בטקס בגן הוורדים בבית הלבן אתמול, שזכה לשם "להחזיר את אמריקה לעושר שלה", הציג טראמפ את תוכנית המכסים במסע לשינוי סדרי המסחר העולמיים, שלא חסה גם על בנות בריתה של ארצות הברית – כולל ישראל.
על פי התוכנית, ארה"ב תטיל החל מ-5 באפריל מכס בסיסי של 10% שיחול על כל המדינות - אבל יש מדינות שעליהן יוטל מכס גבוה יותר, בהתבסס על המכס שהן גובות מארה"ב. על האיחוד האירופי יושת מכס של 20%, על סין יושת מכס של 34%, על יפן 24% ועל הודו 26%, על וייטנאם יהיה 46%, ולבסוף על ישראל יוטל מכס גומלין של 17%. "זה פשוט מאוד: אם הם עושים את זה לנו - אנחנו עושים את זה להם", אמר טראמפ.
אומנם ישראל ספגה מכה עדינה יחסית מאשר שאר המדינות, רק 17%, אבל המשמעות היא שבעיקר הייצוא ייפגע ובשלב הראשון אנחנו לא נראה פגיעה בכיס.
מדוח של מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה לסיכום שנת 2021 עולה כי הייצוא לצפון אמריקה מסתכם בהיקף כולל של כ-12.5 מיליארד דולר, 10.9 מיליארד דולר מתוכם היו לארה"ב. 71 חברות המייצאות לצפון אמריקה אחראיות לכ-60% מסך ייצוא הסחורות לאזור.
על פי הדוח, ישראל מייצאת לארה"ב בעיקר מכונות ומיכון חשמלי ומכני (35%), ולאחר מכן על פי סדר יורד: כימיקלים (19%), מכשור רפואי (16%), גומי ופלסטיק (8%), מתכות (5%), תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון (4%).
"כיום הייצוא של ישראל לארה"ב כולל בעיקר מסה קריטית של הייטק", אומרת ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון ושוק ההון בפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל. "הרבה טכנולוגיה שמיוצאת, אבל גם תעשיות ביטחוניות, תרופות, יהלומים ותעשייה כבדה".
איך זה פוגע בישראל?
"בשלב ההתחלתי ברור שינסו לשבת ולהתחיל להבין איך אפשר להקטין או לבטל את המכסים הללו, שלא ברור אגב מאיפה הגיעו למספר הזה בכלל. אבל בתרחיש הרע, אם לא יצליחו לבטל את המכסים הללו, אנחנו נראה קודם כל פגיעה ישירה ועיקרית בענף ההייטק בעיקר.
"חברות יבינו שאולי צריך להעביר את מרכז הכובד של הפעילות שלהן לארה"ב על מנת להיות פטורות מהמכסים הללו, מה שיגרום כאן לפיטורים או לצמצום פעילות. גם מפעלים יכולים בתאוריה לשקול לסגור מפעלים בישראל ולעבור לארה"ב, אם כי זה יותר מסובך מהייטק. ראינו כבר חברות שעשו את המעבר הזה בגלל הרפורמה המשפטית והמלחמה, אז זה יכול להוות טריגר נוסף עבור אלו שהתלבטו עד עכשיו".
"שנית, זה גם מאותת למשקיעים זרים שישראל נמצאת ברשימת ה'בעייתיות' ויכול להבריח משקיעים שרצו להשקיע בחברות בארץ, שכן אם עיקר הפעילות שלהן היא לארה"ב - יכול להיות ששם יעדיפו לא לרכוש מאיתנו".
ומי שלא עובד בהייטק? יכול להיות רגוע?
"ממש לא. צריך להבין שהטלת מכסים פוגעת ביכולת של ישראל להתחרות. אם המוצרים והטכנולוגיה שלנו יהיו עכשיו יותר יקרים – לא ירצו לקנות מאיתנו, מה שבסופו של דבר ישפיע על התל"ג (תוצר לאומי גולמי). אם נרד לשורה התחתונה, מדינת ישראל תכניס פחות כסף, מה שיפגע בצמיחה, מה שאומר שמדובר בבשורה רעה למשק ולצרכנים, שכן משמעות הדבר היא שהישראלי הממוצע נעשה עני יותר ויותר".
"אירופה חטפה מכס יותר קשה מאיתנו, מה שאומר שיכול להיות שבמקום לייצא לארה"ב את הסחורה, היא תחפש לה בית חדש ותוכל למצוא את זה אצלנו"
ד"ר גלי אינגבר
עם זאת, ד"ר אינגבר גם נותנת נקודת אור. "אירופה חטפה מכס יותר קשה מאיתנו, מה שאומר שיכול להיות שבמקום לייצא לארה"ב את הסחורה שלה, היא תחפש לה בית חדש ותוכל למצוא את זה אצלנו, כי הם חייבים להיפטר מהסחורה. אם תיכנס לכאן סחורה חדשה – יכול להיות שסוף סוף נראה ירידת מחירים בסופר".
אבל יכול להיות שהסכנה האמיתית למשק הישראלי היא דווקא התגובה הישראלית למכס של טראמפ. ישראל הודיעה על הורדת המכסים מכל המוצרים בארה"ב. מדובר בהכרזה שמשפיעה בעיקר על ענף החקלאות, כיוון ששאר המוצרים מארה"ב כבר פטורים ממכס, בהתאם להסכם משנת 1985. בכך היא פתחה את הפתח להגברת הייבוא מארצות הברית.
"המדיניות של טראמפ מתמקדת בהגנה על האינטרסים של ארה"ב בלבד, תוך התעלמות מהשפעות גלובליות", אומר עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב ומכון יסודות. "מהצד הישראלי, אני חושש שיש תיאום עם המדיניות הזו, כפי שמשתקף בצו לביטול המכסים. עם זאת, עלינו לזכור שהמדיניות הזו עלולה להשתנות בכל רגע. חשוב שנשמור על הגנות על הייצור המקומי, במיוחד בתחום החקלאות, כדי להבטיח את ביטחון המזון ולהתמודד עם משבר האקלים והמצב הגיאופוליטי".
החקלאות הישראלית בצומת קריטי, טוען בן צור. "המשך מדיניות ההחלשה ושחיקת תשתיות החקלאות פוגעת ביכולתנו להתמודד עם משבר האקלים ולהבטיח בטחון מזון, בייחוד כשישראל היא כלכלת אי עם שרשראות אספקה לא יציבות. ביטול ההגנות על יבוא, ללא תמיכה ישירה בחקלאים, השקעה במו"פ, ותשתיות מים, עלול להחליש עוד יותר את החקלאות המקומית. עלינו לפעול לחיזוקה כדי לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בעשורים הקרובים".
השווקים בנפילה חופשית
"יש פה אירוע נדיר בשוק ההון", קובע אריאל מולדובן, סמנכ"ל ההשקעות בבית ההשקעות פסטרנק שהם. "אומנם 'יום השחרור' של טראמפ היה ידוע במשך ימים ושבועות, ושוק ההון אוהב להפחיד את עצמו ולכן ראינו כבר ירידות מהלחץ, אבל הפעם גם מי שתמחר תרחישים שליליים לא חשב שזה יהיה עד כדי כך קיצוני".
אבל אנחנו מכירים את טראמפ. הוא קודם כל יורה ואחר כך מתיישב לדבר.
"יכול מאוד להיות שיש פה טקטיקת משא ומתן. כי אם טראמפ היה הולך על תרחיש אופטימי של 10%, היינו מבינים. ברגע שהתרחיש הוא כל כך שלילי ובעצם המכסים הרבה יותר גבוהים ממה שציפו, יש פה הנחה שיש פה בסיס של משא ומתן, כדי לראות אם אפשר להיפגש איפשהו באמצע".
"אנחנו מתחילים להבין שהולך להתרחש בעולם אירוע כלכלי נדיר: אינפלציה משולבת במיתון. זה אירוע שיפגוש אותנו גם בישראל"
אריאל מולדובן, בית ההשקעות פסטרנק שהם
ישראל הופתעה לראות את השם שלה בטבלה?
"בהחלט. רק לפני כמה ימים שר האוצר חתם על הורדת המכסים על ארה"ב במטרה לאותת לאמריקנים שהכל בסדר, אבל זה לא עבד. עם זאת צריך לזכור דבר מרכזי אחד. המכסים האלה חלים על מוצרים, ולא על שירותים. ישראל מייצאת גם שירותים לארה"ב".
אז איך חברות שמייצאות צריכות להגיב עכשיו?
"לחברה יש שתי אופציות: הראשונה, לגלגל את המחירים על הצרכן. כשהמחיר יותר גבוה, קונים פחות. השנייה היא לספוג את המכסים, מה שאומר שהרווחיות של החברות יורדת. כנראה שזה יהיה גם וגם. יגלגלו על הצרכן וייקחו על עצמן".
כלומר שלטענתך אנחנו נראה פגיעה בכיס?
"בכל פעם שיש אופציה לעליית מחירים, בישראל מנצלים את האופציה להעלות מחירים יותר. צריך להבין שיש כמה השפעות כלכליות גלובליות. יש בעיה של שרשרת האספקה העולמית בחסות הקורונה ששינתה את הכל. פתאום יש אינפלציה של 10% ורק עכשיו העולם מתאושש מזה".
"כיום אנחנו מתחילים להבין שהולך להתרחש בעולם אירוע כלכלי נדיר: אינפלציה משולבת במיתון. זה אירוע שיפגוש אותנו גם בישראל. ממה השוק הישראלי מורכב? מבנקים וחברות ביטוח. על הבנקים מכס לא ישפיע, אבל האטה כלכלית כן תשפיע. אגב, הנדל"ן בישראל פחות יושפע וכך גם רוב החברות בבורסה שהן חברות מקומיות. הפגיעה האמיתית תקרה בהייטק.
"הדבר הכי חשוב היום להבין, אם נחזור לשוק ההון, הוא שעדיין מוקדם לדעת איפה ואיך הדבר הזה באמת ייסגר. אם חשבנו שנקבל ודאות אחרי ההכרזה של טראמפ, עדיין אין ודאות, ושווקים לא אוהבים חוסר ודאות. בטח כשיש פה את אחד התרחישים הכי גרועים שחשבו עליהם. וזה גם משפיע עלינו באיזשהו מקום. במיוחד ובעיקר על מי שהחסכונות שלו מוטי מדדי ארה"ב".
איך המכסים הללו משפיעים על ארה"ב?
"לארה"ב אין כושר ייצור שמספק את כל הצרכים. גם אם נניח שלארה"ב כן יש כושר ייצור - ברגע שכבר לא מייצרים איפה שזול, בהכרח המחירים יעלו. שכר העבודה יותר גבוה וכל הייצור יקר יותר".
אז חברות פשוט יפסיקו לייצא לארה"ב?
"אני לא מאמין שלא ישתלם לייצא. השרשור של הדברים האלה לוקח זמן. ניקח את אפל כדוגמה. גם המנייה שלה יורדת היום מכיוון שהיא מייצרת את רוב המוצרים שלה בסין ובהודו, שעליהן הוטלו מכסים כבדים. אומנם לפני כמה חודשים היא הכריזה על תכנית השקעות בארה"ב, אבל הדברים האלה לוקחים זמן. חברה לא יכולה בבת אחת לעבור לייצור בארה"ב. לכן, אם חוזרים לנושא המרכזי: 'האם מדובר בשאלה של משא ומתן'? לדעתי התשובה היא כן, כי אם באמת היה רצון שאלה יהיו המכסים העיקריים, היו נותנים לזה זמן".
בהיי טק מעדיפים להמתין
ענבל חורש, מנכ"לית חברת Gifthead ומומחית בניהול תהליכים ארגוניים בחברות הייטק, מדווחת כי המכסים החדשים מעוררים חששות אך התמונה עדיין לא ברורה. "המדיניות החדשה של טראמפ אמנם מעוררת סימני שאלה, אבל הכול עדיין מאוד התחלתי ולא סופי," אומרת חורש.
לדבריה, המכסים נוגעים כרגע רק למוצרים פיזיים ולא לשירותים, ולכן ההשפעה המיידית היא על חברות יצרניות ואלו התלויות בייבוא חומרה ורכיבים. רוב חברות ההייטק הישראליות, המתמקדות בתוכנה ו-SaaS, אינן כלולות במדיניות זו בשלב זה.
עם זאת, חורש מציינת כי כבר ניכרת המתנה זהירה בחברות היצרניות, הכוללת הקפאה זמנית של גיוסים לא קריטיים. "אם מדיניות המכסים תתבהר, סביר שחברות עם פעילות יצרנית יבחנו מחדש את הפיזור הגיאוגרפי שלהן, וייתכן שהמפעל הבא יוקם בארה"ב", היא מסבירה.
ארז מנשה, מנכ"ל חברת הנוירומרקטינג Crown, מוסיף כי ההחלטה משפיעה גם על חברות שירותים. "ההחלטה של טראמפ יצרה חשש לחברות רבות ומשפיעה על החלטות להמשך פעילות אסטרטגית, בין אם לפתח סניפים בארה"ב או להתרחק מאמריקה," אומר מנשה.
לדבריו, המהלך עלול להשפיע על שני הכיוונים: "גם חברות בארה"ב ייפגעו כי פחות ירצו לעשות איתן עסקים". הוא ממליץ לחברות "לעשות חשיבה מחדש על הפעילות השיווקית, ליצור תכנון אסטרטגי ולבחון ערוצי שיווק מגוונים לפני השקעת תקציבים בשוק לא צפוי".