ביום ראשון לפנות בוקר הכתה ארצות הברית בלב תוכנית הגרעין האיראנית – שלוש תקיפות ממוקדות שפגעו גם באתר ההעשרה פורדו, אחד המקומות השמורים והמסווגים ביותר באיראן. התגובה לא איחרה להגיע. בפרלמנט האיראני נשמעו קריאות חריפות לסגור את מיצרי הורמוז, צוואר בקבוק עולמי לאספקת נפט וגז.
צעד כזה, אם ייצא לפועל, ישפיע לא רק על המזרח התיכון – אלא על כלכלות בכל רחבי העולם. מדובר בצעד קיצוני, כמעט התאבדותי מבחינת טהרן. אבל כאשר היא נדחקת לפינה – איראן כבר הוכיחה שהיא לא משחקת לפי הכללים.
מיצרי הורמוז הם הלב הפועם של תעשיית האנרגיה העולמית. יותר מ-22% מהסחר העולמי בנפט ו-20% מהגז הטבעי הנוזלי (LNG) עוברים דרכם. זהו צוואר בקבוק בעומק המפרץ הפרסי, שרוחבו נע בין 39 ל-96 קילומטרים בלבד.
כעת, ספינות מלחמה של משמרות המהפכה האיראניים כבר משייטות בקרבת עומאן, בדיוק בפינה הצרה של המיצר – כך לפי אתר המעקב הימי Marine Traffic. אם המצב יחמיר, טהרן עשויה לשלוף את "נשק יום הדין": חסימת המעבר. ההשפעה? כמו גפרור קטן שזורק גיצים לתוך מיכל דלק עולמי.
כבר עכשיו, עוד לפני צעד דרסטי שכזה, הנפט מזנק. מאז תחילת ההסלמה הנוכחית – עלייה של 11% במחיר החבית. תרחיש הקיצון הוא שמחיר חבית נפט יחצה את ה-400 דולר לחבית, אבל מומחים כבר טוענים שמצב כזה לא אפשרי, שכן אף אחד לא ישלם סכום כזה. ההערכות הריאליות יותר מדברות על טווח של 130-180 דולר לחבית ויש על מה להסתמך במקרה הזה: זה המחיר אליו הגיעה חבית נפט עם פרוץ מלחמת אוקראינה-רוסיה.
התקווה היחידה להתייצבות המחירים מגיעה מכיוון ערב הסעודית – היחידה מבין מדינות המזרח שיש לה נתיב תובלה נוסף, דרך הים האדום, שהוא אומנם נתיב עוקף מיצרי הורמוז אבל שם מחכה להן צרה אחרת: החות'ים.
איראן למעשה יורה לעצמה ברגל
כמעט 90 אחוזים מהנפט שמייצאת איראן מגיעים לסין. בעשור האחרון, בעקבות הסנקציות והניתוק מהמערב, הפכה סין ללקוחה המרכזית של טהרן. אבל גם זה לא מבטיח לאיראן יציבות: לסין יש אלטרנטיבות. היא מייבאת גם מרוסיה, סעודיה, מלזיה ועומאן.
זו הסיבה שאיראן בעצם מזיקה לעצמה, כי אם היא תנסה לשבש את התנועה במיצרי הורמוז, היא עלולה לפגוע בשווקים כמו סין ומזרח אסיה – מדינות שהיא לא ממש רוצה להרוס את הקשרים איתן.
לכן, למרות הטון הדרמטי, אנליסטים וכלכלנים שומרים (בינתיים) על ריסון. בסוכנות הדירוג S&P מודים שסגירת הורמוז תהיה מכה קשה לאנרגיה העולמית – אך מוסיפים כי התרחיש אינו סביר כרגע. בגולדמן סאקס אמנם העלו את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית למחיר הנפט, אבל גם שם מבהירים: "לא צופים שיבוש באספקה".
הבעיה האמיתית של איראן טמונה בכלל בגז, המשמש באיראן להפקת חשמל, לחימום ולקירור. אם תיווצר הפסקה באספקת הגז, זה עלול להצית הפגנות ענק. וזה – יותר מהאמריקאים – מה שמפחיד את המשטר.
ישראל לא תלויה בנפט של איראן
סגירת מיצרי הורמוז לא צפויה לפגוע ישירות בישראל, שמייבאת נפט ממדינות כמו אזרבייג'ן ומרכז אסיה. הנפגעות המרכזיות יהיו מדינות המפרץ – ובראשן איחוד האמירויות. אבל התייקרות המחירים תשפיע לבסוף על הכלכלה העולמית כולה, מה שייקר את מחירי הייצור והשילוח. וכשפרט אחד בשרשרת האספקה מתייקר – כולנו יודעים כמה כל שאר המשתתפים בשרשרת אוהבים לקחת לעצמם נתח נוסף.
ספק אם תושבי ישראל או אירופה ואפילו האמריקאים יבחינו במבט ראשון אם זה בגלל טיל בתימן או מיכלית בעומאן – אבל הגלגלים נעים. ומיצר אחד צר עלול לחנוק את הכלכלה של כולנו.