צרות של עשירים: האם שוכרי מגדל היוקרה בתל אביב בדרך לרחוב?

ה-13 ביוני היה עוד יום שישי רגיל. שני הילדים הקטנים במשפחת דושניצקי, המתגוררת בשכירות במגדל יוקרה במרכז ת"א,  הלכו לישון ב-20:30. כחצי שעה לאחר מכן נשמעה אזעקה, וההורים – שירה ודניאל, נכנסו לממ"ד עם הילדים. "די מהר היו בומים ממש חזקים", משחזרת שירה. "מהבום האחרון היה ברור שזו פגיעה בבניין. הוא רעד כמו הטיטאניק, והרגשנו שזהו, זה הסוף. התחבקנו, נפרדנו אחד מהשני, ואז אנשים בבניין התחילו לכתוב בקבוצה שהם תקועים בממ"ד, או שהדלת של הממ"ד עפה להם".

דושניצקי מספרת שזה הזכיר לה את ה-7 באוקטובר." באיזה שלב לא ידעתי מה לעשות, אם להישאר בממ"ד או לרדת לחניון. בסוף, בהחלטה של רגע יצאנו מהממ"ד והתחלנו לרוץ. בחדר המדרגות כבר היו הרבה אנשים, התחלנו כולנו לרדת למטה במטרה להגיע לקומה מינוס 6, לא יודעת מה חשבנו, ואז הגענו לקומה 9, של הבריכה שמחברת בין שני המגדלים . חיילים של פיקוד העורף ביקשו שמישהו יפתח את הדלת של הבריכה עם מערכת זיהוי הפנים, כי הם צריכים להציל אנשים בבניין השני. אמרתי שאני אוכל לעשות את זה, לקחו לי את אחד הילדים מהידיים, וניסיתי לעזור להם לפתוח את הדלת. ממול אני רואה  שהבניין השני בוער ואנשים לכודים. לא הצלחתי לפתוח, ואנשי פיקוד העורף אמרו לי שהם כבר יסתדרו ושאמשיך לרוץ, כי בקומה של הבריכה לא בטוח".

אלא שבמקום להמשיך למטה הגיעה הפקודה לעלות חזרה למעלה. "פיקוד העורף אמרו לנו שהתחילה הצפה כי הצינורות התפוצצו. אנחנו יושבים צמודים לקירות, אין קליטה ולא יודעים מה לעשות, ואז פיקוד העורף אומרים לנו שמי שיש איתו את המפתחות של הרכב יש חלון הזדמנויות קטן לברוח, ומי שלא יכול, צריך לעלות חזרה לממ"ד. ממש במקרה היה עלי את המפתחות של האוטו, תפסנו את הילדים והתחלנו לרוץ מהר לרכב. לא ידענו לאן נוסעים, לא היה איתנו כלום: לא חיתול לא בקבוקים לילדים. נסעו לדירה של אבא של בעלי בהרצליה, שאין לו ממ"ד, אז כל הלילה ירדנו ועלינו למקלט. לא היה עלי כלום. לפחות היו לנו נעליים, שכנים שלנו יצאו אפילו בלי נעליים. "

למשך השבועיים הבאים, הם עבור להתגורר אצל משפחתה של שירה, בירושלים. במהלך כל אותו זמן,  השבועיים האלה, מספרת שירה, היא מנסה לפנות לכל גורם אפשרי. "כל אחד זורק אותי מאחד לשני. אחרי כמה ימים כשהבנתי שאף אחד לא סופר אותנו, כי אנחנו לא במלון עם המפונים האחרים, יצרתי קשר עם העירייה דרך הפייסבוק".

בעקבות זאת הם פונו למלון דירות קטן ברחוב שינקין, וגם כעת שירה עסוקה בעיקר במרדף אחרי הנציגים השונים, של העירייה, ושל מס רכוש, כדי לקבל מענה. "אין לי אפילו עגלה לתינוק", היא אומרת. "העגלה תקועה בבית ואנחנו לא יכולים לגשת. לילדים אין שום משחק או משהו מוכר מהבית. הבת שלי, שגמולה כבר שנתיים, חזרה להרטיב, כל יום זה קרייסס מחדש".

בעוד כ-10 ימים הם אמורים להתפנות מהמלון, כמו המפונים האחרים, שכניהם במגדל, ואין להם מושג מה יעשו, איפה יגורו. "במקום שאני אוכל להתרכז בילדים שלי ובלקנות לעצמי בגד ללבוש, כי יצאתי מהדירה בלי כלום", אומרת שירה, "אני צריכה להתרכז במה אני עושה ב-13 ביולי. זה נורמלי? המדינה פשוט יורקת עלינו .אנשים חושבים שאנחנו במלונות יושבים עם מוחיטו על שפת הבריכה. עזבי שבמלון שלנו בכלל אין בריכה, אבל לאנשים אין מושג איפה הם ישימו את הראש שלהם ב-13 ביולי. את ה-500 שקל של סמוטריץ' לא קיבלנו, ואפילו את ההטבה של מירי רגב למפונים, של שלושה חודשים נסיעה בתחבורה ציבורית בחינם, לא עדכנו לנו במוביט. זה פשוט מרגיש שרוצים להגיד שנותנים לנו משהו, אבל לא באמת נותנים. אומרים לנו: המדינה תדאג לך ותפצה אותך, אבל היא לא באמת תעשה את זה. "

"אנחנו מתים כבר לעוף מהמלון כדי לנסות להתחיל להתאושש"

דושניצקי היא אחת מכ-400 דיירים (בתי אב) המתגוררים במגדל היוקרה שפונה בעקבות פגיעה ישירה של טיל איראני. חלקם יוכלו לחזור לדירותיהם במגדל  רק כעבור שנה (דיירי המגדל הצפוני), וחלקם אחרי 3 חודשים (דיירי המגדל הדרומי, שנפגע פחות).

אוכלוסיית הבניינים איננה מורכבת רק בעלי דירות שמתגוררים בפנטהאוזים של עשרות מיליונים. למעשה, למעלה ממחצית הדירות במגדל מאוכלסות על ידי שוכרים, משפחות צעירות, זוגות צעירים ורווקים, המשלמים דמי שכירות שנעים סביב ה-10-12 אלף שקל לחודש (לדירות 3 ו-4 חדרים) ועוד 1,500 שקלים דמי ניהול שכוללים חדר כושר ובריכה.

בכל מקרה, כרגע אין מה לקנא בהם, ובטח לא לתייג את המשבר כ"צרות של עשירים". חלקם עדיין לא התאוששו מהטראומה בעקבות האירוע שעבר עליהם, שנשמע כמו לקוח מסצינה מתוך "המגדל הלוהט". הם נמלטו  משם כשעליהם רק בגדיהם, מאז הם במרדף בלתי פוסק אחרי הגורמים האמורים לסייע להם במצבם. אין להם מושג מתי יוכלו לחזור לדירותיהם, כל חפציהם נמצאים בדירות שהם מנועים מלגשת אליהן, וכמובן כשמדובר במשפחות עם ילדים, המצב מורכב עוד יותר.

בתוך הכאוס וחוסר האונים הזה, המדינה נתנה להם דד-ליין להתפנות מהמלון: ה-13 ביולי. עד אז, עליהם למצוא דירה. "אנחנו מתים כבר לעוף מהמלון כדי לנסות להתחיל להתאושש", מספר ארז וגה-קדוש, סטראפיסט, בן 38, שהוא ואשתו התגוררו בדירת 4 חדרים במגדל הצפוני, שנפגע קשה.

"הבניין שלנו היה הראשון שנפגע", הוא מספר. "אנחנו גרנו בקומה ה-8 והבניין נפגע בפגיעה ישירה בקומות שלנו. הרגשנו פיצוץ ממש חזק, נפל החשמל וראינו אש נכנסת לתוך הממ״ד. הדלקנו פנסים והבנו שחטפנו פגיעה. הדלת של הממ״ד עפה מההדף ובעצם לא נשאר בית, נכנס המון עשן סמיך לתוך הממ״ד, כל הבית היה הריסות והבנו שאנחנו לכודים. חיכינו לחילוץ 45 דקות תוך כדי שהאזעקות ממשיכות ואנחנו מבינים שאין לנו שום הגנה ואולי הבניין עוד עשוי לקרוס ביחד איתנו. בסוף הגיעו פיקוד העורף ומכבי אש והצליחו לפרוץ את הדלת (שהייתה חסומה בגלל שהתקרה קרסה. ה.מ) ולחלץ אותנו. אושפזנו בגלל שאיפת עשן, ועד לרגע זה מנסים להתאושש מהטראומה".

סהר פרוזי, בן 29, התגורר בקומה 21 במגדל, וכעת מפונה למלון בובו ברוטשילד.  "בדיוק ביום של הנפילה", הוא מספר, "שכן הראה לי איך נועלים את דלת הממ"ד. למעשה, באותו  ערב הזה נכנסתי לממ"ד בפעם הראשונה. כמה שניות לפני הפגיעה של הטיל, שמעתי רעש במזגן. ידידה שלי, שהיתה איתי בממ"ד, התעלפה, ונכנס עשן. אחרי כמה דקות פתחתי את הדלת של הממ"ד וראיתי שכל הדירה מלאה בעשן, אז חזרתי וסגרתי את הדלת. הרגשתי כאילו אנחנו באסון התאומים. אחרי שעה בערך הגיע פיקוד העורף והורידו אותנו למטה. אני קיבלתי התקף חרדה, ופוניתי באמבולנס לאיכילוב. נתנו לי קלונקס וחיברו אותי לאינפוזיה, ואחרי כמה שעות הלכתי למלון. העדפתי ללכת לשם, כי הבנתי שכל מי שלא במלון, ופונה עצמאית, לא מתייחסים אליו. רק עכשיו פתחו קישור מקוון לאלה שהתפנו עצמאית ולא למלונות. לא היה עלי כלום, חבר הגיע במיוחד  מזכרון, הביא לי מברשת שיניים וכמה בגדים.

"מעבר לכל זה, הפרנסה שלי נפגעה, כי אני עובד מהבית. אני מייצר תוכן ומעצב אירועים, ויש לי הרבה ציוד בבית שאני לא יכול להשתמש בו. כבר הפסדתי אירועים בכלל שאין לי את הציוד, וכרגע גם אין  שום מתווה פיצויים לעסקים".

המחירים נסקו לשמיים ואף אחד לא יודע מה לעשות

למרות הסיטואציה הקשה שבה הם נמצאים כרגע, שירה, ארז, סהר, וכל שאר השוכרים במגדל, התחילו לחפש דירה חלופית, אך מהר מאוד גילו ששוק השכירות של ה-12 ביוני 2025, לא דומה לשוק השכירות רגע אחרי הטילים האיראניים, ודירות שתג המחיר שלהן עמד על  שכירות בגובה  10,000 שקל, יכולות להגיע בקלות גם לתג מחיר של 15 אלף שקל. לא פלא: יש מאות מחפשי דירות בבת אחת, בתקופה הכי חמה של שוק השכירות.

בין המפונים מהמגדל היו גם עשרות קונסולים, שהשגרירויות משלמות עבורם את דמי השכירות, כך שאין להם בעיה לשלם יותר, ובלבד שתימצא דירה. ארז למשל, מצא דירת 3 חדרים עם ממ"ד  במחיר של 12 אלף שקל, מהר מאוד המחיר עלה ל-12.5 אלף שקל, ומשנתן את הסכמתו, לפתע בעלת הדירה אמרה כי קיבלה הצעה משגרירות כלשהי לסגירה ב-15 אלף שקל.

לצורך קבלת ההחזר ממס רכוש על שכר הדירה שישלמו בדירה החלופית, על השוכרים  להמשיך ולשלם לבעל הדירה שלהם במגדל. רבים מהם מאוד מעוניינים בכך. "יש לי בעלת בית מקסימה, ואני מאוד לא רוצה שהיא תיפגע", אומר וגה-קדוש, ודושינסקי מסכימה איתו. הם יוכלו לעשות זאת, אם מס רכוש יאשר להם החזר על שכר הדירה בדירתם החדשה. אלא שכאמור, המחירים נסקו לשמיים, הם זקוקים לדירה מרוהטת כי אין להם גישה לריהוט שלהם, מה שמקפיץ עוד את עלות השכירות, והם חוששים לשכור דירה חלופית מבלי לקבל את אישור מס רכוש.

 פרוזי, למשל, גילה בחיפושיו שמחיר שכירות בדירות 3 חדרים מרוהטות, עומד על כ-18 אלף שקל. הוא כבר התפשר על דירה לא מרוהטת, שמצא במחיר של 13 אלף שקל, אלא שהבעיה שהם לא מקבלים מענה ממס רכוש, ובעלי הדירות לא מחכים להם, וממשיכים הלאה, לשוכר אחר. "שלחתי להם כבר לפני שבוע חוזה של דירה שמצאתי, כדי שיאשרו אותו", מספר ארז, "ועד היום לא קיבלתי שום תשובה. "

אמנם, מס רכוש פירסם כי יחזיר לשוכרים גם שכר דירה גבוה ממה ששילמו כשהתגוררו במגדל, מתוך הבנה שבשל המלחמה מחירי השכירות עלו. בתנאי כמובן שמדובר בדירה בסטנדרטים דומים, באותו אזור. אלא שהשוכרים חוששים להתחייב על שכר דירה גבוה יותר, שמי יודע אם מס רכוש יאשר, ומי יודע מתי יקבלו את הכסף.

עם כל זה, יש להם גם חלופה: לעשות את כל התהליך דרך מנהלת המגדל, שנבחרה על ידי בעלי הדירות, מיד לאחר נפילת הטיל. המנהלת מציעה לדיירים להסדיר דרכה את העניינים מול מס רכוש. לפי עדכונים שהעבירה המנהלת לדיירים, היא הגיעה להסכמות מול מס רכוש, בדבר הפיצוי שיקבלו דיירי המגדל. על פי טבלה שהעבירה המנהלת לדיירים, שוכרי דירות  3 חדרים יקבלו החזר של 12 אלף שקל שכר דירה,  שוכרי דירות 4 חדרים יקבלו החזר בגובה 12-14 אלף שקל, תלוי בגודלה של הדירה;  שוכרי דירות 5 חדרים יקבלו החזר דמי שכירות בגבוה 18-35 אלף שקל, והדירות המיוחדות יקבלו החזר של 45-65 אלף שקל.

הכסף יועבר לדיירים באופן מידי (במקום שימתינו עד שמס רכוש יעביר להם את הפיצוי), ועבור התקופה שבה הם מנועים מלחזור לדירותיהם. כל אותו זמן, השוכרים ימשיכו לשלם שכירות לבעלי הדירות שלהם.

לכאורה, מפתה מאוד. מצד שני, שוכרי הדירות מבינים שהסכומים המוצעים לא יספיקו להם כדי לשכור דירה בעלת סטנדרטים דומים, מה עוד שהם זקוקים לדירות מרוהטות. שמאי מטעם המנהלת, אמר בשיחת זום שהתנהלה עם שוכרי הדירות במגדל, כי אלה סכומי המקסימום שמס רכוש לתת, והוא אינו מוכן לתת יותר מכך.

במס רכוש מבהירים שאין חובה להתנהל דרך המנהלת, (למרות שבמנהלת הורו לדיירים לפעול דרכה בלבד), ושכל אחד מהדיירים יכול להחליט אם לעשות גם באופן פרטני מול מס רכוש, מכיוון שלכאורה, מס רכוש מציע החזר גבוה יותר מאשר מתווה המנהלת – כגובה הסכום שישולם בפועל. אלא שבפועל, מספרים דיירים רבים במגדל, כשהם פונים למס רכוש הם נתקלים בחומה בצורה: כשהם שולחים  לאישורם חוזה  לדירה שמצאו במחיר גבוה יותר, אין כל תגובה, נציגי מס רכוש שהיו בבתי המלון לא הסכימו לתת להם מספרי טלפון, ואף אמרו להם, שמאחר שהם דיירי המגדל, שייפנו אך ורק דרך המיהלת. "התחושה היא ש'מייבשים' אותנו כדי שנישבר ונחתום על המתווה של המנהלת, שטוב גם לבעלי הדירות וגם לרשות המיסים", אומר וגה-קדוש. "המתווה של המנהלת מצויין לבעלי דירות שגרו בדירות והתפנו בפינוי עצמי. הם יקבלו את המקסימום ברמת שכירות וימשיכו להתגורר בתנאים שלהם. לשוכרים המתווה פחות טוב, כי לא רק שהסכומים בטבלה של המנהלת לא מספיקים, אלא הם גם דורשים מאיתנו להתפנות בתוך שבוע מהמלון".

"המנהלת מורכבת מאנשים שלא מייצגים אותי", מסכים פרוזי. "אני לא בחרתי בהם, ואני לא חושב שהם דואגים  לאינטרסים שלי כשוכר. מה שהמיהלת מציעה לנו, לא מספיק לדירות מרוהטות. זו בושה שאנחנו צריכים להוסיף מהכיס שלנו, כשיש כאן אחריות של המדינה".

גם דושינקי מסכימה עם הטענות. ""שיראו לי דירה מרוהטת לשלושה חודשים שאוכל לשכור ב-12 אלף שקל בשכונה הזו. מה שמעניין את הנציגות זה שהשוכרים ימשיכו לשלם שכר דירה ושבעלי הדירות לא ייפגעו".

היא לא מבינה מדוע שלא לאפשר למי שמפונה לשלושה חודשים, להישאר במלון עד ספטמבר. עד אז חלק מהמפונים יוכלו לחזור לדירותיהם, או לחלופין למצוא דירה חלופית במחירים סבירים, ואז גם יוכלו לקחת את הריהוט שלהם, שכרגע כלוא בדירה, ואין יכולת להגיע אליו. "כרגע כולם מחפשים דירות בבת אחת וזה מה שמייצר את עליית המחירים הזו", היא מסכמת.