נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צפוי להכריז היום בשעה 16:00 שעון וושינגטון (23:00 שעון ישראל), על התוכנית הכלכלית המשמעותית ביותר של כהונתו השנייה - תוכנית מכסים מקיפה, המכונה בפיו "יום השחרור".
"כפי שהכריז טראמפ בקמפיין הבחירות שלו, אמריקה פירסט זו לא רק סיסמה", אומר נועם שפלטר, יו"ר אינווסטו קפיטל, חברה המנהלת פרויקטי השקעות נדל"ן בהיקף של 700 מיליון דולר בארה"ב. "כצפוי, שנת 2025 הביאה עמה שינוי משמעותי במדיניות הסחר העולמית, המתבטא בהטלת מכסים חדשים על ידי כלכלות מרכזיות, ובראשן ארצות הברית והאיחוד האירופי. הצעדים האלו, שמוצגים לרוב כתגובה לפרקטיקות סחר בלתי הוגנות לטענת טראמפ, או משיקולי ביטחון לאומי, צפויים לעצב מחדש את הסחר הבינלאומי ולהשפיע עמוקות על צרכנים, תעשיות ויחסי הכלכלה הגלובליים."
המטרה: ארה"ב רוצה להחזיר את הייצור שברח למדינות אחרות הביתה ולחזק את התעשייה האמריקאית, כמו גם לחזק את מעמדה כמעצמה החזקה בעולם. לפי טראמפ, מטרת המכסים היא בראש ובראשונה יצירת "הוגנות" כלפי ארה"ב. לטענתו, מדינות רבות מנצלות את הסחר עם ארה"ב לרעה, גובות מכסים גבוהים, מטילות חסמים רגולטוריים ומתנהלות באופן שפוגע בתעשייה האמריקאית ומביא להתנוונות שלה. מטרה נוספת היא כמובן שהכסף שייכנס יכניס עוד כסף לארה"ב.
אבל האם זו הגישה הנכונה? לא בטוח בכלל. "אנליסטים ברחבי העולם שבים ומותחים ביקורת על המהלך וקוראים לו טעות חמורה", מספר שפלטר. "הערכות הן כי המכסים אולי יסייעו לתעשיות מסוימות, אבל מנגד יפגעו בכלל הציבור - דרך עליית מחירים, ירידה באיכות המוצרים ואובדן גישה לשווקים פתוחים."
אילו מיסים כבר ידוע שיוטלו ועל מי?
ההערכות הן שבארה"ב יטילו את המכסים באחת משתי הדרכים הבאות: הראשונה - "מכסים הדדיים" - כלומר השוואת שיעור המכס על מוצרים ממדינות שמטילות מכס על מוצרים אמריקאים. הבעיה: יצטרכו לעבור סעיף סעיף בכל מדינה ולבדוק על מה מוטל מכס, באיזה גובה, ואז להשוות אותו.
האפשרות השנייה, וזו שנראית כרגע סבירה יותר לפי דיווחים ב"וושינגטון פוסט" וברויטרס, היא הטלת מכס גורף על יבוא ממדינות רבות. כלומר, להחליט שמטילים על כל הסחורות מכל המדינות מכס של למשל 20% (זה המספר שעליו מדברים הכי הרבה). היתרון הוא שזה מהלך הרבה יותר פשוט לביצוע מההצעה הקודמת. החיסרון: מי והאם יהיו מדינות שיוחרגו מהרשימה. ישראל, למשל, הודיעה לאחרונה על כוונתה להסיר את כלל המכסים על יבוא מארה"ב, בתקווה להימנע מהכללת מוצריה בתוכנית.
"ארה"ב מתמקדת ב-15 מדינות המוגדרות על-ידה כמפרות סחר סדרתיות", אומר שפלטר. "נתוני משרד המסחר האמריקאי מראים שב־2024, הגירעון הגבוה ביותר בסחר היה מול סין, ואחריה האיחוד האירופי, מקסיקו, וייטנאם, אירלנד, גרמניה, טאיוואן, יפן, דרום קוריאה, קנדה, הודו, תאילנד, איטליה, שווייץ, מלזיה, אינדונזיה, צרפת, אוסטריה ושוודיה. טראמפ טוען למעשה כי המדינות הללו מגבירות את גירעון הסחר האמריקאי באמצעות חסמים רגולטוריים, מכסים גבוהים והתנהלות בלתי הוגנת מול חברות אמריקאיות."
אלו מכסים כבר הוחלטו ומתי הם יצאו לפועל?
"אחד המיסים המרכזיים שהוטלו בשנת 2025 הוא הטלת מכס של 25% על כלי רכב מיובאים וחלקי חילוף מסוימים, אשר ייכנס לתוקף ב-3 באפריל", מסביר שפלטר. "הצעד הזה נועד לחזק את הייצור המקומי מצד אחד, למרות שמנגד אנליסטים מזהירים כי הוא עלול לייקר את מחירי הרכב המיובאים באלפי דולרים, מה שעלול להשפיע על יכולת הצרכנים לרכוש רכבים ולהפחית את הביקוש."
"בנוסף, המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום הוגדלו ל-25% ברחבי העולם החל מה-12 במרץ, תוך ביטול הפטורים שהוענקו בעבר למדינות כמו קנדה ומקסיקו", הוא מסביר. "הצעד הזה אמור לחזק את התעשיות המקומיות בארה"ב, אך עלול גם להוביל להתייקרות חומרי הגלם עבור יצרנים שתלויים בהם."
גם יחסי הסחר עם סין הושפעו מעליית המכסים. "החל מה-4 במרץ 2025, כל היבוא מסין כפוף למכס של 20% – כפול מהשיעור הקודם של 10%. המהלך, שמוסבר בחששות בנוגע לסחר בפנטניל, נוסף על המכסים הקיימים במסגרת סעיף 301 ועלול להביא לעליית מחירים במגוון רחב של מוצרים צרכניים", הוא אומר.
ולא נשכח כמובן את קנדה ומקסיקו, שגם הן אינן פטורות מהמכסים החדשים של ארה"ב. "החל מה-4 במרץ, רוב היבוא משתי המדינות הללו כפוף למכס של 25%, למעט פטורים מסוימים שניתנו למוצרי אנרגיה מקנדה ולמוצרים התואמים את הסכם USMCA", מסביר שפלטר. "המכסים האלו אומנם נעצרו באופן זמני, אבל כעת נכנסו לתוקף ומעוררים חשש מפני שיבושים בשרשרת האספקה בצפון אמריקה."
אירופה בכוננות מוגברת
שינוי מדיניות משמעותי נוסף הוא יישום צפוי של "מכסים הדדיים" שנכנס לתוקף ממש עכשיו. במסגרת יוזמה זו, ארה"ב צפויה להטיל מכסים בגובה מסים, מע"מ וחסמי סחר אחרים שמדינות זרות מטילות על מוצרים אמריקאיים. פרטי המדיניות עדיין לא ברורים לחלוטין, אך צעד זה עלול לייקר משמעותית את עלויות הייבוא בהתאם למדיניות הסחר של כל מדינה.
"האיחוד האירופי אינו נותר מאחור, והוא מבצע התאמות במדיניות המכסים שלו בתגובה למכסים האמריקאיים על פלדה ואלומיניום", מסביר שפלטר. "האיחוד צפוי להטיל מכסי תגמול על סחורות אמריקאיות בשווי של עד 26 מיליארד אירו. מכסים אלה ייושמו בשני שלבים החל מחודש אפריל, ויכללו מוצרים אמריקאיים מגוונים, לרבות פלדה, אלומיניום, טקסטיל ומוצרים חקלאיים. צעדים אלו צפויים להיכנס לתוקף במלואם עד אמצע אפריל."
בנוסף, הוא מדגיש, האיחוד האירופי הטיל מכסים נגד סובסידיות על כלי רכב חשמליים המיובאים מסין, בשיעורים הנעים בין 7.8% ל-35.3%, בהתאם ליצרן. מטרת המהלך היא להתמודד עם מה שהאיחוד רואה כסובסידיות בלתי הוגנות מצד הממשלה הסינית.
האם המכסים צפויים להשפיע על ישראל?
השינויים הרחבים במכסים צפויים להשפיע משמעותית על הכלכלה העולמית. הבנק העולמי מזהיר כי מגבלות סחר מסוג זה עלולות לסכן את הצמיחה הכלכלית הגלובלית, וקרן המטבע הבינלאומית כבר צופה הפחתה בתחזיות הצמיחה של הסחר העולמי לשנים 2025-2026. האפשרות למלחמת סחר עולמית גוברת ככל שמדינות מטילות מכסי נגד משלהן.
"עבורנו בישראל, הקשרים ההדוקים עם ארה"ב וגם עם האיחוד האירופי, השינויים הללו מציבים הן אתגרים והן הזדמנויות", הוא אומר. "כפי שהיה גם בשנים האחרונות, בשנת 2024, ארה"ב הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, ואחריה סין והאיחוד האירופי. המכסים החדשים מייצרים הזדמנויות מאחר שעל תוצרת ישראלית לא מוטלים מכסים, מה שפותח את הדלת לחברות תעשייתיות לייצר מוצרים לארה"ב שבעבר לא היו כדאיים וכך נפתחות הזדמנויות רבות."
עם זאת, יש גם כמה השפעות שליליות של התייקרות מוצרים גלובלית והיא דווקא תייקר את עלויות הייצור גם בישראל. "מכסים אמריקאיים על רכבים ופלדה יגדילו עלויות באופן עקיף על תעשיות ישראליות שתלויות בתשומות אלו או מייצאות מוצרים קשורים. באופן דומה, המכסים האירופיים על רכבים חשמליים מסין עשויים להשפיע על השוק הישראלי של כלי רכב אלו, הרכבים המיובאים מסין צפויים להתייקר בחודשים הקרובים וזה ישפיע על הצרכנים הישראלים", הוא אומר.