טווח הריביות היה רחב, ונע בין 5.5 אחוזים בבנק יהב ל-17 אחוזים בבנק ירושלים. לעומת זאת, בפיקדונות לתקופה שבין 12-6 חודשים (שכוללים גם את הפיקדונות השנתיים), הניתנים לרוב בריבית קבועה, הריבית הממוצעת בדצמבר היא 4.05 אחוזים בלבד.
תפקיד בנק ישראל הוא להגן על הבנקים. זה ברור. ולכן במקום שהוא יהיה זה שיכנס ויכריח את הבנקים להזיז את הגבינה ולמצוא פתרונות אטרקטיביים לחוסכים, הוא מציע "צעדים מעודדי תחרות". איפה התחרות הזו בדיוק הייתה עד היום? אין לדעת.
בינתיים, חמשת הבנקים הגדולים – לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי – רשמו רווח מצרפי של 22.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024, עלייה של 15 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023.
אז על מי בנק ישראל בדיוק מגן ולמה זה אף פעם לא עלינו? אולי הפעם, רק הפעם, בממשלה יבצעו מהלך טוב למען הציבור כולו בישראל.
לוקחים משכנתאות בלי סוף לדירות על הנייר
בחודש דצמבר 2024 נרשם שיא חדש בשוק המשכנתאות בישראל, עם היקף הלוואות שהגיע ל-13.8 מיליארד שקלים, פי 2.5 מהיקף המשכנתאות בדצמבר 2023, שעמד על 5.6 מיליארד שקלים.
הסיבות לעלייה בהיקף המשכנתאות הן הקדמת רכישות עקב עליית המע"מ: העלאת המע"מ ב-1 אחוזים שנכנסה לתוקף בינואר 2025, גרמה לרוכשי דירות להקדים את הרכישות לדצמבר, כדי לחסוך בעלויות.
בנוסף, הפרי סיילים של השוק עם עסקאות 10/90 או 20/80, גרמו להרבה אנשים לבקש הלוואות "בלון", המאפשרות תשלום מרבית הסכום בגמר הבנייה, והיוו 23.2 אחוזים מסך ההלוואות בדצמבר, עם היקף כולל של 3.2 מיליארד שקלים. סךהיקף המשכנתאות, עמד בשנת 2024 על כ-94 מיליארד שקלים (לעומת 71.3 מיליארד שקלים בשנת 2023), ויתכן שבחודש ינואר 2025 יירשם שיא נוסף בהיקף המשכנתאות, עקב דחיית חלק מהבקשות מדצמבר לתחילת השנה החדשה.
עם זאת, מומחים מציינים כי בחודשים הבאים עשויה להתרחש ירידה בהיקף המשכנתאות, לאחר ההקדמות שבוצעו בדצמבר בשל עליית המע"מ.
לעומת היקף המשכנתאות הגדול, חלה תנודתיות רבה בהיקף התחלות הבנייה לאורך שנת 2024. במהלך 12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2023 - ספטמבר 2024) החלה בנייתן של כ-61,620 דירות, ירידה של 14.4 אחוזים בהשוואה ל-12 החודשים שקדמו להם. מחוז המרכז הוביל עם 24.3 אחוזים מהתחלות הבנייה, ואחריו מחוז תל אביב עם 23 אחוזים. הערים המובילות בהתחלות הבנייה היו תל אביב-יפו (5,907 דירות) וירושלים (4,012 דירות).
בנוסף מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה בסוף ספטמבר 2024 הובילה להפסקת עבודתם של כ-100 אלף פועלים פלסטינים, מה שגרם כזכור למחסור חמור בכוח אדם בענף הבנייה. כתוצאה מכך, צפויה ירידה משמעותית בהתחלות הבנייה ברבעון הרביעי של השנה.
הנתונים האלה מדאיגים במיוחד כי הם מזכירים את טרום משבר הסאב פריים בארה"ב. האם משקי הבית יעמדו בתשלומי המשכנתאות בסביבת ריבית גבוהה יחסית, וכשהכל מסביב מתייקר?
תזהירו את ההורים מהעוקץ החדש
תופעה של הונאות בתחום "איתור כספים אבודים", שבה חברות פרטיות מציעות לאתר עבורכם כספים אבודים בתמורה לעמלות גבוהות, ידועה בישראל. הנוכלים מציעים לאתר עבורכם "כספים אבודים" תמורת עמלות מטורפות, בזמן שתוכלו "למצוא" את הכסף לגמרי בעצמכם ובחינם, באמצעות האתר הממשלתי "הר הכסף" של משרד האוצר.
"הר הכסף" הוא מיזם של משרד האוצר המאפשר לכל אזרח לאתר חשבונות בנק רדומים, חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוח חיים, הרשומים על שמו או על שם קרוב שנפטר. השירות ניתן ללא עלות ומסייע באיתור כספים שלא הייתה מודעות לקיומם או שנשכחו.
כל מה שתצטרכו לעשות זה לגשת לאתר "הר הכסף" של משרד האוצר, להזין מספר תעודת זהות ותאריך הנפקת התעודה, ותוכלו לקבל את כל המידע, שכולל רשימת חשבונות או פוליסות הרשומים על שמכם, כולל חשבונות בנק רדומים, חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוח חיים.
זכרו כי כל אזרח יכול לאתר את כספו האבוד באמצעות האתר הממשלתי "הר הכסף" ללא כל עלות או צורך בסיוע של חברות פרטיות. אם החלטתם בכל זאת להיעזר באחת, קחו בחשבון כי חברות המבטיחות לאתר עבורכם כספים אבודים בתמורה לעמלה, עשויות להטעות אתכם ולגבות תשלומים מיותרים. לעתים, הן מציגות את עצמן כגופים רשמיים או כמי שמונו על ידי המדינה, אך בפועל מדובר בגורמים פרטיים.
בנוסף לאיתור "כספים אבודים", חלק מהחברות הללו גובות עמלות גבוהות עבור שירותים שניתן לבצע באופן עצמאי ובחינם באמצעות "הר הכסף". לדוגמה, משיכת כספי פנסיה עשויה להיות כרוכה בתשלום מס גבוה והפעולה עלולה לפגוע בקצבת הפנסיה העתידית שלכם. בכל מקרה לפני כל החלטה פיננסית משמעותית שתיקחו - היוועצו באנשי מקצוע מוסמכים.